בְּרֵאשִׁית
"וַיָּמָת יוֹסֵף יֻפָ בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בֻנָ בְּמִצְרָיִם" (בראשית נ, כו):
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁהַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת יֵשׁ יְסוֹד עִמָּהּ, לְפִיכָךְ נִשְׁאַר לַחוּץ אֶחָד בִּפְנִים – מְתַקֵּן הַנּוּקְ' בְּהַשְׁוָאָה אַחַת. "כֻּלָּךְ יָפָה". וְזֶהוּ, "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן", בִּזְמַן הַקְּלִפּוֹת "בְּמִצְרַיִם, – "וּמוּם אֵין בָּךְ":
שֵׁמוֹת
"כִּי עֲנַן עֻנָ יְהֹוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל בֻלָ מַסְעֵיהֶם" (שמות מ, לח).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁנִּתְקָנִים כָּל הַחֲלָקִים לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל, בְּחִינָה אַחַת מֵחֶסֶד וּגְבוּרָה דְּז"א מְכַסִּים עָלֶיהָ, וְנִתְקָנִים כָּל הַחֲלָקִים בְּהַשְׁוָאָה אַחַת, וְאֵין אֶחָד חָסֵר כְּמוֹ מִתְּחִלָּה:
וַיִּקְרָא
"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת הֻתָ אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר בֻרָ סִינָי" (ויקרא כז, לד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה תִּקּוּנָהּ בַּמִצְוֹת – בְּכָל תרי"ג אֵבָרִים שֶׁבָּהּ. וְעִם כָּל זֶה מֵהֵיכָן נִתְקֶנֶת לְגַמְרֵי? אֶלָּא, "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ" (שיר השירים ו, ט) – אִימָּא מְאִירָה עָלֶיהָ וּמְתַקַּנְתָּה בְּהַשְׁוָאָה אַחַת, וְזֶהוּ, "בְּהַר סִינָי":
"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת הֻתָ וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יֻנָ יְרֵחוֹ" (במדבר לו, יג).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁנִּתְקְנָה לְמַעְלָה שׁוֹרָה לְמָטָּה עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל, "בְּיַד מֹשֶׁה" – בְּהַשְׁוָאָה אַחַת מַמְשִׁיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ [בְחֹרֵב] עַל כָּל יִשְׂרָאֵל" (מלאכי ג, כב), וְזֶהוּ, "בְּיַד מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב" – עֲרָבוֹת הָעֶלְיוֹן.
"וּלְכֹל הַיָּד הֻדָ הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל כֻלָ יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). לְכֹל הַצְּדָדִים שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רָצְתָה לְהִתְאַחֵז – נִתְחַזְּקָה הַשְּׁכִינָה וְעָשְׂתָה נְקָמוֹת, וְאֵינָהּ עוֹלָה עַד שֶׁעָשְׂתָה כָּל הַנְּקָמוֹת, וְאָז "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – שְׁלֵימוּת הַתִּיקּוּן׃
"בְּרַח דּוֹדִי דֻיָ וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי הֻיָ בְשָׂמִים" (שיר השירים ח, יד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה מִתְפָּרֶשֶׂת עַל הַתֵּרִין מְשִׁיחִין, וְהֵם כּוֹלְלִים כָּל יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר הָרֵיחַ רַע מִיִּשְׂרָאֵל – לְבַשֵּׂם אוֹתָם. וְצָרִיךְ שֶׁהַָב"ה יִטּוֹל בְּעַצְמוֹ עִנְיַן הַתֵּרִין מְשִׁיחִין, וְזֶה, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" (זכריה יד, ט), וְיַעֲלֶה עַל "הָרֵי בְשָׂמִים" (שיר השירים ח, יד) וְכֻלָּם מִתְבַּשְּׂמִים. אָז, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – מִתְבַּשֶּׂמֶת בְּבִישּׂוּם אֶחָד כֻּלָּהּ, מֵחֲמַת תִּיקּוּן קֶשֶׁר הַמְּשִׁיחִין.
רוּת
"וְעֹבֵד הוֹלִיד הֻדָ אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת אֻתָ דָּוִד" (רות ד, כב).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). יֵשׁ שְׁנֵי [בְּחִינוֹת] לַמָּשִׁיחַ: א' בְּסוֹד עֶבֶד וּמְקוֹמוֹ בְּסוֹף הָרַגְלָיִם, וְאֶחָד בְּסוֹד רֹאשׁ. הַשְּׁכִינָה – בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּרַגְלַיִם, מִשָּׁם מְתַקֶּנֶת בְּחִינַת הָרֹאשׁ. וְסוֹד זֶה עוֹבֵד וְיִשַׁי – בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ. וּמִעוֹבֵד יוֹצֵא יִשַׁי. אַחַר כָּךְ, מִשָּׁם יוֹצֵא דָּוִד, וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה", אֵינוֹ מוּם שֶׁהָיְתָה בְּסוֹד עֶבֶד, כִּי אַדְּרַבָּא, שָׁם נִתְקַן הָרֹאשׁ.
