מסילת ישרים | טהרה. טז'. פניות בעבודת ה' וטהרת הלב מהם.

עמודים נוספים בפרק זה
  1. מסילת ישרים | טהרה. טז'. בְּבֵאוּר מִידַּת הַטָּהֳרָה.
  2. מסילת ישרים | טהרה. טז'. פניות בעבודת ה' וטהרת הלב מהם.

מסילת ישריםפניות בעבודת ה' וטהרת הלב מהם.

מה שצריך עיון גדול לאדם הוא לינצל מתערובת של שלא לשמה.

 אָמְנָם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָאָדָם יוֹתֵר עִיּוּן וּמְלָאכָה רַבָּה הוּא תַּעֲרוֹבֶת הָאִיסּוּר. דְּהַיְינוּ, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מִצְוָה לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, שֶׁכָּךְ גָּזַר אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמְנָם לֹא יֶחְדַּל מִלְּשַׁתֵּף עִמָּהּ אֵיזֶה פְּנִיָּה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי הָאָדָם, אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר בְּמַעֲשֵׂהוּ.

וְלִפְעָמִים אֲפִילּוּ אִם לֹא יִהְיֶה מִתְכַּוֵּין מַמָּשׁ לְשֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ, בִּשְׂמוֹחַ לִבּוֹ עַל הַשֶּׁבַח יַרְבֶּה לְדַקְדֵּק יוֹתֵר. כְּעֵין מַעֲשֶׂה שֶׁל בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיְתָה פוֹסַעַת פְּסִיעוֹת יָפוֹת, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁאוֹמְרִים, "כַּמָּה נָאוֹת פְּסִיעוֹתֶיָה שֶׁל רִיבָה זוֹ" (עבודה זרה י"ח א'), מִיָּד דִּקְדְּקָה יוֹתֵר. הֲרֵי הַתּוֹסֶפֶת הַזֶּה נוֹלַד מִכֹּחַ הַשֶּׁבַח שֶׁשִּׁבְּחוּהוּ.

וְאָמְנָם אַף עַל פִּי שֶׁאִיסּוּר כָּזֶה בָּטֵל בְּמִיעוּטוֹ, עַל כָּל פָּנִים הַמַּעֲשֶׂה שֶׁתַּעֲרוֹבֶת כָּזֶה בְּתוֹכוֹ – טָהוֹר לְגַמְרֵי אֵינֶנּוּ. כִּי הִנֵּה כְּשֵׁם שֶׁאֵין עוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלְּמַטָּה – אֶלָּא סוֹלֶת נְקִיָּה מְנוּפָּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, שֶׁכְּבָר טָהַר לְגַמְרֵי מִכָּל סִיג, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל רְצוֹן מִזְבְּחוֹ הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת מֵעֲבוֹדַת הָאֵל הַשְּׁלֵימָה וְהַמּוּבְחֶרֶת אֶלָּא הַמּוּבְחָר שֶׁבַּמַּעֲשִׂים הַטָּהוֹר מִכָּל מִינֵי סִיג.

וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁמַּה שֶּׁהוּא זוּלַת זֶה יִהְיֶה נִדְחֶה לְגַמְרֵי, כִּי הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וּמְשַׁלֵּם שְׂכַר הַמַּעֲשִׂים לְפִי מַה שֶּׁהֵם, אָמְנָם עַל הָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה אֲנִי מְדַבֵּר, הָרְאוּיָה לְכָל אוֹהֲבֵי ה' בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִקָּרֵא בְּזֶה הַשֵּׁם אֶלָּא הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַפְּנִיָּה בָּהּ אֶלָּא לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְזוּלָתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁיִּתְרַחֵק מִן הַמַּדְרֵיגָה הַזֹּאת – כְּפִי הַרְבּוֹת רִיחוּקוֹ כֵּן יִרְבֶּה הַחִסְרוֹן בָּהּ. הוּא מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר "מִי לִי בַשָּׁמַיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ" (תהלים ע"ג כ"ה). וְאָמַר כְּמוֹ כֵן "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ" (תהלים קי"ט ק"מ), כִּי בֶאֱמֶת הָעֲבוֹדָה הָאֲמִיתִּית צְרִיכָה לִהְיוֹת צְרוּפָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר עַל הַתּוֹרָה "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (תהלים י"ב ז').

מבחנם של עובדי ה'.

וּמִי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת, לֹא יִסְתַּפֵּק בָּזֶה בְמוּעָט, וְלֹא יִתְרַצֶּה לָקַחַת כֶּסֶף מְעוֹרָב בְּסִיגִים וּבְדִילִים, דְּהַיְינוּ, עֲבוֹדָה מְעוֹרֶבֶת בִּפְנִיּוֹת לֹא טוֹבוֹת, אֶלָּא הַזַּךְ וְהַטָּהוֹר כָּרָאוּי. וְאָז יִקָּרֵא עוֹשֶׂה מִצְוָה כְמַאֲמָרָהּ שֶׁעָלָיו אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְמַאֲמָרָהּ, אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת" (שבת ס"ג א'). וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פּוֹעָלָם וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָן" (נדרים ס"ב א'). וְהוּא מַה שֶּׁבּוֹחֲרִים אוֹתָם שֶׁהֵם עוֹבְדֵי ה' בְּלֵב שָׁלֵם, כִּי מִי שֶׁלֹּא נִתְדַּבֵּק עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה אֲמִיתִּית, צֵירוּף הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת תִּהְיֶה לוֹ לְטוֹרַח וּלְמַשָּׂא גָּדוֹל, כִּי יֹאמַר 'מִי יוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה. וַאֲנַחְנוּ בְנֵי חוֹמֶר יְלוּדֵי אִשָּׁה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַזִּיקּוּק וְהַצֵּירוּף הַזֶּה'.

אָמְנָם אוֹהֲבֵי ה' וַחֲפֵיצֵי עֲבוֹדָתוֹ, הִנֵּה שָׂמֵחַ לִבָּם לְהַרְאוֹת אֱמוּנַת אַהֲבָתָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְעַצֵּם בְּצֵירוּפָהּ וְטָהֳרָתָהּ. הוּא מַה שֶּׁסִּיֵּים דָּוִד עַצְמוֹ מַאֲמָרוֹ "וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ" (תהלים קי"ט ק"מ).

וְהִנֵּה בֶאֱמֶת זֶהוּ הַמִּבְחָן שֶׁבּוֹ נִבְחָנִים וְנִבְדָּלִים עוֹבְדֵי ה' עַצְמָם בְּמַדְרֵיגָתָם, כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְטַהֵר לִבּוֹ יוֹתֵר – הוּא הַמִּתְקָרֵב יוֹתֵר וְהָאָהוּב יוֹתֵר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. הֵם הֵמָּה הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה אֲשֶׁר גָּבְרוּ וְנִצְּחוּ בַּדָּבָר הַזֶּה – הָאָבוֹת וּשְׁאָר הָרוֹעִים אֲשֶׁר טִהֲרוּ לִבָּם לְפָנָיו. הוּא מַה שֶּׁדָּוִד מַזְהִיר אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת הוּא מֵבִין" (דברי הימים א. כ"ח ט').

הלב, הוא המלך לכל האיברים. אם הוא אינו לעבודתו יתברך – אין עבודת שאר האיברים כלום.

וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי" (סנהדרין ק"ו ב'). כִּי אֵין דַּי לָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְמַעֲשִׂים לְבַדָּם שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂי מִצְוָה, אֶלָּא הָעִיקָּר לְפָנָיו שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה טָהוֹר. לְכַוֵּן בָּהּ לַעֲבוֹדָה אֲמִיתִּית. וְהִנֵּה הַלֵּב הוּא הַמֶּלֶךְ לְכָל חֶלְקֵי הַגּוּף וְנוֹהֵג בָּם. וְאִם הוּא אֵינוֹ מֵבִיא עַצְמוֹ אֶל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין עֲבוֹדַת שְׁאָר הָאֵבָרִים כְּלוּם! כִּי אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה רוּחַ הַלֵּב לָלֶכֶת – יֵלֵכוּ. וּמִקְרָא כָּתוּב בְּפֵירוּשׁ "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי" (משלי כ"ג כ"ו).