Skip to content

מאמר פסוקי הקִיווּי

פסוקי הקיווי

"רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בַּתִּקְוָההַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ".

הקדמת פסוקי הקיווי:

פסוקי הקיווי הובאו בנספחי ספר "קיצור הכוונות" לבוצינא חסידא קדישא עט"ר הרמח"ל זלה"ה והם קובץ פסוקים המחולקים לחמישה ימי השבוע א' – ה'. קובץ זה בנוי מתשעה פסוקים בסיסיים הנאמרים בכל יום ואליהם מצטרפים הפסוקים האחרים המיוחדים לכל יום.

מתנה מקהילת הרמחל

מתנה מקהילת הרמח"ל

הקלק כאן להורדת חוברת "פסוקי הקיווי" לצפייה במכשור אלקטרוני לשימוש יום יומי.

הקלק כאן להדפסת פסוקי הקיווי.

הקלק כאן למעבר למאמר הקיווי.

במאמר הקיווי, מבאר עט"ר ומשבח את מעלת דרגת הקיווי:

"רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בַּתִּקְוָה… הַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב וְעוֹלֶה עַד ה' מַמָּשׁ… מִי שֶׁהוּא דָּל מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, כִּי הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּמַעֲבִיר כָּל פְּשָׁעִים…  הַמְּקַוֶּה הוּא מַמָּשׁ בּוֹקֵעַ בְּקַו תִּקְוָתוֹ, וְעוֹשֶׂה נֶקֶב וְסֶדֶק לַעֲלוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד…  הַמְּקַוֶּה, אֲפִילוּ נִכְנַס בַּגֵּיהִנֹּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ".

ממאמר הקיווי לא ניתן להבין איך ניתן לרכוש את מידת הקיווי. למרות שמושג הקיווי הוא מאבני היסוד בכל תורת הרמח"ל הקדוש – עדיין יתקשה הלומד לגבש ולהעמיד את עיקרי עמודי התקוה. כדרכו בקודש, השאיר לנו עט"ר בחסד גדול, את "פסוקי הקיווי" הטומנים בחובם את הבנת עיקרי מידת הקיווי מחד, וכלי אדיר לחציבת תלמים בנפשנו המכוונים אותנו לרכישתו מאידך.

בניתוח מבנה הפסוקים ניתן למצוא בתוכנם ששה נושאים עיקרים:

קיווי, בטחון,  אחד,  אהבה,  אמתיחול.  

ששת הנושאים הנ"ל, הן מעין ששה אבות המידות המצויות בכל חלקי תורת עט"ר בהתייחסויות ובנושאים שונים, וכולן מכוונות לעניין אחד: סוד הקיווי המביא לתכלית הבריאה שהיא אחת:

דבקות.

ע"ד הקיצור נראה לומר, שכבוד רבנו עט"ר, קיבץ פסוקים וסדרם על יסוד ששת אבות מידות הקיווי, בכוחם מאיר אורו יתב' בנשמת המקווה. בהתבוננותו בהם ובקנייתם, יכול המקווה להתחבר ממש לרצון הבורא ולהיות שותף של ממש בתיקון הבריאה. מן הראוי, ללמוד כל פסוק ופסוק לעומקו כפי יכולת השגת הלומד, וליישמם ולהטמיעם כאבני יסוד בעבודת ה'.

לאחר כך, אין ספק שבשינונם תמשך הארה עצומה בנשמת המקווה, ונשמתו תבקע בקו המיוחד לה להביאו לדבקות והשגת היחוד בדבקות ברצון המאציל.

ואלו הן ו' המידות:

קיווי

תכלית הקיווי הוא החיבור הישיר בין המקוה לה' יתברך ללא אמצעים וללא תנאים. עיקרה התעוררות התחתון להיותו כלי שלם המצפה ומייחל לשפע א"ס ב"ה שימלאהו ויחייהו. תכונת הקיווי היא יסודית וקדומה ומושרשת בראשית הבריאה (מ. הקיווי):

"אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תִּקְוָה. אֵין הַצִּמְצוּם עָשׂוּי כִּי אִם לְצַפּוֹת שְּׁיִכְנוֹס בּוֹ קַו אֵין סוֹף ב"ה, וְזֶה קַו – לְשׁוֹן קִוּוּי וּתְשׁוּקָה".

בעת שצמצם האין סוף ב"ה את כוחו לתכלית אפשרות בריאה ונתינת מקום לנפרדים, היה ה"מקום" שנאצל חלל ריק וחשוך ביחס לאין סוף ב"ה שהסתלק ממנו (ואור עצום ובלתי נתפס ביחס לנבראים). בהאצלת המקום הוחקה תשוקת החסר לרדוף אחר השלם ולשוב למקורו. תשוקת "המקום" היתה לחזור למקורו אלא שלא יכל, וע"כ נמשך אור מהא"ס ב"ה דרך קו אחד לתוך המקום והוא נשמת המקום הפועל בו, ודרך הקו מתדבק המקום במקורו. וזה עניין צפיית החסר – שיתחבר בו השלם וישלים חסרונו. בקיעת הקו הוא השורש למונח קיווי. צפיית הנברא להתדבק בבוראו ולהגיע לתכלית שלמותו שלו – מכח הדבקות. 

"הַשֶּׁפַע נִשְׁקָף מִלְמַעְלָה וּמַמְתִּין לַתִּקְוָה שֶׁתִּצְמַח מִלְּמַטָּה מִן הָאָרֶץ" (שם).

תשוקת הכלי היא תקוותו שישוב קו השפע ויכנוס לתוכו, והשפע העליון ממתין ליחולו של התחתון. השפע העליון מתפשט מלמעלה למטה בג' קווי ההנהגה –  חסד דין ורחמים, אולם במקורו מתפשט מהמאציל ית' בקו אחד, ואליו צריכה להיות מכוונת תשוקת המקוה וצפייתו לטובתו יתב' – מכח דבקותו. והוא סוד היחוד "עיני כל אליך ישברו" ותקוות התחתון "ואתה נותן להם את אכלם בעתו".

"הַמְּקַוֶּה הוּא מַמָּשׁ בּוֹקֵעַ בְּקַו תִּקְוָתוֹ, וְעוֹשֶׂה נֶקֶב וְסֶדֶק לַעֲלוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד" (שם).

אשרי הזוכה להשתלם במידה זו, שכל מציאותו וקיומו בכל חלקי מציאותו מגלה ומעידה על בוראו "אשר בך אתפאר".

בטחון

בטחון אמת הוא בטחון הידיעה המוחלטת בב' בחינותיה: גשמיות ורוחניות.

"תִּקְוַת אֱמֶת שֶׁהוּא הַבִּטָּחוֹן שֶׁל אֱמֶת שֶׁבּוֹטְחִים בַּהַשְׁגָּחָה. וְכָל שְׁאָר בִּטְחוֹנוֹת בַּהִשְׁתַּדְּלוּת, הֵם בִּטְחוֹנוֹת שֶׁל שֶׁקֶר" (שם).

עולמנו הוא עולם העשיה, המורכב מרצף פעולות הבונות את הזמן. כל פעולה שאדם עושה צריכה להבחן האם היא הכרחית אם לאו. בחר האדם לפעול – יעשה הפעולה מצד הכרחה, בתכלית עשייתה עד היכן שידו מגעת, כיון שכך צווה "לעשות". בעומק הרעיון, מחשבת "ההשתדלות" מגלה שהאדם בוטח בעצמו, שכביכול בלעדי הכרח פעולתו – לא ימלא ה' את חסרונו. וזה שאמר הכתוב "בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען". על כן, חובה על האדם בכל פעולותיו לעשותם מצד ציווי ההכרח, והידיעה שהשגחתו יתברך לבדה היא הפועלת במחשבתו, במעשיו וקורות ימיו. ויבטח בה', וידע שמציאותו וקורותיו מכוונות בתכלית הדקדוק והשגחה גמורה בכל רגע, ואינו ח"ו מצד המקרה. ויבטל רצונו מפני רצונו ויקווה שרצונו יהיה רצונו.

"וּבִטָּחוֹן בַּה' הוּא בִּטָּחוֹן אֱמֶתוְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה", לָזֶה הַשֵּׁם יהו"ה שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַתִּקְוָה, וְלֹא שׁוּם כִּנּוּי. וְכָל הַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב וְעוֹלֶה עַד ה' מַמָּשׁ". (שם).

