מסילת ישרים | ענווה. כב'. בְּבֵאוּר מִדַּת הָעֲנָוָה וַחֲלָקֶיהָ. ענות המחשבה.

עמודים נוספים בפרק זה
  1. מסילת ישרים | ענווה. כב'. בְּבֵאוּר מִדַּת הָעֲנָוָה וַחֲלָקֶיהָ. ענות המחשבה.
  2. מסילת ישרים | ענווה. כב'. ענות המעשה - שפלות.
  3. מסילת ישרים | ענווה. כב'. סבילת עלבונות, שנאת הרבנות ובריחה מהכבוד.

מסילת ישריםבְּבֵאוּר מִדַּת הָעֲנָוָה וַחֲלָקֶיהָ. ענות המחשבה.

הִנֵּה, כְּבָר דִּבַּרְנוּ לְמַעְלָה מִגְּנוּת הַגַּאֲוָה, וּמִכְּלָלָהּ נִשְׁמַע שֶׁבַח הָעֲנָוָה. אַךְ עַתָּה נְבָאֵר יוֹתֵר בְּדֶרֶךְ עִיקַּר הָעֲנָוָה וְתִבָּאֵר הַגַּאֲוָה מֵאֵלֶיהָ.

הִנֵּה כְלַל הָעֲנָוָה הוּא: הֱיוֹת הָאָדָם בִּלְתִּי מַחְשִׁיב עַצְמוֹ מִשּׁוּם טַעַם שֶׁיִּהְיֶה. וְזֶה הֵפֶךְ הַגַּאֲוָה מַמָּשׁ, וְהַתּוֹלָדוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִזֶּה תִהְיֶינָה הַהֶפְכִּיּוֹת שֶׁל תּוֹלְדוֹת הַגַּאֲוָה.

וּכְשֶׁנְּדַקְדֵּק נִמְצָא, שֶׁתְּלוּיָה בַּמַּחֲשָׁבָה וּבַמַּעֲשֶׂה.

בתחלה צריך שיהיה האדם עניו במחשבתו ואחר כך יתנהג בדרכי הענוים.

כִּי בַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הָעֲנָוִים, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה עָנָיו בְּדַעְתּוֹ, וְיִרְצֶה לִהְיוֹת עָנָיו בַּמַּעֲשֶׂה, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִן הָעֲנָוִים הַמְדוּמִּים וְהָרָעִים שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁהֵם מִכְּלַל הַצְּבוּעִים אֲשֶׁר אֵין בָּעוֹלָם רַע מֵהֶם. וּנְבָאֵר עַתָּה הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה.

ענות המחשבה.

הָעֲנָוָה בַמַּחֲשָׁבָה: הוּא שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם וְיִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ אֲשֶׁר אֵין הַתְּהִלָּה וְהַכָּבוֹד רְאוּייִם לוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַהִתְנַשֵּׂא עַל שְׁאָר בְּנֵי מִינוֹ, וְזֶה מִפְּנֵי מַה שֶּׁחָסֵר מִמֶּנּוּ בְּהֶכְרֵחַ. וְגַם מִפְּנֵי מַה שֶּׁכְּבָר יֵשׁ בְּיָדוֹ. מִפְּנֵי מַה שֶּׁחָסֵר מִמֶּנּוּ פָּשׁוּט הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם – בְּאֵיזֶה מַדְרֵיגָה שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשְּׁלֵימוּת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בוֹ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים, אוֹ מִצַּד טִבְעוֹ, אוֹ מִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו, אוֹ מִצַּד מִקְרִים שֶׁקָּרוּ לוֹ, אוֹ מִצַּד מַעֲשָׂיו. שֶׁ"אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז' כ'). הֵן כָּל אֵלֶּה מוּמִים בָּאָדָם שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ מְקוֹם הִתְנַשְּׂאוּת כְּלָל, אֲפִילּוּ יִהְיֶה בַּעַל מַעֲלוֹת רַבּוֹת, כִּי כְבָר עִנְיְנֵי הַחֶסְרוֹנוֹת הָאֵלֶּה יַסְפִּיקוּ לְהַחֲשִׁיכָם.

אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך.

