פיטום הקטורת עם כוונות

פיטום הקטורת.

הסגולה הקדומה ביותר, האדירה והחזקה ביותר לשמירה, הגנה, רפואה והצלחה, השבתת אויבים, מְפַגְעִים, מזיקים, מקטרגים והמתקת הדינים (עובד רק ליהודים, לכל השאר – הפוך…).
בסוף המאמר מצורפים הקבצים למעוניינים להורידם.

1. הקלק: פיטום הקטורת המדוייק (גירסה המתאימה גם להורדה למכשירים ניידים).

 

 

כתב רבנו האר"י זלה"ה שאם ל"ע יש מציאות של מגפה דהיינו – מציאות שבה מתים אנשים שלא כדרך כל בשר כגון מלחמה, מגפה, תאונות, אסונות, מחלות וכו'. יש תרופה בדוקה המסוגלת לעצור את המות וזה לשונו:

"טוב לומר פיטום הקטרת בזמן המגפה. וכן מצינו במגפת עדת קרח שנעצרה ע"י הקטרת שהקטיר אהרן. ולכן טוב מאד בזמן המגפה בר-מינן, שבעת אומרו פטום הקטרת בתפלת שחרית ומנחה יכוין בה באותה כונה האמורה למעלה בסדר הקטורת. וגם כן כאשר האדם קם אחר חצות לילה לעסוק בתורה אחר שיאמר תיקון חצות ככתוב במקומו אחר כך יאמר פטום הקטורת בכונה ההיא לפי שאחר חצות נכנעת ממשלת הקליפה ובפרט אם יתחברו י' אנשים יראי ה' ויקראו סדר פטום הקטורת יחד בכונה הנז' יעשה רושם גדול למעלה אם יהיה אחר חצות לילה כנזכר אמנם זהו מה שצריך לקרות בשעת הנזכרת חצות לילה אחר שתגמור הס' הנזכר אמר פסוק "ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמי' ולבונה זכה בד בבד יהיה ותאמר אותו וכו'"… (שער הכוונות דרוש תפילת שחרית)

מהו סוד כוחה העצום של פרשת הקטורת?

"אמר רבי פנחס, זמנא חדא הוינא אזלי בארחא, וערעית ביה באליהו בזמן אחד היינו הולכים בדרך ופגשנו בו את אליהו הנביא, אמינא ליה לימא לי מר מלה דמעלי לברייתא אמרנו לו יאמר לי אדוני דבר המועיל לבריות. אמר לי קיים גזר קודשא בריך הוא אמר לי כרת ברית הקב"ה, ועאלו קמיה כל אלין מלאכיא דממנן לאדכרא חובי דבר נש ונכנסו לפניו כל אלו המלאכים הממונים להזכיר עוונותיהם של האנשים, די בעדנא דידכרון בני אנשא קרבניא דמני משה בזמן שיזכירו בני האדם מעשה הקורבנות שציוה משה, ושוי לביה ורעותיה בהו, דכלהו ידכרון ליה לטב וישימו ליבם ורצונם בהם – כולם יזכירו אותם לטובה. ועוד, בעדנא דיערע מותנא בבני אנשא ועוד בזמן שיארע מגפה ומוות בבני האדם, קיימא אתגזר נכרתה ברית, וכרוזא אעבר על כל חילא דשמיא והכרוז עבר בין על כל חיילות השמים, דאי ייעלון בנוהי בארעא שאם יכנסו בניו של הקב"ה שבארץ בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ויימרון ברעות נפשא ולבא עניינא דקטרת בוסמין דהוו להו לישראל ויאמרו ברצון הנפש והלב עניין הקטורת והסמים שהיו להם לישראל, דיתבטל מותנא מנייהו תתבטל המגפה והמוות מביניהם". זוהר א' "וירא" דף ק/ב.

סוד החיים הנמשכים מהקטרת נקשר יחד עם סוד תורת חיים. דרשו חז"ל, שבמעמד הר סיני פסקה 'זוהמת הנחש' שהוא חטא אדם הראשון, וביטל הקב"ה את כוח הס"א (סטרא אחרא). עתה נותר רק שיכנסו לארץ ישראל ותקבע השלמת מציאות התיקון לנצח. אולם, חטא העגל גרם לקריסת התיקון ושוב קבלה הס"א כוח.

החיבור בין הפסקת הזוהמה בביטול כח הס"א עם קבלת התורה הוא עמוק מאוד. המדרש מתאר את אופן עליית משה בעליונים וז"ל:

"תנו רבנן "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ' ב'), בשעה שעלה משה למרום, באותה שעה באה ענן ורבצה כנגדו, לא היה יודע משה אם לרכב עליה או אם לאחוז בה. מיד פתחה, ונכנס בתוכה שנאמר "ויבא משה בתוך הענן" (שם כ"ד י"ח). ומיד נאמר "ויכס הענן" (שם שם ט"ו). ונֵשַאַתוֹ [ה]ענן והיה מהלך ברקיע, ופגע בו קמו** המלאך, שהיה ממונה על שנים עשר אלפים מלאכי חבלה שהם יושבים בשער הרקיע. גער במשה ואמר:

– "מה לך בקדושי עליון אתה ממקום הטינופות באת ומהלך במקום טהרה, ילוד אשה מהלך במקום אש"?

– אמר לו: "משה בן עמרם אני, שבאתי לקבל תורה לישראל".

כיון שלא הניחו [הכהו] משה פצעו [ואיבדו] מן העולם. והיה משה מהלך ברקיע כאדם שמהלך בארץ עד שהגיע למקום הדרנ*** המלאך, שהוא גבוה מחבירו ששים רבוא פרסאות, וכל דיבור ודיבור שיוצא מפיו – יוצאים בדיבור שנים ברקים של אש! פגע במשה אמר לו:

– "מה לך במקום קדושי עליון"?

כיון ששמע קולו – נבהל משה מפניו, וזלגו עיניו דמעות, וביקש ליפול מן הענן. באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה (ועלה) ויצתה בת קול ואמרה לו להדרנ***:

– "דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם. כשביקשתי לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור קטרוג ואמרתם "מה אנוש כי תזכרנו"?! (תהלים ח' ה') ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כִּתות באש, ועכשיו אתם עומדים שוב במריבה ואין אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל? שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה – אין דירה אין צורך בקיום העולם לא לי, ולא לכם".

כיון ששמע הדרנ*** כך אמר לפניו:

– "גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא, עכשיו, אני אעשה אהיה לו שליח מלווה ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו".

והיה מהלך לפניו עד שהגיעו לאשו של סנד****. אמר לו הדרנ*** למשה:

– "עד כאן היה לי רשות להלוך, מכאן ואילך אין לי רשות להלוך מפני אשו של סנד**** שלא ישרפני".

כיון שראה משה את סנד**** – נבהל מפניו, וזלגו עיניו דמעות, ובקש ליפול מן הענן, וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא. וענהו [הקב"ה]:

– "בא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה".

באותה שעה, ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו מן כסאו ועמד לו לפני סנד****, עד שעבר ועל אותה שעה אמר "ויעבור ה' על פניו" וגו' (שמות ל"ד ו').

המדרש מתאר את מעלתו של המלאך: אמרו עליו על סנד**** שהוא גבוה מחביריו מהלך חמש מאות שנה ומשתמש אחר המרכבה וקושר כתרים לקונו…

כיון שעבר פגע בו ריג**** נהר של אש, שגחליו שורפים את המלאכים ושורפים בני אדם. נטלו הקב"ה והעבירו ממנו:

פגע בו גלי*** שכתוב בו "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג' ל"ח), והוא מגלה טעמי צור, וכנפיו פורשים לקבל הבל החיות, שאלמלא אין מקבלו, נשרפים מלאכי השרת מהבל החיות…

נטלו הקדוש ברוך הוא והעבירו ממנו. פגע בו גדוד של מלאכי חבלה, שהם סְבוּבִים לכסא הכבוד, שהם גיבורים ועצומים. כיון שהגיע משה אליהם, בקשו לשורפו בהבל שבפיהם.

מה עשה הקב"ה, פירש עליו מזיוו והעמידו לפני כסאו ואמר:

-"משה השב להם תשובה למלאכי השרת ואמור להם, כמו שכתוב "מאחז פני כסא פרשו עליו עננו"" (איוב כ"ו ח').

אמר רבי נחום, מלמד שפירש שדי מזיו שכינה ועננו עליו. אמר לפניו:

– "רבון של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם". אמר לו: "אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר".

מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם:

– "כתוב בתורה "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ' ב'), כלום אלהים יש לכם?   כתוב בתורה "לא יהיה לך אלהים אחרים" (שם שם ג') חלוקה יש לכם? שתי רשויות יש לכם?  כתוב בתורה "כבד את אביך ואת אמך" (שם י"ב) אב ואם יש לכם?   כתוב בתורה "לא תחמוד" (שם י"ד) חימוד יש לכם"?

פתחו ואמרו:  "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ"" (תהלים ח' י').

ולא עוד, אלא מלאך המות מסר לו דבר שנאמר "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" וגו' (שם ס"ח י"ט) וכתוב "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה" וגו' (במדבר י"ז י"א) וכתוב "ויקח אהרן כאשר דבר משה" (שם שם י"ב), וכתוב "ויעמוד בין החיים ובין המתים" (שם י"ג) אי לאו דאגמרא מי ידע משה מאי מיבעי למיעבד אם לא היה משה מקבל זו העצה לא היה יודעה מדעתו" פסיקתא רבתי פרשה כ'.

המדרש מספר כי מלאך המוות – הנודע גם בשם ס"מ, יצר הרע, נתן למשה במתנה את עצת הקטורת. ותמוה מדוע ייתן מתנה זו למשה?! שהרי עצה זו מבטלת את עבודתו וקיומו של המלאך עצמו?! ונראה להבין כי ידע מלאך המוות שבשעה שיקבלו ישראל את התורה תתבטל גזירת המיתה "ואל עפר תשוב" וממילא יתבטל כוחו ועבודתו. ולכן במציאות חדשה זו אין לעולם יותר צורך בקטורת.

לאחר חטא העגל – חזר הקלקול ושוב ניתן הכוח למלאך המוות. כעת מובן מדוע השתמש משה לראשונה בעצת הקטורת במחלוקת קורח ועדתו. שורש המחלוקת נברא בשלבים הקדומים הנודעים בשם 'שבירת הכלים'. תכלית השבירה היה לאפשר המצאות של קלקול בעולם ובריאת הס"א כדי שתיווצר מציאות של עבודה ובחירה לאדם שעתיד להיברא. מאותו הקלקול נמשך שנפלו אחד עשרה בחינות של הקדושה לשבי הס"א. ולכן, כנגד זה כלולה הקטורת אחד עשר סממנים שבכוחם לעקור ולחלץ את אור הקדושה שנפל בשבי הקליפה. בהסתלקות הקדושה משבי מהקליפה, נשארת הקליפה ללא חיות ונעקרת ונאבדת מן העולם. על כן, בכוח הקטורת נעצרה המגפה המחלוקת קורח כמו שנאמר "ויעמוד בין החיים ובין המתים ותעצר המגפה".

הזוהר הקדוש מביא מעשה על מגפה שפרצה בכפר טרשא וממנו אנו למדים רבות על כוח הקטורת ואופן השימוש בה:

"רבי אחא אזל לכפר טרשא, אתא לגבי אושפיזיה רבי אחא הלך לכפר טרשא ובא למקום האכסניה. לחישו עליה כל בני מתא, אמרו גברא רבא אתא הכא ניזיל לגביה התלחשו עליו כל בני העיר ואמרו אדם גדול בא לכאן, נלך אליו. אתו לגביה, אמרו ליה לא חס על אובדנא באו אליו ואמרו לו: לא חס אתה של האובדן הנפשות שבכאן? אמר להו מהו? אמר להם מהו העניין? אמרו ליה דאית שבעה יומין דשארי מותנא במאתא אמרו לו שכבר שבעה ימים שנמצאת המגפה בעיר, וכל יומא אתתקף ולא אתבטל ובכל יום מתגברת ולא נפסקת. אמר להו ניזיל לבי כנישתא ונתבע רחמי מן קדם קודשא בריך הוא אמר להם נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מלפני הקב"ה. עד דהוו אזלי, אתו ואמרו פלוני ופלוני מיתו, ופלוני ופלוני נטו למות בעוד שהיו הולכים באו ואמרו להם על אנשים שמתו, ועל כאלה שנוטים למות.

אמר להו רבי אחא, לית עתא לקיימא הכי, דשעתא דחיקא אמר להם ר' אחא עתה לא הזמן לעשות ככה בגלל שהשעה דוחקת, אבל אפרישו מנכון ארבעין בני נשא מאינון דזכאין יתיר, עשרה עשרה לארבעה חולקין, ואנא עמכון אבל הפרישו מכם ארבעים אנשים שהם צדיקים ביותר, שיתחלקו לארבע קבוצות של עשרה אנשים בכל קבוצה ואני אתכם. עשרה לזווייתא דמאתא, ועשרה לזווייתא דמאתא, וכן לארבע זווייתא דמאתא עשרה לפינת העיר, ועשרה לפינת העיר האחרת וכן תעשו לארבע פינות העיר, ואמרו ברעות נפשכון עניינא דקטרת בוסמין דקודשא בריך הוא יהב למשה ועניינא דקרבנא עמיה. ותאמרו ברצון נפשכם ענייני קטורת הסמים שהקב"ה נתן למשה וכן בענייני הקורבן. עבדו כן תלת זמנין, ואעברו בכל מאתא לארבע זווייתא, והוו אמרין כן. עשו כן הצדיקים שלוש פעמים, והלכו בכל ארבע פינות העיר והיו אומרים כן. לבתר אמר להו ניזיל לאינון דאושיטו למימת, ואפרישו מנייכו לבתיהון ואמרו כדין, וכד תסיימו, תמרון אלין פסוקייא, לבסוף אמר להם נלך לאלה שנוטים למות, והפרישו מביניכם צדיקים שילכו לבתיהן ויאמרו זה סדר פעם נוספת וכאשר תסיימו אלו הפסוקים תאמרו אלה הפסוקים ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש וגו'. וכן עשו והתבטלה המגפה מהם". זוהר "וירא" חלק א דף קא/א.

במקום אחר מלמד הזוהר את עניין הקטורת, תכונותיו, סגולתו, וחביבותו לפני בורא עולם. וז"ל:

"כגוונא דא קטרת, כל מאן דארח בההוא תננא, כענין זה הקטורת כל מי שהריח באותו הענן של הקטורת כד סליק ההוא עמודא מההיא מעלה עשן, כאשר היה עולה עמוד ענן עשן הקטורת, הוה מברר לביה בברירו (דנהירו בחדוה), למפלח למאריה, היה מתיחד לבו לעבודת בוראו, ואעבר מניה זוהמא דיצר הרע, והסתלקה ממנו זוהמת יצר הרע, ולא הוה ליה אלא לבא חדא לקבל אבוה דבשמיא, בגין דקטרת תבירו דיצר הרע איהו ודאי בכל סטרין ולא היה לו אלא לב אחד עם אביו שבשמים בזכות הקטרת שמשברת את כח יצר הרע בכל הצדדים. וכמה דציץ הוה קאים על ניסא, אוף קטרת וכמו שהציץ היה קיומו נס, כי מי שהיה מסתכל בו היה חוזר כתשובה, גם כך הקטורת דלית לך מלה בעלמא למתבר ליה לסטרא אחרא בר קטרת כי אין לך דבר בעולם ששובר את הסטרא אחרא, כמו הקטרת.

תא חזי מה כתיב  בא וראה מה שכתוב "קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת" (במדבר יז יא), מאי טעמא מה הטעם? "כי יצא הקצף מלפני יהו"ה החל הנגף" – דהא לית תבירו לההוא סטרא בר קטרת למה צוה להביא קטרת?  כי אין שבירה לסטרא אחרא אלא על ידי הקטרת, דלית לך מלה חביבא קמי קודשא בריך הוא כקטרת כי אין לך דבר חביב לפני הקב"ה כקטרת, וקיימא לבטלא חרשין ומלין בישין מביתא ועומדת לבטל הכשפים ודברים רעים מן הבית, ריחא ועשנא דקטרת דעבדי בני נשא, בההוא עובדא איהו מבטל, כל שכן קטרת הריח ועשן הקטרת שעושים בני אדם בההוא מעשה הוא מבטלם, קל וחומר.

מלה דא גזרה קיימא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאסתכל וקרי בכל יומא עובדא (נ"א פרשתא) דקטרת ברית כרותה לפני הקב"ה,  שכל מי שמתבונן בשכלו וקורא בכל יום את מעשה הקטרת, ישתזיב מכל מלין בישין וחרשין דעלמא, ומכל פגעין בישין, ומהרהורא בישא, ומדינא בישא ומותנא, ולא יתזק כל ההוא יומא, ינצל מכל דברים רעים וכשפים שבעולם, ומכל פגעים רעים ומהרהורים רעים ומדין רע ומדבר ומגפה,  ולא יוזק כל היום ההוא, דלא יכיל סטרא אחרא לשלטא עליה, ואצטריך דיכוון ביה. שאין הסטרא אחרא יכול לשלוט עליו, וצריך האדם שיכוין בה.

אמר רבי שמעון, אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא דקטרת קמי קודשא בריך הוא אם בני אדם היו יודעים עד כמה חשובה היא מעשה הקטרת לפני הקב"ה, הוו נטלי כל מלה ומלה מניה, והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא היו לוקחים כל תיבה ותיבה ממנה,  והיו מעלין אותה להיות עטרה על ראשם ככתר של זהב, ומאן דאשתדל ביה, בעי לאסתכלא בעובדא דקטרת, ואי יכוון ביה בכל יומא , אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי ומי שמתמיד בה ומכוין באמירתה בכל יום, יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא, ויסתלק מותנא מניה ומעלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא ויסתלק הדבר והמגפה ממנו ומכל העולם, וינצל מכל הדינים של עולם הזה, מסטרין בישין ומדינא דגיהנם ומדינא דמלכו אחרא מכחות הרעים, ומדין הגיהנם, ומדין של מלכות הסטרא אחרא.

בההוא קטרת כד הוה סליק תננא בעמודא כשהיה עולה הקטרת בעמוד של עשן, כהנא הוה חמי אתוון דרזא דשמא קדישא היה הכהן רואה אותיות השם הקדוש הוי"ה ב"ה פרחין באוירא, וסלקו לעילא בההוא עמודא שהיו פורחות באויר וועולות למעלה באותו העמוד, לבתר כמה רתיכין קדישין סחרין ליה מכל סטרין ואח"כ כמה מרכבות קדושות היו מסבבות את עמוד העשן מכל הצדדים, עד דסליק בנהירו וחדוה עד שעלה למעלה בהארה ושמחה, וחדי למאן דחדי ומשמח למי שמשמח דהיינו את השכינה, וקשר קשרין לעילא ותתא וקושרים קשרים למעלה ולמטה, ליחדא כלא והא אוקימנא לייחד הכל וכבר העמדנו עניין זה. ודא מכפר על יצר הרע, ועל עבודה זרה דאיהו סטרא אחרא והא אוקמוה וענין זה, של הקטרת מכפר על כל הפגמים שנפגמו על ידי היצר הרע ועל ידי עבודה זרה שהוא הסטרא אחרא, וכבר ביארוהו החברים.

פתח ואמר, (שמות ל א) "ועשית מזבח מקטר קטרת" וגו', האי קרא אית לאסתכלא ביה בגין דתרין מדבחין הוו פסוק זה יש להתבונן בו, לפי ששני מזבחות היו במקדש, מדבחא לעלוון, ומדבחא דקטרת בוסמין מזבח להקריב עליו קרבן עולות, ומזבח להקטיר עליו קטרת סמים, דא לבר, ודא לגו מזבח העולה היה בחוץ בעזרה, ומזבח הקטרת היה כפנים בהיכל, האי מדבחא דקטרת דאיהו פנימאה, אמאי אקרי מזבח? והא לא דבחין ביה דבחין, ומזבח על דא אקרי. ושואל  זה המזבח הקטרת שהוא מזבח הפנימי, למה נקרא מזבח,  והלא לא היו זובחים בו זבחים, ומזבח נקרא על שם הזביחה? אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין ומשיב נקרא מזבח, בגלל שההקטרה היתה מבטלת ועוקדת לכמה כחות הרעים, ובגין דההוא סטרא בישא כפית, לא יכיל לשלטאה, ולא למהוי קטיגורא, ועל דא אקרי מזבח ולפי שהסטרא אחרא כפות, לא היה יכול לשלוט עוד ולא להיות מקטרג ועל זה נקרא מזבח.

כד ההוא סטרא בישא הוה חמי עמודא דקטרת דסליק כשסטרא אחרא הרע היה רואה את עמוד העשן של קטרת שעולה למעלה, אתכפיא וערק, ולא יכיל לקרבא כלל למשכנא היה נכנע ובורח ולא היה יכול להתקרב כלל אל המשכן. ובגין דלא אתזכי ובגלל שאינו זוכה בה וזה שונה מקרבנות שניזונים מהם גם החיצונים מאברים ופדרים, ולא אתערב בההוא חדוה דלעילא בר קודשא בריך הוא בלחודוי ולא מתערב בשמחה של מעלה בזמן עליית הקטרת אלא רק הקב"ה לבדו. בגין דחביבא כל כך ובגלל שהקטרת חביבה כל כך, לא קאים ההוא מזבח אלא (ד"א פנימאה) לגו ולכן לא היה עומד מזבח הקטרת אלא בפנים, דהאי איהו מזבח דברכאן אשתכחו ביה, ועל דא סתים מעינא שזהו המזבח שהברכות מצויות בו, ועל כן הוא סתום מן העין בפנים, כי אין הברכה מצויה אלא כדבד הסמוי מן העין.

מה כתיב באהרן (במדבר יז) "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה", דכפית ליה למלאך המות, דלא יכיל לשלטאה כלל לפי שקשר את מלאך המות שלא יוכל לשלוט כלל, ולא למעבד דינא ולא לעשות עוד דין. סימנא דא אתמסר בידנא סימן זה נמסר בידינו, די בכל אתר דקאמרי בכוונה ורעותא דלבא עובדא דקטרת שככל מקום שאומרים בכונה וברצון הלב מעשה הקטרת, דלא שלטא מותנא בההוא אתר שאינו שולט המוות במקום ההוא, ולא יתזק, ולא יכלין שאר עמין לשלטאה על ההוא אתר ולא ניזוק אותו המקום, ולא יכולים שאר האומות לשלוט על מקום ההוא…

תא חזי, האי מאן דדינא רדיף אבתריה, אצטריך להאי קטרת, בא וראה,  זה האדם שהדין רודף אחריו, צריך הוא לזה הקטרת, ולאתבא קמי מאריה לשוב בתשובה לפני קונו, דהא סיועא איהו לאסתלקא דינין מניה אז הקטרת מסייעת שיסתלקו הדינים ממנו, ובהאי ודאי מסתלקין מיניה ובזה ודאי מסתלקים הדינים ממנו. אי הוא רגילא בהאי, לאדכרא תרין זמנין ביומא בצפרא וברמשא אם הוא רגיל בזה להזכיר את מעשה הקטרת שתי פעמים ביום בבקר ובערב, דכתיב (שמות ל ז) "קטרת סמים בבקר בבקר", וכתיב (שם ח) "בין הערבים יקטירנה", ודא איהו קיומא דעלמא תדיר וזהו קיום העולם תמיד, דכתיב "קטרת תמיד לפני יהו"ה לדורותיכם", ודאי הוא קיומא דעלמא לתתא, וקיומא דעלמא לעילא ודאי הוא קיום העולם למטה, וקיום של העולם למעלה.

בההוא אתר דלא אדכר בכל יומא עובדא דקטרת במקום ההוא שלא מזכירים בכל יום מעשה הקטרת, דינין דלעילא שריין ביה, ומותנין סגיאו ביה הדינים שלמעלה שורים בו, ומיתות רבות יש בו, ועמין אחרנין שלטין עליה ואומות אחרות שולטות עליו, בגין דכתיב "קטרת תמיד לפני יהו"ה", תמיד איהו קיימא לפני יהו"ה תמיד היא עומדת לפני הקב"ה, יתיר מכל פלחנין אחרנין יותר מכל עבודות אחרות.

חביבא איהו עובדא דקטרת, דהוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא, יתיר מכל פלחנין ורעותין (נ"א ועובדין) דעלמא חביבה היא מעשה הקטרת,  שהיא יקרה וחביבה לפני הקב"ה יותר מכל העבודות ורצונות שבעולם. ואף על גב דצלותא איהי מעליא מכלא ואפילו שהתפלה היא מעולה וחשובה יותר מהכל, עובדא דקטרת הוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא מעשה הקטרת הוא יקר וחביב יותר לפני הקב"ה.

תא חזי, מה בין צלותא לעובדא דקטרת בא וראה מה בין התפילה למעשה הקטרת, צלותא אתקינו לה באתר דקרבנין דהוו עבדי ישראל התפלה תיקנו אותה חכמים במקום קרבנות התמידים שהיו עושים ישראל, וכל אינון קרבנין דהוו עבדין ישראל וכל אותם הקרבנות שהיו עושים ישראל, לאו אינון חשיבין כקטרת הם אינם חשובים כקטרת. ותו מה בין האי להאי ועוד מה בין זה לזה, אלא צלותא איהו תקונא לאתקנא מה דאצטריך אלא תפלה היא תיקון הבא לתקן מה שצריך תיקון, דהיינו להביא לייחוד השכינה. קטרת עביד יתיר, מתקין, וקשיר קשרין, ועביד נהירו יתיר מכלא אבל קטרת עושה יותר. כי היא מתקנת ומקשרת קשרי הספירות, ועושה הארות יותר מהכל. ומאן איהו, דאעבר זוהמא, ואידכי משכנא, וכלא אתנהיר ואתתקן, ואתקשר כחדא ומה הן? מעבירה הזוהמא ונטהר המשכן והשכינה והכל מאירים וניתקנים ומייחדים כאחד. ועל דא בעינן לאקדמא עובדא דקטרת לצלותא בכל יומא ויומא ועל כן צריכים להקדים אמירת מעשה הקטרת לפני התפלה בכל יום ויום, לאעברא זוהמא מעלמא כדי להעביר הזוהמא מהעולם, דאיהו תקונא דכלא בכל יומא ויומא שהוא תיקון כל הדברים בכל יום ויום". עכ"ל.

אם כן, מה נגיד ומה נדבר. אם כלל היו יודעים ישראל את הדברים העליונים והנשגבים הללו – הרי שהיינו יכולים לנצח בכל מלחמה, להנצל מכל צרה. לבטל כל מגפה, אסונות, תאונות ומיתות משונות.

 

3 קבצים להורדה ישירה: (הקלק להורדה)

1. הסבר על שיטת הניקוד אותיות הקטרת ע"פ רבינו האר" זי"ע.

2. פיטום הקטורת המדוייק (גירסה המתאימה גם להורדה למכשירים ניידים).

3. עיבוד מוזיקלי של פיטום הקטורת.