"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". נכון שיהיה הקשר בין האדם לבוראו קשר ישיר ובלתי אמצעי, ויהיה בטוח שה' שומע, מקשיב ומאזין למוצא פיו, ליבו ומחשבותיו כאשר ידבר איש אל רעהו פנים אל פנים. לא ראוי לחפש תחבולות, סגולות, התקשרויות וכיוצ"ב, ובפרט אם יחשוב שבלעדיהן לא ישמע קולו או לא תתקבל תפילתו. אלא ידע ויבטח שתפילתו, צעקתו ושועתו עולה ובוקעת את כל הרקיעים, ונכנסת ונשמעת כבן יחיד בהיכל המלך – אביו. ואם לא התקבלה בקשתו ידע, שזו היא טובתו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה'. כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם".

אחד

הוא ענין יחוד מציאותו ית' ויחוד שליטתו. הב"ה מנהג הכל באמת, ועצתו לבדה היא תקום לתכלית המשכת טובו אל נבראיו. מתוקף הקלקולים גזרה חכמתו יתב' לסבב המציאות הכללית והפרטית, ולגלגלם בגלגלי התיקונים על פי יסודות החכמה הנפלאה והטוב האמיתי, לגילוי כוחו ושליטתו המוחלטת בכל מצבי ההעלם האפשריים. ויוודע בסוף הכל, כי הוא ית"ש אחד יחיד ומיוחד, והוא סיבב כל המסיבות האלה בדרכיהם לבא אל התכלית האמיתי, שהוא הטוב האמיתי, ולא היתה דרך טובה יותר לתקן בהשגחה פרטית וכללית את המציאות להביאה לתיקונה על מנת להיטיב לה.

"כלל כל המסיבות הסובבות בעולם הוא, שהנה ברא הבורא ית' את הרע לשיעבירוהו בני האדם, ויקבעו בעצמם ובבריאה את הטוב…

ואמנם שרש כל מציאות הרע, פעולותיו ושליטתו, הוא העלים הבורא ית' את יחודו, שאינו מתגלה בעוצם אמתתו לכל, וכפי שיעור ההעלם כך הוא שיעור כח מציאותו של הרע. ושרש כל ביטול הרע והעברתו והקבע כל הבריאה בטוב, הוא גילוי אמתת יחודו ית'. והוא מה שאמר הכתוב, ראו עתה כי אני אני הוא וכו', וכתוב, למען תדעו ותאמינו וכו', לפני לא נוצר אל, ואחרי לא יהיה.

ונמצא שסוף תיקון כל הבריאה תלוי בגילוי יחודו ית'. והנה הוא היה הווה ויהיה תמיד אחד יחיד ומיוחד, אלא שעכשיו אינו מגולה לכל כראוי, ולעתיד לבא יתגלה לגמרי לכל הברואים, כמו שכתוב, "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

ואולם נתחייבנו אנחנו בני ישראל להעיד על אמתת יחודו ית' בין בבחינת המציאות, שהוא לבדו המצוי המוכרח וכל הנמצאים ממנו הם נמצאים ובו תלויים. בין בבחינת השליטה, שהוא לבדו ית"ש השליט המיוחד, ואין פועל שיפעל – אלא מכח ורשות שניתן לו ממנו.

ואף על פי שאין דבר זה גלוי עתה באמת הנה אמתת הדבר כך היא, וכן יגלה ויודע בסוף הכל. (דרך ה', ד' ד').

וזהו תקות המייחלים לגילוי יחודו ית'. 

ומקוים "שיתעורר יחוד שלך כמו שאנו מקוים באמת, ומיד יאמר באלה הטמאים "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", באחד שישלוט בעולם – אל אחר לא יתקיים כלל! אלא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, (תקט"ו תפילה חצ"ר).

אהבה

אהבת ה' יתב' היא אהבת אמת, אהבה טבעית כבן לאביו. הידיעה שהכל הוא טוב. כל תהפוכות העולם וכל הנראה רע, – הוא גילוי של אהבה גמורה שאינה תלויה בדבר. סמוך ליבו של המקווה ובטוח בה', שבגילוי היחוד תתגלה האמת ויחזור כל רע לטוב ויתהפכו הדינים לברכות, ויתברר שהכל היה בעצה עמוקה לתכלית הטוב. ועתה טרם הגילוי, אהבתינו היא עדותינו ותקוותינו.

