Skip to content

מסילת ישרים | פרישות. יג'. דרכי הפרישות שנצטוינו בו.

מסילת ישריםדרכי הפרישות.

יש פרישות שנצטוינו בו, ויש פרישות שהוזהרנו עליו.

אַךְ הָעִנְיָן הוּא, כִּי וַדַּאי חִילּוּקִים רַבִּים וְעִיקָּרִים יֵשׁ בַּדָּבָר.

יֵשׁ פְּרִישׁוּת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בוֹ. וְיֵשׁ פְּרִישׁוּת שֶׁהוּזְהַרְנוּ עָלָיו לְבִלְתִּי הִכָּשֵׁל בּוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" (קהלת ז' ט"ז).

וּנְבָאֵר עַתָּה הַפְּרִישׁוּת הַטּוֹב וְנֹאמַר: כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר לָנוּ הֱיוֹת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם נִסְיוֹנוֹת לָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כְּבָר לְמַעְלָה וְהוֹכַחְנוּהוּ בִּרְאָיוֹת, וְהִתְאַמֵּת לָנוּ גַם כֵּן רוֹב חוּלְשַׁת הָאָדָם וְקִרְבַת דַּעְתּוֹ אֶל כָּל הָרָעוֹת, יִתְבָּרֵר בְּהֵכְרֶחַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לְהִמָּלֵט מִן הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה רָאוּי שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר יוֹתֵר מִן הָרָעָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.

אין לך תענוג עולמי שלא ימשוך אחריו איזה חטא בעקב.

כִּי הִנֵּה, אֵין לְךָ תַּעֲנוּג עוֹלָמִי אֲשֶׁר לֹא יִמְשׁוֹךְ אַחֲרָיו אֵיזֶה חֵטְא בַּעֲקֵב. דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה כְּשֶׁנִּיקּוּ מִכָּל אִיסּוּרֵי הָאֲכִילָה הִנֵּה מוּתָּרִים הֵם, אָמְנָם מִלּוּי הַכֶּרֶס מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו פְּרִיקַת הָעוֹל, וּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו הַזְּנוּת וּשְׁאָר מִינִים רָעִים. כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁבִּהְיוֹת הָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִשְׂבּוֹעַ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הִנֵּה אִם פַּעַם אַחַת יֶחְסַר לוֹ רְגִילוּתוֹ – יִכְאַב לוֹ וְיַרְגִּישׁ מְאֹד. וּמִפְּנֵי זֶה נִמְצָא הוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּתוֹקֶף עֲמַל הַסְּחוֹרָה וִיגִיעַת הַקִּנְיָן לְשֶׁתִּהְיֶה שׁוּלְחָנוֹ עָרוּכָה כִּרְצוֹנוֹ. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֶל הָעָוֶל וְהַגָּזֵל, וּמִשָּׁם אֶל הַשְּׁבוּעוֹת וּכָל שְׁאָר הַחֲטָאִים הַבָּאִים אַחַר זֶה, וּמֵסִיר עַצְמוֹ מִן הָעֲבוֹדָה וּמִן הַתּוֹרָה וּמִן הַתְּפִלָּה. מַה שֶּׁהָיָה נִפְטָר מִכָּל זֶה לוּ מִתְּחִלָּתוֹ לֹא מָשַׁךְ עַצְמוֹ בַּהֲנָאוֹת אֵלֶּה.

וּכְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ בְּעִנְיַן בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה "הִגִּיעָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ" וכוּ' (סנהדרין ע"ב א'). וְכֵן עַל עִנְיַן הַזְּנוּת אָמְרוּ "כָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן" (סוטה ב' א'). וְתִרְאֶה כִּי זֹאת הִיא תַּחְבּוּלָה גְדוֹלָה לָאָדָם לְמַעַן הִנָּצֵל מִיִּצְרוֹ, כִּי כֵּיוָן שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בְּפֶרֶק הָעֲבֵירָה, קָשֶׁה עָלָיו לְנַצְּחוֹ וְלִכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁבְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק מִמֶּנָּה יַשְׁאִיר עַצְמוֹ רָחוֹק, כִּי אָז יִהְיֶה קָשֶׁה לַיֵּצֶר לְקָרְבוֹ אֵלֶיהָ.

אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע.

הִנֵּה הַבְּעִילָה עִם אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת הִיא הֶתֵּר גָּמוּר, אָמְנָם כְּבָר תִּיקְּנוּ טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִים אֵצֶל נְשֵׁיהֶם כְּתַרְנְגוֹלִים (ברכות כ"ב ב'), לְפִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ מוּתָּר, אָמְנָם כְּבָר הוּא מַטְבִּיעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הָאָדָם הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, וּמִשָּׁם יָכוֹל לִימָּשֵׁךְ אֶל הָאִיסּוּר, וּכְמַאֲמָרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אֵבָר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם. מַשְׂבִּיעוֹ – רָעֵב, מַרְעִיבוֹ – שָׂבֵעַ" (סנהדרין ק"ז א'). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִילּוּ בַשָּׁעָה הָרְאוּיָה וְהָעֵת הֶהָגוּן, אָמְרוּ עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טְפַחַיִים וְדוֹמֶה לְמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵיהָנוֹת אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הֲנָאָתוֹ" (נדרים כ' ב').

חיצוניות המושכת סכנות.

הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַקִּשּׁוּטִים – לֹא הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל יָפְיָם אוֹ עַל תַּבְנִיתָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם כִּלְאַיִם וְיִהְיֶה בָהֶם צִיצִית, וְאָז כֻּלָּם מוּתָּרִים. אָמְנָם מִי לֹא יֵדַע שֶׁמִּלְּבִישַׁת הַפְּאֵר וְהָרִקְמָה תִּמָּשֵׁךְ הַגַּאֲוָה? וְגַם הַזְּנוּת יִגְבֹּל בָּהּ, מִלְּבַד הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהָעוֹשֶׁק הַנִּמְשָׁכִים מִכָּל מַה שֶּׁהוּא יָקָר עַל הָאָדָם לְהַשִּׂיגוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה הַיֵּצֶר, אָדָם שֶׁתּוֹלֶה בַּעֲקֵבוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו, וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ, אוֹמֵר, זֶה שֶׁלִּי (ע"פ בראשית רבה כ"ב ו').

בטלה המביאה לידי חטא.

הַטִּיּוּל וְהַדִּבּוּר אִם אֵינוֹ בִדְבַר אִיסּוּר וַדַּאי, דִּין תּוֹרָה מוּתָּר הוּא, אָמְנָם כַּמָּה בִּיטּוּל תּוֹרָה נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ? כַּמָּה מִן הַלָּשׁוֹן הָרַע? כַּמָּה מִן הַשְּׁקָרִים? כַּמָּה מִן הַלֵּיצָנוּת? וְאוֹמֵר "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע" (משלי י' י"ט).