הִנֵּה הַחָכְמָה הִיא הַמְּבִיאָה יוֹתֵר אֶת הָאָדָם לִידֵי הִתְנַשְּׂאוּת וְגַאֲוָה, לְפִי שֶׁכְּבָר הִיא מַעֲלָה שֶׁבָּאָדָם עַצְמוֹ בַּחֵלֶק הַנִּכְבָּד שֶׁלּוֹ, דְּהַיְינוּ, הַשֵּׂכֶל. וְהִנֵּה אֵין לְךָ חָכָם שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְשֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִלְמוֹד מִדִּבְרֵי חֲבֵירָיו, וּפְעָמִים רַבּוֹת אֲפִילּוּ מִדִּבְרֵי תַלְמִידָיו. אִם כֵּן אֵיפוֹא אֵיךְ יִתְנַשֵּׂא בְחָכְמָתוֹ? וְאָמְנָם מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר, אֲפִילּוּ אִם זָכָה לִהְיוֹת חָכָם גָּדוֹל וּמוּפְלָג, בֶּאֱמֶת כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן יִרְאֶה שֶׁאֵין מָקוֹם לְגַאֲוָה וְהִתְנַשְּׂאוּת. כִּי הִנֵּה מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל שֶׁיֹּדֵעַ יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא שֶּׁבְּחֹק טִבְעוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּעוֹף שֶׁמַּגְבִּיהַּ עוּף לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ בְּכָךְ, וְהַשּׁוֹר מוֹשֵׁךְ בְּכֹחוֹ לְפִי שֶׁחוּקּוֹ הוּא. כֵּן מִי שֶׁהוּא חָכָם, הוּא לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ מְבִיאוֹ לָזֶה, וְאִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁעַכְשָׁיו אֵינוֹ חָכָם כָּמוֹהוּ – הָיָה לוֹ שֵׂכֶל טִבְעִי כָּמוֹהוּ – הָיָה מִתְחַכֵּם כְּמוֹ שֶׁנִתְחַכֵּם. אִם כֵּן אֵין כָּאן לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהִתְגָּאוֹת. אֶלָּא אִם יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה רַבָּה הִנֵּה הוּא מְחוּיָּיב לְלַמְּדָהּ לְמִי שֶׁצָּרִיךְ אֵלֶיהָ, וּכְמַאֲמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ" (אבות ב' ח'). אִם עָשִׁיר הוּא – יִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ, וְעָלָיו הוּא לַעֲזוֹר לְמִי שֶׁאֵין לוֹ. אִם גִּבּוֹר הוּא – לַעֲזֹר לַכּוֹשְׁלִים וּלְהַצִּיל לַעֲשׁוּקִים. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לִמְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, שֶׁכָּל אֶחָד מְמוּנֶּה עַל דְּבַר מָה, וְרָאוּי לוֹ לַעֲמוֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ לְפִי פְּקוּדָּתוֹ, לְהַשְׁלִים מְלֶאכֶת הַבַּיִת וּצְרָכֶיהָ, וְאֵין בְּכָאן מָקוֹם לְגַאֲוָה לְפִי הָאֱמֶת.

כמה גדולים נמוכי הרוח.

וְהִנֵּה זֶה הָעִיּוּן וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הָרָאוּי לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ יָשָׁר וְלֹא מִתְעַקֵּשׁ. וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר זֶה אֶצְלוֹ, אָז יִקָּרֵא עָנָיו אֲמִיתִּי, שֶׁבְּלִבּוֹ וּבְקִרְבּוֹ הוּא עָנָיו, וְהוּא כְּעִנְיַן דָּוִד שֶׁאָמַר לְמִיכַל "וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי" (שמואל ב. ו' כ"ב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "כַּמָּה גְדוֹלִים נְמוּכֵי הָרוּחַ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה – שְׂכַר עוֹלָה בְיָדוֹ. מִנְחָה – שְׂכַר מִנְחָה בְיָדוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה (תהלים נ"א י"ט)" (סוטה ה' ב'). הֲרֵי זֶה שֶׁבַח שֶׁל נְמוּכֵי הָרוּחַ, שֶׁהֵם עֲנָוִים בְּלִבָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם. וְכֵן אָמְרוּ עוֹד ""לֹא מֵרוּבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז' ז') – "אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, אֲנִי חוֹשֵׁק בָּכֶם, שֶׁאֲפִילוּ כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי, נָתַתִּי גְדוּלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית י"ח כ"ז). נָתַתִּי גְדוּלָּה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמְרוּ "וְנַחְנוּ מָה" (שמות ט"ז ז'). נָתַתִּי גְדוּלָּה לְדָוִד, אָמַר "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ (תהלים כ"ב ז')" (חולין פ"ט א').

