מסילת ישרים | קדושה. כו'. דֶרֶךְ קְנִיָּת מִדַּת הַקְּדֻשָּׁה.

מסילת ישריםדֶרֶךְ קְנִיָּת מִדַּת הַקְּדֻשָּׁה.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר.

עִנְיַן הַקְּדוּשָּׁה הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם דָּבֵק כָּל כָּךְ בֵּאלֹהָיו עַד שֶׁבְּשׁוּם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לֹא יִפָּרֵד וְלֹא יָזוּז מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיּוֹתֵר יִתְעַלּוּ הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים אֲשֶׁר יְשַׁמְּשׁוּ לְאֶחָד מִתַּשְׁמִישָׁיו בְּמַה שֶּׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם מִמַּה שֶּׁיֵרֵד הוּא מִדְּבֵיקוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ בְּהִשְׁתַּמְּשׁוֹ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים.

וְאָמְנָם זֶה בִּהְיוֹת שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ קְבוּעִים תָּמִיד בִּגְדוּלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹמְמוּתוֹ וּקְדוּשָּׁתוֹ, עַד שֶׁיִּמָּצֵא כְּאִלּוּ הוּא מִתְחַבֵּר לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים מַמָּשׁ עוֹדֵהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וּכְבָר אָמַרְתִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּזֶה מִצִּדּוֹ, אֶלָּא לְהִתְעוֹרֵר בַּדָּבָר וּלְהִשְׁתַּדֵּל עָלָיו. וְזֶהוּ אַחַר שֶׁכְּבָר יִמָּצְאוּ בוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ עַד הֵנָּה – מִתְּחִלַּת הַזְּהִירוּת וְעַד יִרְאַת הַחֵטְא – בְּזֹאת יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ וְיַצְלִיחַ! שֶׁהֲרֵי אִם הָרִאשׁוֹנוֹת חֲסֵרוֹת מִמֶּנּוּ הֲרֵי הוּא כְזָר וּבַעַל מוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְזָר לֹא יִקְרַב" (במדבר י"ח ד'). אַךְ אַחֲרֵי הֲכִינוֹ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הֲכָנוֹת אֵלֶּה, אִם יַרְבֶּה לִידָּבֵק בְּתוֹקֶף הָאַהֲבָה וְעוֹצֶם הַיִּרְאָה בְּהַשְׂכָּלַת גְּדוּלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעוֹצֶם רוֹמְמוּתוֹ, יַפְרִיד עַצְמוֹ מֵעִנְיְנֵי הַחוֹמֶר מְעַט מְעַט, וּבְכָל פְּעוּלּוֹתָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו יְכַוֵּין לְבָבוֹ אֶל מַצְפּוּנֵי הַהִתְדַּבְּקוּת הָאֲמִיתִּי – עַד שֶׁיַּעֲרֶה עָלָיו רוּחַ מִמָּרוֹם, וְיַשְׁכִּין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת שְׁמוֹ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לְכָל קְדוֹשָׁיו וְאָז יִהְיֶה כְּמַלְאַךְ ה' מַמָּשׁ! וְכָל מַעֲשָׂיו, אֲפִילּוּ הַשְּׁפָלִים וְהַגַּשְׁמִיִּים – כְּקָרְבָּנוֹת וַעֲבוֹדוֹת!

קנייתה בפרישות רבה, עיון בסתרי עולם, וידיעתו יתברך, המביאים לדבקות.

וְהִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁדֶּרֶךְ קְנִיַּית זֹאת הַמִּדָּה הוּא עַל יְדֵי רוֹב הַפְּרִישָׁה, וְהָעִיּוּן הֶעָצוּם בְּסִתְרֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה וּמַצְפּוּנֵי הַבְּרִיאָה, וִידִיעַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּתְהִלּוֹתָיו, עַד שֶׁיִּתְדַּבֵּק בּוֹ דְבֵקוּת גָּדוֹל, וְיֵדַע לְכַוֵּין מַחֲשַׁבְתּוֹ בִהְיוֹתוֹ הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדְּרָכִים הָאַרְצִיִּים כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לַכֹּהֵן שֶׁיִּתְכַּוֵּין בְּעוֹדוֹ שׁוֹחֵט הַזֶּבַח, אוֹ מְקַבֵּל דָּמוֹ, אוֹ זוֹרְקוֹ, עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ בָּזֶה הַבְּרָכָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.

וְזוּלַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּשִּׂיג מַעֲלָה זוֹ, וְיִשָּׁאֵר עַל כָּל פָּנִים חוֹמְרִי וְגַשְׁמִי כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעוֹזֵר לְהַשָּׂגַת הַמִּדָּה הַזֹּאת הוּא הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַפְּרִישָׁה הָרַבָּה, כְּדֵי שֶׁבְּהֶעְדֵּר הַמַּטְרִידִים, תּוּכַל נַפְשׁוֹ לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וּלְהִדָּבֵק בַּבוֹרְאָה.

מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הֵם:

חֶסְרוֹן הַיְדִיעוֹת הָאֲמִיתִּיוֹת,

וְרוֹב הַחֶבְרָה עִם בְּנֵי הָאָדָם.

כִּי הַחוֹמְרִיּוּת מוֹצֵא אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר וּמִתְחַזֵּק וְנִשְׁאֶרֶת הַנֶּפֶשׁ לְכוּדָה בוֹ וְלֹא תֵצֵא מִמַּאֲסָרָהּ. אַךְ בְּהִפָּרְדוֹ מֵהֶם והִשָּׁאַרוֹ לְבַד, וְיָכִין עַצְמוֹ אֶל הַשְׁרָאַת קְדוּשָּׁתוֹ, הִנֵּה בַּדֶּרֶךְ שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, בָּהּ יוֹלִיכוּהוּ. וּבָעֵזֶר הָאֱלֹהִי אֲשֶׁר יוּתַּן לוֹ, תִּתְגַּבֵּר נַפְשׁוֹ בּוֹ וּתְנַצַּח אֶת הַגּוּפָנִיּוּת, וְתִדְבַּק בִּקְדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ וְתִשְׁלַם בּוֹ.