מסילת ישרים | זהירות. ה'. המפסיד השלישי – החברה.

מסילת ישריםהמפסיד השלישי – החברה.

לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת בבני אדם שעושים מעשה אדם.

וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּא הַחֶבְרָה, דְּהַיְינוּ, חֶבְרַת הַטִּפְּשִׁים וְהַחוֹטְאִים, וְהוּא מַה שֶּׁהַכָּתוּב אוֹמֵר "וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" (משלי י"ג כ'), כִּי הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲפִילּוּ אַחַר שֶׁנִּתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הָעֲבוֹדָה וְהַזְּהִירוּת בָּהּ, יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה אוֹ יַעֲבוֹר עַל אֵיזֶה דְבָרִים מִמֶּנָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְעֲגוּ עָלָיו חֲבֵירָיו אוֹ כְּדֵי לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם. וְהוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה מַזְהִיר וְאוֹמֵר "עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" (משלי כ"ד כ"א). כִּי אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, "לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת" (כתובות י"ז א') אַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה אָדָם, אַךְ לֹא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה. וּשְׁלֹמֹה מַזְהִיר עוֹד "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל" (משלי י"ד ז'), וְדָוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ" וכוּ' (תהלים א' א'), וּכְבָר פֵּירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם הָלַךְ סוֹפוֹ לַעֲמוֹד וְאִם עָמַד סוֹפוֹ לֵישֵׁב" (עבודה זרה י"ח ב'). וְאוֹמֵר, "לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא… שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים" וכוּ' (תהלים כ"ו ד').

אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לִיטַהֵר וּלִינַקּוֹת בְּעַצְמוֹ וְלִמְנוֹעַ רַגְלָיו מִדַּרְכֵי הֶהָמוֹן הַשְּׁקוּעִים בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְיָשִׁיב רַגְלָיו אֶל חַצְרוֹת ה' וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתָיו. הוּא שֶׁדָּוִד עַצְמוֹ מְסַיֵּים וְאוֹמֵר "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'" (תהלים כ"ו ד'). וְאִם יֶאֱרַע לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בְּחֶבְרַת מִי שֶׁיִּלְעִיג עָלָיו, לֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַלַּעַג הַהוּא. אַדְּרַבָּא יִלְעַג עַל מַלְעִיגָיו וִיבַזֵּם, וְיַחְשׁוֹב בְּדַעְתּוֹ כִּי לוּלֵי הָיָה לוֹ לְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה, הֶהָיָה מַנִּיחַ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָזֶה מִפְּנֵי חֲבֵירָיו שֶׁלֹּא יִלְעַגוּ? כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְאַבוֹד נִשְׁמָתוֹ מִפְּנֵי לַעַג.

הוי עז כנמר כנגד ההבלים.

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר… לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם" (אבות ה' כ'). וְדָוִד אָמַר "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" (תהלים קי"ט מ"ו), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרוֹב הַמְלָכִים עִסְקָם וְדִיבּוּרָם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלוֹת וַהֲנָאוֹת, וְדָוִד שֶׁהָיָה גַם כֵּן מֶלֶךְ, לִכְאוֹרָה תִּהְיֶה לוֹ לְחֶרְפָּה אִם בִּהְיוֹתוֹ בְּחֶבְרָתָם יִהְיֶה הוּא מְדַבֵּר בְּדִבְרֵי מוּסָר וְתוֹרָה, תַּחַת סַפְּרוֹ מִן הַגְּדוֹלוֹת וּמִתַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם כְּמוֹהֶם, הִנֵּה לֹא הָיָה חָשׁ לָזֶה כְּלָל, וְלֹא הָיָה לִבּוֹ נִפְתֶּה בַּהֲבָלִים הָאֵלֶּה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הָאֱמֶת, אֶלָּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" וכוּ'. וִישַׁעְיָה כְּמוֹ כֵן אָמַר "עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ" (ישעיה נ' ז').