Skip to content

מסילת ישרים | זהירות. ד'. ההדרגות בהתבוננות – שלמי הדעת.

מסילת ישרים | ההדרגות בהתבוננות – שלמי הדעת.

וְהִנֵּה יֵשׁ בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה הֶעָרוֹת הֶעָרוֹת בְּהַדְרָגָה: לִשְׁלֵימֵי הַדַּעַת וְלַפְּחוּתִים מֵהֶם, וּלְכָל הֶהָמוֹן כֻּלּוֹ.

ההערה לשלימים אל הזהירות הוא פן יחסרו מן השלימות.

לִשְׁלֵימֵי הַדַּעַת – תִּהְיֶה לָהֶם הַהֶעָרָה בְּמַה שֶּׁיִּתְבָּרֵר לָהֶם כִּי רַק הַשְּׁלֵימוּת הוּא הַדָּבָר הָרָאוּי שֶׁיֵּחָמֵד מֵהֶם וְלֹא זוּלַת זֶה. וְשֶׁאֵין רַע גָּדוֹל מֵחֶסְרוֹן הַשְּׁלֵימוּת וְהַהַרְחֵק מִמֶּנּוּ. כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁיִתְבָּאֵר זֶה אֶצְלָם, וְיִתְבָּאֵר לָהֶם כְּמוֹ כֵן הֱיוֹת הָאֶמְצָעִיִּים אֵלָיו -הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וַדַּאי הוּא שֶׁלֹּא יִתְרַצּוּ מֵעוֹלָם לְהַמְעִיט בְּאֵלֶּה הָאֶמְצָעִיִּים אוֹ לְהָקֵל בָּהֶם. כִּי כְבָר נִתְבָּאֵר אֶצְלָם שֶׁאִם אֶמְצָעִיִּים אֵלֶּה יִמְעֲטוּ לָהֶם, אוֹ אִם הָאֶמְצָעִים יִהְיוּ חַלָּשִׁים וְלֹא בְּכָל הַחוֹזֶק הַמִּצְטָרֵךְ בָּהֶם, הִנֵּה לֹא יַשִֹּיגוּ בָּהֶם שְׁלֵימוּת אֲמִיתִּי – אֶלָּא יִגָּרַע מֵהֶם כְּפִי מַה שֶּׁגָּרְעוּ הֵם בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָם, וְנִמְצָאִים חַסֵירֵי הַשְּׁלֵימוּת, מַה שֶּׁהוּא לָהֶם צָרָה גְדוֹלָה וְרָעָה רַבָּה.

עַל כֵּן לֹא יִבְחֲרוּ אֶלָּא לְהַרְבּוֹת מֵהֶם וּלְהַחְמִיר בְּכָל תְּנָאֵיהֶם וְלֹא יָנוּחוּ וְלֹא יִשְׁקְטוּ מִדְּאָגָה מִדָּבָר, פֶּן יֶחְסַר מֵהֶם מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אוֹתָם אֶל הַשְּׁלֵימוּת אֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כ"ח י"ד), וּפֵירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הַהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב" (ברכות ס' א').

תכלית המדרגה – יראת חטא.
וְהִנֵּה סוֹף זֹאת הַמַּדְרֵגָה הוּא הַנִּקְרָא "יִרְאַת חֵטְא", שֶׁהִיא מִן הַמְשׁוּבָּחוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵיגוֹת וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא תָּמִיד וְדוֹאֵג פֶּן יִמָּצֵא בְּיָדוֹ אֵיזֶה שֶׁמֶץ חֵטְא שֶׁיְּעַכְּבֵהוּ מִן הַשְּׁלֵימוּת אֲשֶׁר הוּא חַיָּיב לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוּרוֹ. וְעַל זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דֶּרֶךְ הַמָּשָׁל "מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד נִכְוֶה מֵחוּפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ" (בבא בתרא ע"ה א'). כִּי אֵין זֶה מִטַּעַם הַקִּנְאָה, אֲשֶׁר תִּפּוֹל רַק בְּחַסֵירֵי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאֶכְתּוֹב עוֹד בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי רְאוֹתוֹ עַצְמוֹ חָסֵר מִן הַשְּׁלֵימוּת מַדְרֵיגָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשִֹּיגָהּ כְּמוֹ שֶׁהִשִֹּיגָהּ חֲבֵירוֹ. וְהִנֵּה עַל פִּי הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה וַדַּאי שֶׁלֹּא יִמָּנַע הַשָּׁלֵם בְּדַעְתּוֹ לִהְיוֹת זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו.