מסילת ישרים | נקיות. י'. בְּבֵאוּר מִדַּת הַנְּקִיּוּת.

עמודים נוספים בפרק זה
  1. מסילת ישרים | נקיות. י'. בְּבֵאוּר מִדַּת הַנְּקִיּוּת.
  2. מסילת ישרים | נקיות. י'. שלמות הנקיות.

מסילת ישריםבְּבֵאוּר מִדַּת הַנְּקִיּוּת.

מִדַּת הַנְּקִיּוּת הִיא, הֱיוֹת הָאָדָם נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל מִדָּה רָעָה וּמִכָּל חֵטְא. לֹא דַי מִמַּה שֶׁהַחֵטְא בּוֹ מְפוּרְסָם וְגָלוּי, אֶלָּא גַם כֵּן מִמַּה שֶּׁהַלֵּב נִפְתֶּה בּוֹ לְהוֹרוֹת הֶתֵּר בַּדָּבָר. שֶׁכַּאֲשֶׁר נַחְקוֹר עָלָיו בֶּאֱמֶת נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה הַהֶיתֵּר הַהוּא נִרְאֶה לוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי הֱיוֹת הַלֵּב עֲדַיִין נָגוּעַ קְצָת מִן הַתַּאֲוָה, כִּי לֹא טֹהַר מִמֶּנָּה מִכֹּל וָכֹל, עַל כֵּן תִּמְשְׁכֵהוּ לְהָקֵל לוֹ. אַךְ הָאָדָם אֲשֶׁר טֹהַר מִזֶּה הַנֶּגַע לְגַמְרֵי וְנִקָה מִכָּל רוֹשֶׁם רַע שֶׁמַּשְׁאֶרֶת הַתַּאֲוָה אַחֲרֶיהָ, הִנֵּה רְאִיָּתוֹ תִּהְיֶה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי וְהַבְחָנָתוֹ זַכָּה וְלֹא תַּטֵּהוּ הַחֶמְדָּה לְשׁוּם דָּבָר. אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהוּא חֵטְא, אֲפִילּוּ שֶׁיִּהְיֶה קַל שֶׁבְּקַלֵּי הַחֲטָאִים, תַּכִּירֵהוּ שֶׁהוּא רַע וְתַרְחִיקֵהוּ מִמֶּנּוּ.

וְכַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַל הַשְּׁלֵימִים הַמְטַהֲרִים מַעֲשֵׂיהֶם טָהֳרָה רַבָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם אֲפִילּוּ נִדְנוּד דָּבָר רַע, "נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם" (סנהדרין כ"ג א').

ההפרש שבין הנקי לזהיר.

וְהִנְּךָ רוֹאֶה עַתָּה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין הַזָּהִיר וְהַנָּקִי, אַף עַל פִּי שֶׁקְּרוֹבִים הֵם זֶה לָזֶה בְּעִנְיָנָם:
הַזָּהִיר הוּא הַנִּזְהָר בְּמַעֲשָׂיו וְרוֹאֶה שֶׁלֹּא יֶחֱטָא בְּמַה שֶּׁכְּבָר נוֹדַע לוֹ וּמְפוּרְסָם אֵצֶל הַכֹּל הֱיוֹתוֹ חֵטְא. אָמְנָם עֲדַיִין אֵינֶנּוּ אָדוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לִבּוֹ מִן הַתַּאֲוָה הַטִּבְעִית שֶׁלֹּא תַּטֵּהוּ לְהַרְאוֹת לוֹ הֶיתֵּרִים בְּאֵיזֶה דְבָרִים שֶׁאֵין רָעָתָם מְפוּרְסֶמֶת. וְזֶה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלִכְפּוֹת אֶת תַּאֲוֹתָיו, לֹא מִפְּנֵי זֶה יְשַׁנֶּה אֶת טִבְעוֹ וְלֹא יוּכַל לְהָסִיר מִלִּבּוֹ הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, אֶלָּא שֶׁיִּכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ וְיֵלֵךְ אַחַר הַחָכְמָה וְלֹא אַחֲרֶיהָ. אַךְ עַל כָּל פָּנִים חֹשֶׁךְ הַחוֹמְרִיּוּת עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ לַהֲסִיתוֹ וּלְפַתּוֹתוֹ.

אָמְנָם אַחַר שֶׁיִּתְרַגֵּל הָאָדָם הֶרְגֵּל גָּדוֹל בַּזְּהִירוּת הַזֶּה, עַד שֶׁיִּנָּקֶה נִקָּיוֹן רִאשׁוֹן מִן הַחֲטָאִים הַמְפוּרְסָמִים, וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּעֲבוֹדָה וּבִזְרִיזוּתָהּ, וְתִגְבַּר בּוֹ הָאַהֲבָה אֶל בּוֹרְאוֹ וְהַחֶמְדָּה אֵלָיו, הִנֵּה כֹּחַ הַהֶרְגֵּל הַזֶּה יַרְחִיק אוֹתוֹ מֵעִנְיְנֵי הַחוֹמֶר וְיַדְבִּיק דַּעְתּוֹ אֶל הַשְּׁלֵימוּת הַנַּפְשִׁיִּי עַד שֶׁסּוֹף סוֹף יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּקָּיוֹן הַשָּׁלֵם. שֶׁכְּבָר יִכְבֶּה אֵשׁ הַתַּאֲוָה הַגּוּפִיִּית מִלִּבּוֹ בְּהִתְגַּבֵּר בּוֹ הַחֶמְדָּה הָאֱלֹהִית וְאָז תִּשָּׁאֵר רְאִיָּתוֹ זַכָּה וּבָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יְפוּתֶּה וְלֹא יַשְּׁיגֶהוּ חֹשֶׁךְ חוֹמְרִיּוּתוֹ, וְיִנָּקֶה בְמַעֲשָׂיו מִכֹּל וָכֹל.

רק מי שניקה לגמרי הוא הראוי ליראות את פני המלך.

וְהִנֵּה עַל מִדָּה זוֹ הָיָה דָוִד שָׂמֵחַ בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר, "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'" (תהלים כ"ו ו') כִּי בֶאֱמֶת רַק מִי שֶׁיִּנָּקֶה לְגַמְרֵי מִכָּל נִדְנוּד חֵטְא וְעָוֹן, הוּא הָרָאוּי לֵירָאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ה', כִּי זוּלַת זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵיבוֹשׁ וְלִיכָּלֵם מִלְּפָנָיו, וּכְמַאֲמַר עֶזְרָא הַסּוֹפֵר "אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ" (עזרא ט' ו').