Skip to content

מסילת ישרים | זריזות. ז'. בְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת.

עמודים נוספים בפרק זה
  1. מסילת ישרים | זריזות. ז'. בְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת.
  2. מסילת ישרים | זריזות. ז'. זריזות שאחרי מעשה.

מסילת ישריםבְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת.

חֶלְקֵי הַזְּרִיזוּת שְׁנַיִם: אֶחָד קוֹדֶם הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאֶחָד אַחֲרֵי כֵן.

אין סכנה כסכנת הזמן.

קוֹדֶם הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא: שֶׁלֹּא יַחְמִיץ הָאָדָם אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא בְּהַגִּיעַ זְמַנָּהּ, אוֹ בְּהִזְדַּמְּנָהּ לְפָנָיו, אוֹ בַּעֲלוֹתָהּ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יְמַהֵר יָחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ לֶאֱחוֹז בָּהּ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ, וְלֹא יַנִּיחַ זְמַן לִזְמַן שֶׁיִּתְרַבֶּה בֵּינְתַיִם, כִּי אֵין סַכָּנָה כְּסַכָּנָתוֹ, אֲשֶׁר הִנֵּה כָּל רֶגַע שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ יוּכַל לְהִתְחַדֵּשׁ אֵיזֶה עִיכּוּב לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב.

מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. לעולם יקדים אדם לדבר מצוה.

וְעַל אֲמִתַּת זֶה הַדָּבָר, הֱעִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן הַמְלָכַת שְׁלֹמֹה, שֶׁאָמַר דָּוִד לִבְנָיָהוּ "וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן" (מלכים א', א' ל"ג-ל"ו). וְעָנָה בְּנָיָהוּ, "אָמֵן כֵּן יֹאמַר ה'", אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן דְּצִפּוֹרִי, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ וְהוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה" (דברי הימים א', כ"ב ט'), אֶלָּא הַרְבֵּה קָטֵגוֹרִין יַעַמְדוּ מִכָּאן וְעַד גִּיחוֹן" (בראשית רבה ע"ו ב'). עַל כֵּן הִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" – "מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה" (מכילתא שמות י"ב י"ז). וְאָמְרוּ "לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה שֶׁלְּפִי שֶׁהִקְדִּימָה בְּכִירָה לִצְעִירָה" וכוּ' (נזיר כ"ג ב'). וְאָמְרוּ, "זְרִיזִים מַקְדִימִין לְמִצְוֹת" (פסחים ד' א'). וְכֵן אָמְרוּ "לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת" (ברכות ו' ב'). וּבַמִּדְרָשׁ אָמְרוּ, "הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת" (תהילים מ"ח ט"ו), בִּזְרִיזוּת, כְּאִלֵּין עוּלֵימָתָא, כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר "בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפְפוֹת" (ויקרא רבה י"א ט').

כִּי הַזְּרִיזוּת הִיא מִדַּת שְׁלֵימוּת גָּדוֹל אֲשֶׁר טִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם מוֹנְעָהּ מִמֶּנּוּ עַתָּה. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְתוֹפֵשׂ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, הִנֵּה לֶעָתִיד לָבוֹא יִזְכֶּה לָהּ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יִתְּנָהּ לוֹ שְׂכָרוֹ חֵלֶף מַה שֶּׁהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֶיהָ בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ.