מאמר הגאולה | פרק א: קילקולי הגלות. הסתר פנים.

מאמר הגאולה | פרק א: קילקולי הגלות. הסתר פנים.

ועתה אבאר לך בראשונה כמה קלקולים גרם הגלות כדי שתוכל להבין עניני הגאולה היטיב כי כל הקלקולים עתידים הם ליתקן, ופה תראה חכמה עמוקה כי אין מקרה קטן בעולם שלא נמצאו עליו כמה סודות גדולים ליודעי האמת.

דע כי קלקולי הגלות רבים הם ונמצאו נכללים בד' ראשים.

 

קלקול א': הסתר פנים.

הראשון נתבאר בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" וזהו סוד גדול מאד כי הב"ה סידר המאורות שעל ידיהם יצא השפע בעולם, ועל כן הם כולם מאורים זה בזה ומאורים בענפיהם. ותדע שכל הבריאה היא [1]ענף המאורות [ובכללה] כל המלאכים וכל בני האדם וכל הבריות כולם. ובהיות המאורות שמים פניהם להאיר לתחתונים, נמצאו כל חלונות האורה והברכה נפתחים ועל כן ירבה הטוב בכל, ולא יהיה לא צער ולא יגון כלל בעולם.

וכאשר גרמו העוונות אז הסתירו האורות פניהם ולא האירו זה לזה וגם תולדותיהם לא לקחו מחיה די שביעתם, ואז תשש כח הקדושה וכל הנמשכים אחריה ונתגבר כנגד זה כח הטומאה, והבן מאוד כי כל זה גרמו עוונות ישראל כי בחטאם נתחזקה הטומאה והייתה מתגברת לעמוד במקומות מן הקדושה לפי חטאם.

ותדע שכל כך [2]נתגברה עד שאם היה הדבר נמשך יותר כבר היה צריך העולם ליחרב, ומאהבת הב"ה את ישראל לא המתין להם עד מלאת סאתם רק הקדים להגלותם, והוא ענין "וישקוד ה' על הרעה" וגו'.

והבן איך היה זה, כי בהיות המאורות מאירים ברווחה כמו שהיו – למי היה נמשך אותו השפע? הלא לישראל. על כן לא היו שולטים האומות עליהם להגלותם וכל שכן שלא היו יכולים להחריב את הבית הקדוש. וכיון שהסתירו המאורות את פניהם:

(א) נתמעטה ההשפעה מישראל (ב) ומבית המקדש, (ג) ואז גברו עליהם האומות (ד) והיה הגלות. וכל זה לתועלת ישראל היה כי אז קבלו המקטרגים חלקם ונתפרשו מן הקודש שלא לטמא את הדרכים. ומאז והלאה נשארו הדברים כך, כי כל המאורות הם מעלימים את אורם.

ולא תאמר שאין נמשך [3]מהם שפע, כי אם כך היה לא היה העולם עומד, אבל האמת שלא נמשך אלא מה שצריך [4]בהכרח ואי אפשר זולתו ונמצא הכל בצמצום – על כן אין שמחה.

(ה) וגם משרתים גדולים ושרים רבים ונכבדים בטלו מעבודתם מפני חוסר השפע והושמו תחתיהם אחרים קטנים מהם, ומפני זה לא נמצא טעם בפירות כמו שאמרו רז"ל. וכל הדברים כך הם במיעוט ובשפלות רב. ונמצא שהצינור [5]הגדול המשפיע לשכינה הוא הנסתם תחילה, ולא נסתם לגמרי כמו שפרשתי אלא [6]שנקצר הפתח, ומה שיורד ממנו אינו יורד אלא בהעלם גדול.

ועתה אפרש לך זה העניין היטב. כי בראשונה היה השפע יורד ברווחה ובגילוי ועל כן הייתה השכינה מתחזקת בכבוד ובתפארת ומשמחה גדולה, מושלת על כל [7]הצבאות והמחנות אשר לה. וישראל כמו כן היו מתגברים ברוב ההדר למשול על כל הגוים. ובהתהפך בלהות הזמן, ניטל [8]הכבוד הזה והשכינה אינה מקבלת רק בהסתר גדול, וכן ישראל, ועל כן לא נראית שליטת השכינה, ואין ממשלה לישראל. אך לא לקחה השכינה רק מידי היסוד, ולא ינקו ישראל אלא משדי אמם הקדושה.

ונמצא שזהו הקלקול האחד שגרם הגלות והוא הסתר אור המאורות וחוסר השפע והכח. וגם התורה חסרה מישראל מפני זה וכן כל חכמה אבדה כמו שאומר הכתוב "ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" קלקול זה מתוקן חלקית בשלב הפקידה.

 

הרחבות.


[1] כל הבריאה היא תולדה של הארת הספירות וע"כ נחשבת כענף שלהם.

[2] הקלקול והטומאה.

[3] מהמאורות שפע לבריאה.

[4] בצמצום לקיום.

[5] יסוד.

[6] הוקטן הפתח וע"כ נמשך שפע מצומצם לקיום ולא ברווח, וגם מה שיורד – יורד בהעלם גדול.

[7] המלאכים המשרתים.

[8] הארות השכינה המתפשטות על הבריאה.