 וכן כתב בתפילה גר"ן:

"אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה מַחֲזִיר כָּל רַע לְטוֹב כָּל אוֹתָם הַמַּדְרֵגוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ בְּכַמָּה תֹּקֶף דִּין קָשֶׁה, אוֹתָם עַצְמָם יַחְזְרוּ שְׁעָרִים פְּתוּחִים שֶׁל בְּרָכוֹת עָלֵינוּ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "אוֹדְךָ יְהוָֹה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוּב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֶה אֶלָּא יִחוּדְךָ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ" וכו' שֶׁבַּעֲבוּר כָּךְ אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁיּוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁהַכֹּל טוֹב הוּא, וְכָךְ אָנוּ מְעִידִים לְגַבְּךָ "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ בּוֹטְחִים, לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים, לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בָּטַחְנוּ בָּךְ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה".

אמת

ראשית בריאת העולם במידת אמת כדכתיב "בראשי'ת בר'א אלהי'ם" – ס"ת אמת. ונחתמה במידת אמת כדכתיב "אשר בר'א אלהי'ם לעשו'ת", בסוד השוואת הראש והסוף, מה שהיה הוא שיהיה. וכשם שהזכיר שם מלא "ביום עשות יהוה אלהים" על עולם מלא כך ייחד שם מלא על מידת אמת "ויהוה אלהים אמת".

בחטא עץ הדעת התפרץ השקר והתפשט בעולם – הסטרא ארחא עלמא דשיקרא. מאז, צריך כל כך זמן כדי להעבירו מן העולם, ולגלות שכל הרע הוא מציאות נברא! ברצונו בראו וברצונו יבטלו, תכלית גילוי כוח עוצמתו ושליטתו יתב' לנפרדים שהופכו אינו זולתו. מידת קצבת ימי התפשטות השקר נקראת תקופת "האמצע", תקופת ה"תוך", ואפשרית רק בעת שהנהגת מידת האמת נסתרת. וכשזו תתגלה בעולם – מיד יתבטל השקר ויתברר שגם שהיה נראה לכאורה שהשקר שלט אינו אלא כפי שהותר לו להיות פועל ונשלט ע"י מידת האמת, בסוד שליטתו המוחלטת יתברך ב"ראש תוך סוף" הרמוז באותיות אמת. זו היא תקות המקוים האוחזים במידת אמת ומייחלים שיתגלה יחודו בעולם, ויעביר את השקר, ויתברר שמלכותו בכל משלה, שכלם יכירו שהקב"ה לעולם שלט, אפילו בזמן שהיה נראה שהקליפות שולטות. וכן כתב בתפילה ע' (מבואר):

אל אחד יחיד ומיוחד, בשם קדשך אני מזכיר יהוה שדי אלהי ישראל (שהוא הקיווי העולה מישראל) – שכן תהיה אתה מזכיר שם קדשך (היחוד היורד) על כל בריותיך, ומיד (פעולת שפע הקיווי) ישתברו מפניו סלעים, ירקדו הרים וגבעות כבני צאן, למען יחודך הנשגב והנורא, אל אמת שלאמתך אנחנו מקוים, אל אמת הושיעה ועננו, לישועתך קויתי יהו"ה.

יחול

המייחל מצפה מתוך בטחון אמת ותפילה בזמן הגלות, בעת שהחושך מכסה ארץ ושכינה צועקת "הושיבני במחשכים כמתי עולם" מתוקף הדינים הסותמים עיני השגחה עד כי נראה ח"ו שעזב אלהים את הארץ – בעת הזו, מייחל המקווה לגילוי עיני ההשגחה העליונה מצד אריך אנפין – אור עינא פקיחא שנאמר בו "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" שאין בו דינים ואין שינה, ימין ושמאל חוזרים להיות חסדים עליונים. המייחל מצפה שיתפשטו למטה אורות הרחמים ויפקחו העינים התחתונים ויתחברו בעליונים להיות אחדים. על המקוים לגילוי זה נאמר:

"העם הולכים בחשך ראו אור גדול". למי נפקח זה? אלא למי שמקוה לך, דכתיב "הנה עין ה' אל יריאיו למיחלים לחסדו", שאף על פי שלמטה החשך שלט לסגור העינים, הרי למעלה אין חשך אלא ונהורא עמיה שרא, "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול". תקט"ו תפילות – תפילה קמא מבואר.

וזה:

""הנה עין ה' אל יראיו", דהיינו גילוי עין האריך אנפין אל יראיו, למי שיראים ממנו יראת הרוממות. ולכן חזר ופירש "למיחלים לחסדו", כי אין בו (בא"א) גבורות שייראו מהם, אלא אדרבא מי שמיחל לחסדו ירא מרוממותו. ונמצא שאין אור עין האריך אנפין מתדבק היטב בזעין אנפין אלא בבחינת יראה זו – שהב' עינים הם חוזרין לאחד בסוד החזרת הדין לחסד. אדיר במרום עמ' שכ.

ולעתיד לבא, (מתורגם ומבואר) "בזמן שתעלה השכינה עד הכתר העליון אחריה יתוקן העולם תיקון כראוי. באותו הזמן יתקיים "אל יתן למוט רגליך" – וזה על משיח בן יוסף. אימתי? אלא בזמן ש"אל ינום שומרך" – זה עתיקא קדישא יאיר עליו, שעליו נאמר "הנה עין ה' אל יראיו" והוא משיח בן יוסף, וכולם שהם היראים תלויים בו, "למיחלים לחסדו" של עתיקא. וכמו שלמעלה מתחברים ימין ושמאל כאחד, כך יהיה באותו הזמן למטה להציל את משיח בן יוסף ח"ו ממיתה בחיבור שיתחבר במשיח בן דוד". תיקוני זוהר תניינא תיקון מ"ד דף קכח.

בגרסאות המצורפות להורדה (מומלץ), צבעי המידות הודגשו בכל פסוק, כדי לתת הדגש למידה אליה מכוון הפסוק. במספר פסוקים בודדים לא נזכרה המידה באופן מפורש וכנראה שהובאו מתוקף פירושם.

מתנה מקהילת הרמחל

מתנה מקהילת הרמח"ל

הקלק כאן להורדת חוברת "פסוקי הקיווי" לצפייה במכשור אלקטרוני לשימוש יום יומי.

הקלק כאן להדפסת פסוקי הקיווי.

הקלק כאן למעבר למאמר הקיווי.

פסוקי הקיווי לרמח"ל

פסוקי הקיווי ליום א׳

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי (תהלים כה, ב).

לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיְהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד (תהלים כו, א).

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ (תהלים לג, כב).

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה (ירמיהו יד, כב).

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה (תהלים לא, טו).

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיהו יב, ב).

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר (זכריה יד, ז).

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).

וַיהֹוָה  אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ (ירמיהו י, י).

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" (תהלים מ, ה).

"לִהְיוֹת בַּיהֹוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה" (משלי כב, יט).

"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהֹוָה כִּי גָמַל עָלָי" (תהלים יג, ו).

"הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי" (תהלים קמג, ח).

"וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהֹוָה" (תהלים ט, יא).

"וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהֹוָה" (תהלים מ, ד).

"וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד" (תהלים נב, י).

"וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ" (תהלים נה, כד).

"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח).

"אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי יְהֹוִה צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (תהלים סט, ז).

"אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ" (תהלים נב, יא).

"אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי" (תהלים סב, ו).

"אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהֹוָה וְיֹשַׁע לָךְ" (משלי כ, כב).

"יְהֹוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה" (ישעיהו לג, ב).

"יְהֹוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה" (תהלים ה, ד).

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).

"דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי" (יחזקאל לז, יט).

"יִרְאֵי יְהֹוָה בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא" (תהלים קטו, יא).

"קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהלים קל, ה).

"קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה" (תהלים כז, יד).

"קַוֵּה אֶל יְהֹוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה" (תהלים לז, לד).

"הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" (שיר השירים ב, ד).

"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א, ג).

"לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם" (דברים ל, כ).

"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" (שיר השירים א, ז).

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ב, ז).

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ח, ד).

"רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ" (תהלים קיט, קס).

"תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, כ).

"יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי" (תהלים סט, ד).

"וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי" (תהלים קיט, מג).

"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב).

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח, ז).

"תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא).

 

פסוקי הקיווי ליום ב׳

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי (תהלים כה, ב).

לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיְהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד (תהלים כו, א).

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ (תהלים לג, כב).

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה (ירמיהו יד, כב).

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה (תהלים לא, טו).

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיהו יב, ב).

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר (זכריה יד, ז).

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).

וַיהֹוָה  אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ (ירמיהו י, י).

"בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לז, ג).

"אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג).

"רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב, י).

"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ" (תהלים כב, ה).

"אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" (תהלים כב, ו).

"רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם" (תהלים קמה, יט).

"קַוֵּה אֶל יְהֹוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה" (תהלים לז, לד).

"הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם" (תהלים כה, ה).

"סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד).

"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (יְהֹוָה) מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" (ירמיהו יד, ח)

"גּוֹל עַל יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה" (תהלים לז, ה).

"תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ" (תהלים כה, כא).

"גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם" (תהלים כה, ג).

"בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה" (תהלים סב, ט).

"וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא" (תהלים לט, ח).

"רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי" (תהלים כה, יט).

"הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח).

"וַאֲנִי בַּיהֹוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי" (מיכה ז, ז).

"וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים עא, יד).

"וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (הושע ב, יז).

"וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד" (הושע יב, ז).

"מִי בָכֶם יְרֵא יְהֹוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהֹוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" (ישעיהו נ, י).

"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ" (ירמיהו יז, ז).

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו" (תהלים מב, ו).

"הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי" (תהלים קמג, ח).

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי" (תהלים מב, יב).

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).

"וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ" (איוב כג, יג).

"וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז).

"וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד" (יחזקאל לז, כב).

"וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם" (יחזקאל לז, כד).

"וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).

"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים יא, כב).

"לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם" (דברים ל, כ).

"יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא).

"סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים. כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב, ה).

"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א, ג).

"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" (שיר השירים א, ז).

"וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ" (ירמיהו י, י).

"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב).

"עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם" (תהלים קמו, ו).

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ" (זכריה ח, ג).

 

פסוקי הקיווי ליום ג׳

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי (תהלים כה, ב).

לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיְהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד (תהלים כו, א).

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ (תהלים לג, כב).

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה (ירמיהו יד, כב).

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה (תהלים לא, טו).

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיהו יב, ב).

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר (זכריה יד, ז).

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).

וַיהֹוָה  אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ (ירמיהו י, י).

"כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי" (תהלים כב, י).

"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהֹוָה כִּי גָמַל עָלָי" (תהלים יג, ו).

"זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהֹוָה" (תהלים ד, ו).

"וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה" (תהלים לא, טו).

"יְהֹוָה עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (תהלים כח, ז).

"בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי" (תהלים נו, יב).

"מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהֹוָה" (תהלים קיב, ז).

"מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה אַשְׁרָיו" (משלי טז, כ).

"לִהְיוֹת בַּיהֹוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה" (משלי כב, יט).

"מִי בָכֶם יְרֵא יְהֹוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהֹוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" (ישעיהו נ, י).

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיהֹוָה כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב" (תהלים קכה, א).

"כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז" (תהלים עא, ז).

"יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ" (ישעיהו כו, ג).

"נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי" (תהלים קיט, קח).

"הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה" (ירמיהו יד, כב).

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהֹוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טו-טז).

"הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח).

"תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ" (תהלים כה, כא).

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).

"וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם" (ירמיהו לב, לט).

"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" (שיר השירים א, ז).

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח, ז).

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים ח, ו).

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ה, ח).

"וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" (שמות לד, ו-ז).

"רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ" (תהלים קיט, קס).

"יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (תהלים לג, כב).

 

פסוקי הקיווי ליום ד׳

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי (תהלים כה, ב).

לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיְהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד (תהלים כו, א).

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ (תהלים לג, כב).

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה (ירמיהו יד, כב).

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה (תהלים לא, טו).

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיהו יב, ב).

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר (זכריה יד, ז).

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).

וַיהֹוָה  אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ (ירמיהו י, י).

"בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי" (תהלים נו, ה).

"מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה אַשְׁרָיו" (משלי טז, כ).

"כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ" (תהלים לג, כא).

"יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח" (תהלים נו, ד).

"כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יְהֹוִה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" (תהלים עא, ה).

"יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ" (תהלים פד, יג).

"שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ" (תהלים פו, ב).

"אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ" (תהלים צא, ב).

"הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי" (תהלים קמג, ח).

"בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא" (תהלים קטו, י).

"יִרְאֵי יְהֹוָה בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא" (תהלים קטו, יא).

"טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם" (תהלים קיח, ח).

"טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים" (תהלים קיח, ט).

"וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ" (תהלים קיט, מב).

"בְּטַח אֶל יְהֹוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן" (משלי ג, ה).

"חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה יְשֻׂגָּב" (משלי כט, כה).

"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" (משלי לא, יא).

"וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ" (איוב ה, טז).

"בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד).

"כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו לט, יח).

"מִי יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ" (איוב ו, ח).

"כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ" (איוב ז, ב).

"גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם" (תהלים כה, ג).

"קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה" (תהלים כז, יד).

"כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יְהֹוָה הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ" (תהלים לז, ט).

"קַוֵּה אֶל יְהֹוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה" (תהלים לז, לד).

"קַוֹּה קִוִּיתִי יְהֹוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי" (תהלים מ, ב).

"אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ" (תהלים נב, יא).

"אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי" (תהלים סב, ו).

"כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת" (משלי כג, יח).

"וְחִכִּיתִי לַיהֹוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ" (ישעיהו ח, יז).

"קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהלים קל, ה).

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).

"וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ" (איוב כג, יג).

"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" (שיר השירים א, ז).

"מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" (שיר השירים ז, ז).

"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א).

"אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, ב).

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ב, ז).

"מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, יח-כ).

"צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת" (תהלים קיט, קמב).

"יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" (תהלים יט, י)

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל יְהֹוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ישעיהו י, כ).

 

פסוקי הקיווי ליום ה׳

אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי (תהלים כה, ב).

לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיְהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד (תהלים כו, א).

יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ (תהלים לג, כב).

הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים?! וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים?! הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה (ירמיהו יד, כב).

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה (תהלים לא, טו).

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיהו יב, ב).

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר (זכריה יד, ז).

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה).

וַיהֹוָה  אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ (ירמיהו י, י).

"אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהֹוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ" (ישעיהו כו, ח).

"כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת" (משלי כד, יד).

"אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע קַוֵּה לַיהֹוָה וְיֹשַׁע לָךְ" (משלי כ, כב).

"יְהֹוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה" (ישעיהו לג, ב).

"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהֹוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" (ישעיהו כה, ט).

"יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ" (תהלים פד, יג).

"כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז" (תהלים עא, ז).

"יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ" (ישעיהו כו, ג).

"וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, לא).

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט, כג).

"וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד" (הושע יב, ז)

"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יְהֹוָה" (ירמיהו יז, יג).

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהֹוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (ירמיהו כט, יא).

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי" (תהלים מג, ה)

"טוֹב יְהֹוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ" (איכה ג, כה).

"חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיהֹוָה" (תהלים לא, כה).

"יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (תהלים לג, כב).

"דּוֹם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת" (תהלים לז, ז).

"כִּי לְךָ יְהֹוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי" (תהלים לח, טז)

"זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי" (תהלים קיט, מט).

"יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי" (תהלים קיט, עד).

"יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קלא, ג).

"יְהֹוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה" (תהלים ה, ד).

"וַאֲנִי בַּיהֹוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי" (מיכה ז, ז).

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).

"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט).

"רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (יהושע כב, ה)

"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א, ד).

"וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים" (דברים יא, א).

"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים יא, יג).

"וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט).

"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א, ג).

"עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (שיר השירים ג, י).

"מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" (שיר השירים ז, ז).

"עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א).

"כָּל אָרְחוֹת יְהֹוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו" (תהלים כה, י).

"וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" (שמות לד, ו-ז).

"בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת" (תהלים לא, ו).

"כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ" (תהלים קיז, ב).

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ" (זכריה ח, ג).

"וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה" (זכריה ח, ח).

"תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, כ).

 

תושלב״ע