Skip to content

מאמר הגאולה | פרק ו'. כריתת הקליפות.

מאמר הגאולה | הקדושה והטומאה עומדים זה כנגד זה בשבעים ענפים, והחטא גרם להם להתערב ולהסתבך אלה באלה. בגאולה יכרתו לצמיתות אותם הענפים שהסתבכו, וענפי הקדושה יטהרו.

והנה עד עתה פירשתי לך מתקון הקדושה ועתה אומר לך מענין כריתת הקליפות ותראה סודות נפלאים מאד. והנה כתוב "ונמקו כל צבא השמים ונגולו כספר השמים", והבן עתה הסוד הגדול הזה. כי אילן הקדושה מתחזק בענפיו לכל הצדדים, והענפים עלו במספרם שבעים בראשונה, ואחריהם עד אין תכלית. ושבעים אילנות אחרים נמצאו סביב סביב, והגבול בינותם – להבדיל בין הקדש ובין החול. ועם כל זה, בחטאת האדם נתערבו ענפי האילנות החיצונים בענפי האילן הפנימי, ומפני העירוב הזה מתחזקים האילנות האלה.

ואפרש לך זה הענין כי עמוק הוא. הנה לא יוכלו האילנות האלה להתחזק בקדושה כי זרים המה ומדריגתם החוצה. אבל חטאת בני אדם גורמים לחלקים מן האילנות האלה הנקראים לו "ענפים" להתערב ולהדבק בענפי הקדושה בסופם או יותר – כמו החטא וזה ידוע למשכילים. ונמצא שבהתגבר האילנות האלה לבלתי הכיר את אדוניהם, נתקלקלו הדברים. וישראל באלים מצאו שבעים תמרים והם נגד השבעים האלה כי כלם נשתעבדו ונכנעו תחתם.

בהתערב הענפים כמו שזכרתי, הנה חסרה שליטת הקדושה ונמצאו "עבדים רוכבים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ" ולתקן הקלקול הזה הנה צריך להתיז הנטיעות הזרות, וצריך לעקור אותם מן הגוף שהן קבועות בו – אז תפולנה לארץ. ועל כן לא ירע לענפים הטהורים כלל, והבן היטב. וזהו שאמר "ונקף סבכי היער בברזל", ו"סבכי" הוא ענין הסביכה הזאת שנסתבכו ענפים בענפים, ולכן יכרתו הטמאים, ונשארו הטהורים בטהרתם. והבן מי יעשה זאת כי הברזל הוא כח הגבורה החזקה ובה יכרתון.

והנה בהיות הנביא מתנבא בראשונה טרם חרב הבית על כן אמר בכאן "והלבנון באדיר יפול" והוא חורבן הבית, כי מפני ההסתבכות הזה – חרב. ועל כן כיון שהזכיר "ונקף סבבי היער בברזל" אמר "והלבנון באדיר יפול" כי כך ידע שהיה עתיד הלבנון לנפול כך. אבל באחרית הימים עוד הסבכים האלה כליל יכרתו, וזהו שגמר ואמר "ויצא חטר מגזע ישי", כי בכלל אמר "ונקף סבכי" וכו', וחזר ופירש כי בראשונה "והלבנון באדיר יפול" ואחר כך "ויצא חטר מגזע ישי".