Skip to content

דרך עץ חיים - שיעור מס' 3: אות אין סוף

ואף גם זאת, הנה בדקדוק גדול נמשלה התורה לאש שבטבעה עולה תמיד למעלה ובהשוואה מדוקדקת בתכונותיה, בגווניה ובחומה, כי כאשר תראה הגחלת היא התורה שאינה מלובה אבל בוערת בתוכה, השלהבת היא בתוכה כמוסה וסגורה, אשר בהפיח בה אז תתפשט ותתלהב ותצא מתרחבת והולכת, ובשלהבת ההיא נראים כמה מיני גוונים, מה שלא נראה בתחילה בגחלת, והכל מן הגחלת יוצא. כן התורה הזאת אשר לפנינו, כי כל מלותיה ואותיותיה הם חומרי בעירה כמו גחלת הן, אשר בהצית אותן כן כאשר הן, לא ייראו כי אם גחלים וגם כמעט עמומות. ומי שישתדל לעסוק בה, אז תתלהב מכל אות שלהבת גדולה, ממולאה בכמה גוונים – הן הידיעות העומדות צפונות בתוך האות ההיא.
וכבר פירשו זה בספר הזוהר (א' רה' ב', ז"ח שיר השירים) על אל"ף בי"ת. ואין הדבר משל, אלא עצמי כפשוטו ממש, כי כל האותיות שאנו רואים בתורה כולן מורות על עשרים ושנים אורות הנמצאים למעלה, והאורות ההם העליונים מזהירים על האותיות ומקננות בהן, ומכאן נמשכה קדושת התורה קדושת ספר התורה, ותפילין, ומזוזות, וכל כתבי הקודש. ולפי הקדושה שבה נכתבים – כך תגדל ההשראה וההארה של האורות ההם על אותיותיהם. ולכך ספר התורה שיש בו פיסול אחד נפסל כולו, כי אין ההארה עומדת עליו כראוי, שתימשך ממנו הקדושה לעם בכח הקריאה בו.
ונשוב לענין, כי האורות עומדים על האותיות שהן במהותן ביטוי של הרכבת מאורות, ובאותם האורות כלולות כל הבחינות הפרטיות שיש על כל אות ואות וכל אות היא מעשה מרכבה, כאשר זכרתי.
אך אין מגיע לנשמת הרואה את האותיות ההן – אלא אור אחד סתום, כמו הגחלת וכדי שתתלהט יחוייב אך א. כשמשתדל האדם להבין, ב. וקורא וחוזר וקורא, ג. ומתחזק להתבונן, הנה כל כך מתלהטים האורות ההם ויוצאים כמו שלהבת מן הגחלת בנשמה. ועל זה אמר התנא: "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" (אבות ה' כב), כי צריכים העוסקים להיות הופכים והופכים, עד שתתלהב כמעשה האש ממש וכנגדה תלך ותגבר הארת האור שיורד מלמעלה. והנה בהיות השלהבת מתלהטת, כבר אמרתי שיש בה כמה גוונים מרוקמים הידיעות העומדות צפונות בתוך האות ההיא, וכן נמצאים כמה ענינים גדולים נכללים בשלהבת של האור הזה.
אמנם עוד ענין אחר נמצא, כי יש כמה פנים לתורה, וכבר קבלו הקדמונים, שלכל שורש מנשמות ישראל יש כולם שורשים בתורה, עד שיש ששים רבוא פירושים לכל התורה מחולקים לששים רבוא נפשות של ישראל. וזה נקרא שהתורה מתפוצצת לכמה ניצוצות. (א) כי בתחילה מתלהטת בכח הדישה בה – ההכאה בפטיש, (ב) ואז נראים בה כל האורות הראויים לענין ההוא, (ג) ואותם האורות עצמם מאירים יפוצץ בששים רבוא דרכים בששים רבוא של ישראל. וזה סוד, "וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיה כג כט) סל"ע = ע"ץ החיים. הרי לך, שאף על פי שהתורה היא בלי תכלית, ואפילו כל אות ממנה היא כן, אך צריך ללבותה, ואז תתלהב.

הקלק כאן למעבר למאמר המלא "דרך עץ חיים".