מסילת ישרים | נקיות. יא'. חִלּוּל הַשֵּׁם ואיסורי דרבנן.

מסילת ישריםחטאים הנולדים מחברת האנשים: חִילּוּל הַשֵּׁם. ואיסורי דרבנן.

אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. כל אדם, כפי רבות חשיבותו וחכמתו צריך שירבה זהירותו בעבודה ודקדוקו בה.

עַנְפֵי חִילּוּל הַשֵּׁם, גַּם כֵּן הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים. כִּי הַרְבֵּה צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה צָרִיךְ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן מְאֹד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם מַה שֶּׁיּוּכַל לִהְיוֹת חִילּוּל לִכְבוֹד שָׁמַיִם חַס וְחָלִילָה. וּכְבָר שָׁנִינוּ "אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם" (אבות ד' ד'). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הֵיכִי דָמֵי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב, כְּגוֹן אֲנָא דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא וְלָא יָהִיבְנָא דָמֵי לְאַלְתַּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּגוֹן אֲנָא דְּמַסְגִּינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין" (יומא פ"ו א'). וְהָעִנְיָן, שֶׁכָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵיגָתוֹ וּלְפִי מַה שֶּׁהוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ, כִּי כְפִי רְבוֹת חֲשִׁיבוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ כֵּן רָאוּי שֶׁיַּרְבֶּה זְהִירוּתוֹ בְּדִבְרֵי הָעֲבוֹדָה וְדִקְדּוּקוֹ בָּהּ. וְאִם אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה כֵן, הֲרֵי שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בּוֹ חַס וְחָלִילָה, כִּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה הוּא, שֶׁמִּי שֶׁמַּרְבֶּה הַלִּימּוּד בָּהּ – יַרְבֶּה כְּמוֹ כֵן בְּיוֹשֶׁר וּבְתִיקּוּן הַמִּדּוֹת. וְכָל מַה שֶּׁיֶּחְסַר מִזֶּה לְמִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּלִימּוּד גּוֹרֵם בִּיזָּיוֹן לַלִּימּוּד עַצְמוֹ, וְזֶה חַס וְחָלִילָה חִילּוּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בָּהּ לְהַשִּׂיג עַל יָדָהּ שְׁלֵימוּתֵינוּ.

לעולם אל תהי שבות קלה בעיניך.

וְהִנֵּה גַם שְׁמִירַת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים רַבָּה הִיא, כִּי הַמִּשְׁפָּטִים רַבִּים, וְכֵן אָמְרוּ "הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא" (שבת י"ב א'). וַאֲפִילּוּ דִבְרֵי הַשְּׁבוּת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדִּבְרֵי חֲכָמִים הֵם – עִיקָּרִים הֵם. וְכֵן אָמְרוּ "לְעוֹלָם אַל תְּהִי שְׁבוּת קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי סְמִיכָה שְׁבוּת הִיא וְנֶחְלְקוּ בָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר" (חגיגה ט"ז ב'). וְאוּלָם פְּרָטֵי הַדִּינִים לְמַחְלְקוֹתָם מְבוֹאָרִים הֵם אֵצֶל הַפּוֹסְקִים בְּסִפְרֵיהֶם, וְכֻלָּם שָׁוִים לְחוֹבָתֵינוּ בָּם וְלַזְּהִירוּת הַמִּצְטָרֵךְ. וּמַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הֶהָמוֹן שְׁמִירָתוֹ, הוּא הַשְּׁבִיתָה מִן הָעֵסֶק, וּמִדַּבֵּר בְּמַשָּׂאָם וּבְמַתָּנָם. וְאוּלָם הָאִיסּוּר הַזֶּה מְבוֹאָר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיה נ"ח י"ג). וְהַכְּלָל הוּא: שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ – אָסוּר לְהִשְׁתַּדֵל בַּעֲבוּרוֹ, אוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּפִיו. וְלָכֵן אָסְרוּ לְעַיֵּין בִּנְכָסָיו – לִרְאוֹת מַה צָּרִיךְ לְמָחָר (שבת ק"נ א'). אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה – לָצֵאת בַּלַּיְלָה מְהֵרָה לַמֶּרְחָץ (עירובין ל"ט א'). וְאָסְרוּ לוֹמַר "דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר", אוֹ "סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר", וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

נקיות המעשים.

וְהִנֵּה עַד הֵנָּה דִבַּרְתִּי מִן קְצָת הַמִּצְוֹת, מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּנֵי הָאָדָם נִכְשָׁלִים בָּהֶם עַל הָרוֹב, וּמֵאֵלֶּה נִלְמַד לְכָל שְׁאָר הַלָּאוִין, שֶׁאֵין לְךָ אִיסּוּר שֶׁאֵין לוֹ עֲנָפִים וּפְרָטִים, מֵהֶם חֲמוּרִים וּמֵהֶם קַלִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת נָקִי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִכֻּלָּם וְטָהוֹר מִכֻּלָּם. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים – מָה רָחֵל זוֹ צְנוּעָה כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִין וּכְשֵׁרִים בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, שֶׁלֹּא הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶם תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים אֶחָד לֹא הָיָה מֹשֶׁה מְשַׁבְּחָן וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם" (רבה שיר השירים ו' י"ז). וְכֵן אָמְרוּ "הַמְסַפֵּר בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר – עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה". הֲרֵי לְךָ עַד הֵיכָן צָרִיךְ לְהַגִּיעַ הַדִּקְדּוּק וְהַנְּקִיּוּת הָאֲמִיתִּי בַּמַּעֲשִׂים.