כָּל זֶה מִמַּה שֶּׁאֵין הַלֵּב הַיָּשָׁר מַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּתּוֹת מִשּׁוּם מַעֲלָה אֲשֶׁר יְבוֹאֵהוּ, בְּיָדְעוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁכְּבָר לֹא מִפְּנֵי זֶה יוֹצֵא מִידֵי שִׁפְלוּתוֹ – מִצַּד הַחֶסְרוֹנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ בוֹ. וְעוֹד, שֶׁאֲפִילּוּ בְּאוֹתָם הַמִּצְוֹת עַצְמָם שֶׁהִשִּׂיג לֹא הִגִּיעַ וַדַּאי לַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן. וְעוֹד, אֲפִילּוּ לֹא יִהְיֶה בוֹ חֶסְרוֹן אַחֵר, אֶלָּא הֱיוֹתוֹ בָּשָׂר וָדָם יְלוּד אִשָּׁה, דַּי לוֹ זֶה וְהוֹתֵר לִפְחִיתוּת וּגְרִיעוּת, עַד שֶׁלֹּא יֵאוֹת לוֹ הַהִנַשֵּׂא כְּלָל.
כִּי הֲרֵי כָּל מַעֲלָה שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֵינוֹ אֶלָּא חֶסֶד אֵל עָלָיו, שֶׁרוֹצֶה לָחוֹן אוֹתוֹ, עִם הֱיוֹתוֹ מִצַּד טִבְעוֹ וְחוֹמְרִיּוּתוֹ שָׁפָל וְנִבְזֶה עַד מְאֹד.

עַל כֵּן אֵין לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ, וְלִיכָּנַע תָּמִיד יוֹתֵר. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְעָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁמְּקַבֵּל מַתָּנָה בְחֶסֶד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ, כִּי כָל מַה שֶּׁיִּרְבֶּה הַחֶסֶד שֶׁיְּקַבֵּל, כָּךְ יִרְבֶּה הַבּוֹשֶׁת שֶׁיֵּבוֹשׁ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, בְּכָל אָדָם שֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ מַשִּׂיג מַעֲלוֹת טוֹבוֹת מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי" (תהלים קט"ז י"ב).

מפני מה לא נקרא ספרו של נחמיה על שמו.

עַל כֵּן אֵין לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ, וְלִיכָּנַע תָּמִיד יוֹתֵר. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְעָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁמְּקַבֵּל מַתָּנָה בְחֶסֶד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ, כִּי כָל מַה שֶּׁיִּרְבֶּה הַחֶסֶד שֶׁיְּקַבֵּל, כָּךְ יִרְבֶּה הַבּוֹשֶׁת שֶׁיֵּבוֹשׁ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, בְּכָל אָדָם שֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ מַשִּׂיג מַעֲלוֹת טוֹבוֹת מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי" (תהלים קט"ז י"ב).

וּכְבָר רָאִינוּ חֲסִידִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עַל שֶׁהֶחֱזִיקוּ טוֹבָה לְעַצְמָם עִם כָּל חֲסִידוּתָם. נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "מִפְּנֵי מַה לֹּא נִקְרָא סִפְרוֹ עַל שְׁמוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ" (סנהדרין צ"ג ב'). וְכֵן חִזְקִיָּה אָמַר "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר" (ישעיה ל"ח י"ז), לְפִי שֶׁעָנָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי" (ישעיה ל"ז ל"ה). וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "כָּל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים" (ברכות י' ב'). הֲרֵי לְךָ שֶׁאֵין לָאָדָם אֲפִילּוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל טוֹבוֹתָיו וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׂא וְיִגְבַּהּ בָּהֶם.

וְאָמְנָם כָּל זֶה הוּא מִמַּה שֶּׁרָאוּי לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ מִי שֶׁיִּהְיֶה כְּאַבְרָהָם, כְּמֹשֶׁה, כְּאַהֲרֹן, כְּדָוִד וּשְׁאָר הַחֲסִידִים שֶׁזָּכַרְנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ, יְתוֹמֵי יְתוֹמִים – אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה, כִּי כְבָר יֵשׁ וָיֵשׁ אִתָּנוּ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל לִרְאוֹת פְּחִיתוּתֵנוּ, וְכָל חָכְמָתֵנוּ כְּאַיִן נֶחְשֶׁבֶת. כִּי הַיּוֹתֵר חָכָם גָּדוֹל שֶׁבֵּינֵינוּ אֵינוֹ כִּי אִם מִן תַּלְמִידֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים.

וְזֶה מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁנָּבִין וְנֵדַע בֶּאֱמֶת, וְלֹא יָזוּחַ עָלֵינוּ לִבֵּנוּ חִנָּם, אֶלָּא נַכִּיר שֶׁדַּעְתֵּנוּ קַלָּה וְשִׂכְלֵנוּ חַלָּשׁ עַד מְאֹד. הַסִּכְלוּת רַב בָּנוּ, וְהַטָּעוּת גּוֹבֶרֶת. וַאֲשֶׁר נֵדַע אוֹתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מְעַט מִן הַמְעָט. אִם כֵּן וַדַּאי שֶׁאֵין רָאוּי לָנוּ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל, אֶלָּא הַבּוֹשֶׁת וְהַשִּׁפְלוּת. וְזֶה פָּשׁוּט.