מסילת ישרים | חסידות. יט'. בְבֵאוּר חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת.

מסילת ישריםבְבֵאוּר חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת.

חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת הָרָאשִׁיִּים שְׁלֹשָׁה:

  • הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲשֶׂה.
  • הַשֵּׁנִי בְּאוֹפֶן הָעֲשִׂיָּה.
  • הַשְּׁלִישִׁי בַּכַּוָּנָה.

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲשֶׂה – אַף הוּא יִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים:

  • הָאֶחָד בַּמֶּה שֶּׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.
  • וְהַשֵּׁנִי בַּמֶּה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ.

הַחֵלֶק הָאֶחָד שֶׁבָּרִאשׁוֹן הוּא בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. וְעִנְיָנוֹ קִיּוּם כָּל הַמִּצְוֹת בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁבָּהֶם עַד מָקוֹם שֶׁיַּד הָאָדָם מַגַּעַת. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁקְּרָאוּם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'שְׁיָירֵי מִצְוָה'. וְאָמְרוּ "שְׁיָירֵי מִצְוָה מְעַכְּבִים אֶת הַפּוּרְעָנוּת" (סוכה ל"ח א'), כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגּוּף הַמִּצְוָה נִשְׁלַם זוּלָתָם וּכְבָר יָצָא בָזֶה יְדֵי חוֹבָתוֹ, הִנֵּה זֶה לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, אַךְ הַחֲסִידִים אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַרְבּוֹת בְּהַשְׁלָמָתָם וְלֹא לְמַעֵט בָּהֶם כְּלָל.

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן הוּא בַּמֶּה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, וְעִנְיָנוֹ גוֹדֶל הַהֲטָבָה, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לְעוֹלָם מֵטִיב לַבְּרִיּוֹת וְלֹא מֵרֵיעַ לָהֶם. וְזֶה:

  • בַּגּוּף.
  • בְּמָמוֹן,
  • וּבַנֶּפֶשׁ.

בַּגּוּף: שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּדֵּל לַעֲזוֹר לְכָל אָדָם בַּמֶּה שֶּׁיּוּכַל וְיָקֵל מַשָּׂאָם מֵעֲלֵיהֶם. וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ "וְנוֹשֵׂא בְעוֹל עִם חֲבֵירוֹ" (אבות ו' ו'). וְאִם מַגִּיעַ לַחֲבֵירוֹ אֵיזֶה נֶזֶק בְּגוּפוֹ וְהוּא יּוּכַל לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ אוֹ לַהֲסִירוֹ – יִטְרַח כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ.

בְּמָמוֹן: לְסַיְּיעוֹ כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וְלִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ הַנְּזָקִין בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּרְחִיק הוּא כָּל מִינֵי נְזָקִין שֶׁיְּכוֹלִים לָבֹא מֵחֲמָתוֹ, בֵּין לְיָחִיד בֵּין לְרַבִּים, וַאֲפִילּוּ שֶׁעַתָּה מִיָּד אֵין הֶיזֵּקָן מָצוּי, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי כָךְ – יַסִירֵם וְיַעֲבִירֵם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "יְהִי מָמוֹן חֲבֵירְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (אבות ב' י"ב).

בַּנֶּפֶשׁ: שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵירוֹ כָּל קוֹרַת רוּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, בֵּין בְּעִנְיְנֵי הַכָּבוֹד בֵּין בְּכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים, כָּל מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם יַעֲשֵׂהוּ לַחֲבֵירוֹ הוּא מְקַבֵּל נַחַת רוּחַ מִמֶּנּוּ, מִצְוַת חֲסִידוּת הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְצַעֲרֶנּוּ בְּשׁוּם מִינֵי צַעַר, יִהְיֶה בְאֵיזֶה אוֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה.

וּכְלַל כָּל זֶה הוּא גְמִילוּת חֲסָדִים, אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשִׁבְחָהּ וּבְחוֹבַתֵנוּ בָּהּ. וּבִכְלָל זֶה רְדִיפַת הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הַהֲטָבָה הַכְּלָלִית בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵירוֹ.