תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג

י״ד באב תשע״ה (יולי 30, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג.

יוֹמָא תִּנְיָנָא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין נִשְׁמָתָא. וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ… וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא.

יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין.

יוֹמָא רְבִיעָאָה "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.

יוֹמָא חֲמִישָׁאָה "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ.

יוֹמָא שְׁתִיתָאָה "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת.

בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ.

כָּל דָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי.

וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד. בְּגִין כָּךְ לֵית אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. וּבְהוּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).

 

ביאור נופת צופים

יוֹמָא תִּנְיָנָא היום השני "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין נִשְׁמָתָא. וזה הצלם שעומד בין הגוף ובין הנשמה הוא מחבר ביניהם, וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ… וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה,  זה חצר הכבד מפסיק בתוך הגוף בין מים עליונים נסתרה מצד ה' עליונה של שם, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ.  שם באברים העליונים נמשכת החיות מצד הבינה שהיא נותנת החיות והמוחין למלך. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא. מים תחתונים בני מעיים, מצד השכינה התחתונה, ששם האברים העוסקים במזון מצד השכינה שהיא שולחן המלך עליו מוגש המזון. 

יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין.  אלו מים תחתונים. וזה הגוף שעולה עליו בתמצית אבריו להתקשר באות ברית להוציא משם תולדות. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי.   בא וראה, בשעה שהגוף נבנה, הכל נבנה כך בסוד זה, להתקשר לאותו המקום להוציא תולדות מאוחר יותר כמו שראוי. בְּגִין כָּךְ לפיכך "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר  בכללות אחת. אחר כך "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. ואלה כמה איברים המתחלקים לסוגיהם לפי סודות עליונים. 

יוֹמָא רְבִיעָאָה היום הרביעי "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. ואל שני עינים. בסוד השמש והירח ודאי שעומדים לבקוע בחשכה לחוץ. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.אלו שאר השרטוטים שנראים בכל צד בגוף. 

יוֹמָא חֲמִישָׁאָה  היום החמישי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ. זו הנשמה שהרבה מעשים תלויים ממנה, והרבה ממונים עליונים נתמנו לשמשה כנגדה לכל מעשה כמו שראוי.

יוֹמָא שְׁתִיתָאָה  יום השישי "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת. אלו המעשים שעומדים בגוף ובנשמה, וכל המלאכים הממונים כך מצווים על כולם על כל המעשים של זה וזו כמו שראוי.

בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ. אחרי הכל נעשה אדם בכללות שכל אל הבראות התלויות ממנו. 

כָּל דָּא כל זה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר זו הבריאה בתחילה. ולאחר כך "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי. זה הסיום לחזק כל הבריות בפנים ומבחוץ כמו שראוי. 

וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ   ועוד נשמה היא סוד "אדם",  הגוף – "בשר אדם". ובו נאמר "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ חיבור שנעשה בקדושה נאמר בו "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין  וכשהדבקות מצד הנשמה, נאמר בו "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד.  בגוף. אבל חיבור שאינו כמו שראוי החיבור לא נמצא בנשמה אלה בגוף לבד. בְּגִין כָּךְ לֵית אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. לפיכך אין הוא נחשב כחיבור כלל.

וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. והממזר, יוצא מחייבי כריתות, שאין שם חיבור כלל. ואלה אומות העולם, ששורשם ממעשה הנחש שה על חוה, ומשם יצאו האומות האלה. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. אבל בגלל שלא נמצא חיבור אלא בגוף, לפיכך, מאותו היחוד הפסול נמשך הגוף מצד האדם – אבל לא הנשמה. וּבְהוּ וכוון ששרש אומות העולם בממזרות נאמר בהם, "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).