Skip to content

השבח הגדול מכולם

בהרבה מקומות מדבר הזוהר הקדוש, ששמים וארץ נבראו בכח שם מ"ב הידוע בראשי תיבות אנא בכח גדולת וכו'. שם זה נגלה לתנא הקדוש ר' נחוניא בן הקנה ומקורו ב-מ"ב אותיות ראשונות של פרשת בראשית, בצירופי אותיות, אלפא ביתות וחילופיהם בסודות גדולים.

 

אומר ר' שמעון בר יוחאי בזוהר חדש פרשת תרומה (דף נ"ב א'):

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ אַקְדִּים בְּצַפְרָא, וְאַנַּח תְּפִילִּין בְּרֵישֵׁיהּ, וּתְפִילִּין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּדְרוֹעָא, וְאִתְעַטַף בְּעִיטוּפָא דְמִצְוָה, וְאָתֵי לְנָפְקָא מִתַּרְעָא דְבֵיתֵיהּ בשעה שהאדם משכים בבוקר ומניח תפילין בראשו, ותפילין ברושם הקדוש שנחתם בזרועו, ומתעטף בעיטוף של מצוה שהיא הטלית קודם להנחת התפילין, ובא לצאת מפתח ביתו. ד' מַלְאָכִין קַדִּישִׁין מִזְדַּוְּוגִין עִמֵּיהּ. וְנָפְקֵי עִמֵּיהּ מִן תַּרְעָא דְבֵיתֵיהּ, וְאוֹזִיפוּ לֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, ד' מלאכים מתחברים עימו, ויוצאים עימו מפתח ביתו, ומלוים אותו לבית הכנסת, וּמַכְרִיזוּ קַמֵּיהּ, הָבוּ יְקָרָא לִדְיוּקְנָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְּמַלְכָּא, לְפַרְצוּפָא יַקִּירָא דְמַלְכָּא ומכריזים לפניו: תנו כבוד לדיוקן המלך, תנו כבוד לבנו של המלך, למי שהוא כדוגמת פרצופו של מלך – דהיינו שזוכה שמאיר עליו שם הוי"ה ב"ה מכח התפילין. רוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, אַכְרִיז רוח קדוש שורה עליו ומכריז וַאֲמַר "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר". בָּתַר הָכֵי, אִית לֵיהּ לְמִקְרֵי פַּרְשָׁתָא דִבְרֵאשִׁית עַד יוֹם אֶחָד, דְּאִיהוּ עִילּוּיָיא וְתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכֹלָּא  לאחר מכן, יש לו לאדם לקרא את הפסוקים הראשונים של פרשת בראשית – מ"בראשית ברא" עד "יום אחד", שהיא העליונה, המשובחת מכולם". עכ"ל.

 

בהקדמה השניה לתיקוני זוהר תניינא גילה אליהו הנביא זכור לטוב לעט"ר הרמחל הקדוש את סוד השבח הגדול מכולם שבו תלויים שמים וארץ הנורא הזה, וזה לשונו:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב). קָם אֵלִיָּהוּ הנביא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִלֵּין תְּרֵין קְרָאֵי קָיְימִין בְּרָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא לָקֳבֵל דָּא סָלְקִין בְּאַתְוָן כִּדְקָא חֲזֵי, רבי רבי הרמח"ל, ודאי שאלה ב' הפסוקים עומדים בסוד גדול הידוע לבעלי החכמה, ולהיוודע שעומדים זה כנגד זה, ואותיותיהם עולים באותו סוד כמו שראוי  בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בסוד השם הקדוש שבו נבראו שמים וארץ, שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּנָפִיק מִתְּרֵין אִלֵּין וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין שם בן מ"ב אותיות שהם מתקבצים לשבע שמות קדושים אבגית"צ וחבריו, היוצאים מכל אחד משני הפסוקים האלה, "בראשית ברא" ו"ולכל היד החזקה", שהם כללות כל הבריות הגשמיים והרוחניים. וְאִתְּמָר בְּהוּ "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹרָיְתָא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי שָׁרְשָׁא לְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּעָלְמָא להראות שהכל הוא תורה, והתורה היא השורש לכל הבריות שנבראו בעולם. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּשֵׁירוּתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְחַד בְּסִיּוּמָא מִתַּתָּא לְעֵילָא ואלה השניים, אחד בתחילת התורה מלמעלה למטה, ואחד בסיום התורה מלמטה למעלה. וּבְהוּ ובהם "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) דְּמֵהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ חוּקִּין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא שמכאן תלויים כל חוקות שמים וארץ.

מכאן למדנו כמה עצום, גדול ונורא קריאת הפסוקים עם התבוננות בכוונת השמות הקדושים היוצאים מהם, ובמיוחד בשעות הבוקר, ובפרט בחיבור ב' הזוהרים של המאורות הגדולים רשב"י והרמח"ל הקדושים זי"ע המחברים את הראש והסוף להיות אחד ולהחיש את גאולתו.

קהילת הרמח"ל שמחה להביא לכם את השבח הגדול מכולם

מצורף דף מתוך סידור הרמח"ל השלם המאחד את ב' הפסוקים עם הסוד הצפון בהם.

את הפסוקים יש לקרא כפשוטם בתורה. שאר הכוונות – דהיינו כל האותיות המוקטנות ושמות הקודש אין להוציאם בפה אלא להסתכל בעינים בלבד!!!

לחץ על תמונת הדף לצפייה

(אחרי הבחירה לחץ על Open in new window)