"כִּי אִם אֻמָ מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד עֻדָ מְאֹד" (איכה ה, כב).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה – יָפָה, שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהִיא בְּסֵדֶר נָכוֹן – מַה שֶׁיּוֹתֵר טוֹב אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. וּמִשָּׁם אַהֲבָתָהּ שֶׁהֵם עִנְיָנִים עוֹמְדִים מַמָּשׁ לְפִי דֶּרֶךְ הַטּוֹב, וְלֹא בְּעִנְיַן הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְאִם נִמְאֲסָה – לֹא מִפְּנֵי שֶׁחִסֵּר שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא הַב"ה נוֹתֵן מָקוֹם לַקֶּצֶף, וְהֶעֱלִים הָאַהֲבָה – אֲבָל לֹא שֶׁחִסְּרָה. וְלָכֵן אִם מְעוֹרֵר הָאַהֲבָה – כָּל הַחֲלָקִים יַחְזְרוּ. וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה", וְאֵין לִמְאוֹס בְּשׁוּם חֵלֶק.
"כִּי אֶת אֻתָ כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם וֻמָ רָע" (קהלת יב, יד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה הִיא הַגַּלְגַּל שֶׁכָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם נִטְבְּעוּ בָּהּ, וּלְעוֹלָם הַכֹּל יָבִיא בַּדִּין, לָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה – יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת.
"כִּי מָרְדֳּכַי מֻיָ הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל לֻלָ זַרְעוֹ" (אסתר י, ג).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת – שֶּׁאֵין זִוּוּג לְמַעְלָה – הַב"ה מְיַחֲדָהּ בְּאֵיזֶה צַדִּיק לְמָטָּה, וְסוֹדוֹ מָרְדְּכַי. וְאָז כָּל פְּגַם שֶׁהָיָה רוֹצֶה הַשָּׂר לַעֲשׂוֹת – מָרְדְּכַי מְתַקֵּן, בְּסוֹד, "טוֹבֶלֶת וְיוֹשֶׁבֶת" (מגילה יג, ב). וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה" וְכוּ'.
יְהוֹשֻׁעַ
"וְאֶלְעָזָר בֶּן בֻנָ אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר בֻרָ אֶפְרָיִם" (יהושע כד, לג).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַכֹּחַ שֶׁל מֹשֶׁה נִיתַּן לִיהוֹשֻׁעַ, וְהַכֹּחַ שֶׁל אַהֲרֹן בְּאֶלְעָזָר. אַחַר כָּךְ פִּנְחָס כָּלַל שְׁנֵיהֶם, וּבְכֹחַ זֶה תִּיקֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוּ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם, לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן יִשְׂרָאֵל – אִם לֹא הָיָה הוּא. וְזֶהוּ שֶׁקְּבָרוּהוּ בְּגִבְעַת פִּנְחָס וְהוּא בְּהַר אֶפְרַיִם. וְעַל יְדֵי כָּךְ – "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי", שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא חֲשָׁבָהּ חַס וְשָׁלוֹם לְהַפְרִיד וְלֹא יָכְלָה.
"בַּיָּמִים הָהֵם הֻמָ אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו בֻוָ יַעֲשֶׂה" (שופטים כא, כה).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כָּאן סוֹד גָּדוֹל וַדַּאי, הַשְּׁכִינָה הִיא שׁוֹרֶשׁ יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה הַהַנְהָגָה בְּסוֹד מַלְכוּת. אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְקְנוּ תִיקוּנִים גְּדוֹלִים, אָז הַב"ה – "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה", נָתַן הֲכָנָה לְהָבִיא סוֹף הַכֹּל לְתִיקּוּן שָׁלֵם – לֹא לְפִי הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִיא זֶה מִפְּנֵי הַבְּחִירָה. וְאָז נִתְקַן, שֶׁהַָב"ה יַעֲשֶׂה מַה שֶׁרוֹצֶה, לְהַכְרִיחַ הַתִּיקּוּן, וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", לֹא תַּעֲרוֹבֶת הָיָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא תִּיקּוּן גָּדוֹל, וְלֹא מוּם כְּלָל׃
"וַיִּבֶן שָׁם שֻמָ דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר יְהֹוָה לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל מֻלָ יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כד, כה).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). וַדַּאי בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד תָּלָה הַב"ה תִּיקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְהוּא שׁוֹרֶשׁ – שֶׁיָּדַע הַב"ה שֶׁהוּא הַיּוֹתֵר נִתְקַן וְהָגוּן לָזֶה. וְעַל כֵּן, "כֻּלָּךְ יָפָה" וַדַּאי, כִּי נִתְיַחֲדָה בְּמִי שֶׁהָיָה מוּכָן לָזֶה וַדַּאי. בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה דָּוִד הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, מִיַּד הָאָרֶץ מָצְאָה חֵן לִפְנֵי הַב"ה, וּבְכֹחָהּ נֶעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה, שֶּׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן תִּיקּוּן זֶה כָּמוֹהוּ, שֶּׁאֵין שׁוּם פְּגַם יָכוֹל לְהַעֲבִיר תִּיקּוּנָיו, וְזֶה סוֹד, "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי" וְכוּ' (תהלים פט, לה).
מְלָכִים
וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת אֻתָ תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי יֻיָ חַיָּו" (מלכים ב' כה, ל).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה הִיא "אֲרוּחַת תָּמִיד", כִּי יֵשׁ יָפִים שֶׁבְּאֵיזֶה זְמַן יִשְׁתַּנֶּה יוֹפְיָם, וְזֶה נִקְרָא מוּם, כִּי הוּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ חָזָק. אֲבָל הַשְּׁכִינָה – תִּקּוּנֶיהָ עוֹמְדִים תָּמִיד, יַעַן כָּל תִּקּוּנֶיהָ חֲזָקִים.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ וֻוָ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל לֻלָ בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשֶּׁבַח שֶׁל הַשְּׁכִינָה – "כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי" (ישעיהו נד, ד), שֶּׁאֵין בֹּשֶׁת כְּלָל. וְזֶה כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה שׁוּם פְּגַם. וּלְהַרְאוֹת זֶה הַתִּיקּוּן, יִהְיֶה זֶה "וְיָצְאוּ וְרָאוּ" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ', שֶׁאִם לֹא כֵּן, מַה תּוֹעֶלֶת בָּזֶה? אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶּׁאֵין בֹּשֶׁת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. כִּי אֵין לוֹמַר, "טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ" (ב"ב טו, ע"ב) אֶלָּא וַדַּאי, "וּמוּם אֵין בָּךְ". כִּי לְלוֹט נֶאֱמַר "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" (בראשית יט, יז), אֲבָל כָּאן "וְיָצְאוּ וְרָאוּ".
"וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת אֻתָ תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ בָּבֶל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ כֹּל יְמֵי יֻיָ חַיָּיו" (ירמיהו נב, לד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא בְּתוֹךְ הַקְלִי', בָּהֶם סְדָרִים עֶלְיוֹנִים הִיא מְסַדֶּרֶת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא הִיא חֲצוּפָה, אֵינָם פּוֹגְמִים בָּהּ כְּלָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, הִיא מְכוּבֶּדֶת בֵּינֵיהֶם, וְלֹא קִבְּלָהּ שׁוּם פְּגַם – לֹא שׂוּם בִּיזָּיוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ גּוֹרְמִים לָהּ פְּגָמִים, בְּכֹחַ סְדָרִים הָעֶלְיוֹנִים הוּצְרָךְ מַלְאַךְ רַע לַעֲנוֹת אָמֵן בָּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא נִרְאָה פְּגַם וְדִּמָּיוֹן וַדַּאי. וּמַה שֶׁמַּחְצִיפִים, הִיא קוֹדֵם שֶׁמַּגִּיעִים לָהּ, וְזֶה וַדַּאי שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהָנִיחַ לָהֶם, אֲבָל בִּתְבוּנָה, שֶׁלֹּא הַגִּיעַ פְּגַם. וְזֶהוּ, "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" וַדַּאי, וַאֲפִילוּ מֶלֶךְ בָּבֶל מַכִּיר אוֹתָהּ וְנוֹתֵן אוֹתָהּ, כְּשֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, "אֲרוּחַת תָּמִיד" וַדַּאי.
"סָבִיב שְׁמֹנָה שֻהָ עָשָׂר אָלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם יְהֹוָה יֻהָ שָׁמָּה" (יחזקאל מח, לה).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל מְכוֹנוֹתֶיהַ, כָּל בִּנְיָנֶיהָ וְתִקּוּנֶיהָ מְאִירִים בְּסוֹד שֵׁם יהו"ה ב"ה, וְזֶה, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – כֻּלָּהּ נִתְקֶנֶת בְּסוֹד זֶה שֶׁהוּא עִיקָּר הַיּוֹפִי.
"וְהֵשִׁיב לֵב לֻבָ אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ הֻצָ חֵרֶם" (מלאכי ג, כד).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). וַדַּאי בְּסוֹף הַכֹּל, "וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ" (שמואל ב' יד, יד) וְכוּ', כִּי אִם הָיָה אֵיזֶה נְשָׁמָה נִדָּחָה, הָיָה פּוֹגֵם בַּדְּמוּת הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לֹא כְּמוֹ כָּךְ יִהְיֶה, אֶלָּא, "כֻּלָּךְ יָפָה" וְגוֹ'.
"כֹּל הַנְּשָׁמָה הֻהָ תְּהַלֵּל יָהּ יֻהָ הַלְלוּיָהּ" (תהלים קנ, ו).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). שְׁלֵימוּת הַשְּׁכִינָה – בְּנִשְׁמַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהִיא בַּת יְחִידָה. אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מִתְחַבְּרוֹת בָּהּ כָּל שְׁאָר הַנְשַׁמּוֹת, וְנַעֲשׂוֹת כֻּלָּם אַחַת בָּהּ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְאִירָה בְּתִיקּוּן גָּדוֹל, כִּי הִיא 'כָּלָה', וְאָז, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְאֵין נִשְׁאַר שׁוּם מוּם, כִּי בְּכֹחַ הָעַרְבוּת – אֶחָד מְתַקֵּן בַּעֲבוּר הָאַחֵר, וְנִמְצָא הַכֹּל מְתוּקָּן.
"תְּנוּ לָהּ לֻהָ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים בֻמָ מַעֲשֶׂיהָ" (משלי לא, לא).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כַּמָּה תִיקוּנִים תִּיקְּנָה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְהָבִיאָה כַּמָּה מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶל עֲבוֹדָתָהּ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בְּלֹא עִתּוֹ, אֶלָּא הַכֹּל מְתוּקָּן בְּתִיקּוּן גָּמוּר. וְהַהַשְׁפָּעָה הַבָּאָה לָהּ מִמַּה שֶׁהוֹסִיפָה הִיא – זֶהוּ עִיקָּר הַשֶּׁבַח, וְהַהַשְׁפָּעָה עִיקָּרָהּ תִּקָּרֵא עַל שֵׁם זֶה, וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה" וְכוּ' שֶּׁאֵין שׁוּם תִּיקּוּן שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם לְגַמְרֵי.
"וַיָּמָת אִיּוֹב אֻבָ זָקֵן וּשְׂבַע וֻעָ יָמִים" (איוב מב, יז).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). אִיּוֹב, סוֹד יִשְׂרָאֵל אַחַר הַגָּלוּת. וְזֶה כִּי הַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה שְׁלֵימָה בְּלֹא עִצָּבוֹן מִזֵכֶר הַגָּלוּת כְּלָל, וְזֶהוּ, "וּמוּם אֵין בָּךְ", שֶׁהָעֶצֶב לֹא יוֹלִיד חֹשֵׂךְ. וְכֵן הַדְּבָרִים עוֹלִים לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי בַּהֲכָנָה שְׁלֵימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי לְפִי הַהֲכָנָה כָּךְ יִהְיֶה הַתִּיקּוּן.
"וְאַתָּה לֵךְ לֻכָ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ לֻצָ הַיָּמִין" (דניאל יב, יג).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בִּזְמַן יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל אָז יֵרָאֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּדְבַּק אֶל הַשְּׁכִינָה בְּוַדַּאי שֶׁנִּצּוֹל, שֶׁהִיא תִּתְחַזֵּק עַל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְתַצִּילֵם כֻּלָּם, בְּסוֹד, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס, כא). וְזֶהוּ, "לֵךְ לַקֵּץ" (דניאל יב, יג) – בְּהִתְדַּבְּקוּת הַשְּׁכִינָה, וּבְכֹחַ זֶה, "וְתָנוּחַ", וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְכוּ'.
"כֹּה אָמַר אֻרָ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ עֻוָ וְיָעַל" (דברי הימים ב' לו, כג).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הִנֵּה פָּרַס הוּא הָעוֹמֵד לְהוֹצִיא הַשָּׂרִים מִיַּד הס"מ לְפִי הַסְּדָרִים שֶּׁהֵקִים, וּלְהַעֲמִידָם לְפִי סֵדֶר הָעֶלְיוֹן, בְּסוֹד, "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, ח), וְזֶהוּ סֵדֶר נָכוֹן – שֶׁאֵין בְּסוֹד בִּלְבּוּל כְּמוֹ סֵדֶר הַסִּטְרָא אַחֲרָא "צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים" (איוב י, כב).