Skip to content

מאמר הגאולה | פרק ח'. בגאולה יאבדו מסיגי גבול הקדושה.

מאמר הגאולה | בגלות הסיגה הטומאה את גבול הקדושה ומעטו השפע. בגאולה יאבדו מסיגי הגבול ותרחיב הקדושה את גבולה בסוד "ארץ צבי".

והנה צריך שתדע שכל הדברים בגבול הם עומדים ואינם יוצאים מתחומם והשפע כמו כן במדה הוא יורד שיקבלוהו התחתונים. ואם יותר היה – לא היו מקבלים אותו כי אין בהם כח לקבלו. אך הקליפה בהיות כי כל חפצה למנוע הטוב על כן תתחזק לסתום האור ולהסיג הגבול, ובאמת כי על זה נאמר "ארור מסיג גבול רעהו" כי המסיג גבול גורם שתתחזק הקליפה, ותמעט רוחב השבילים והמסילות אשר לשפע. ועל כן היה שלמה מזהיר מאד ואומר "אל תסג גבול עולם" והוא "הגבול אשר גבלו ראשונים", כי הגבול צריך, ובאין הגבול לא היה הבריות יכולות להתקיים. אבל לא תהיה גורם בחטאיך להשיג עוד הגבול הזה וימעט יותר – כי כן ימעט השפע וכח הקדושה וישראל. והנה לעתיד לבוא, בהיות הדברים חוזרים לתקון גדול, אז אלו מסיגי הגבול יאבדו, והגבול יתרחב.

והאמת שיתרחב יותר מן הראשונה ועל זה הענין נאמר "הרחיבי מקום אהלך יריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי". ואפרש לך זה הענין, כי הלא לפי מדריגת הנבראים וחשיבותם כך הוא גבולם. ומפני שכל נברא יעלה ממדרגתו שהוא בה עתה הרבה, וחשיבותו יהיה יותר מאד, על כן גם הגבול יותר יתרחב. והנה על זה הענין אמר הנביא "לכן בארצם משנה יירשו" כי ארץ הצבי קצרה לה, ולעתיד תחזור להתפשט כראשונה – וגם יותר מבראשונה הרבה, וזהו "משנה". ונמצא שבהיות הדברים כך, אז כל הגבולים יתרחבו, והבדל מעט ינתן בין מדרגת למדרגה.

והאמת כי מפעולות השלום היא זאת. כי הנה הגבול מכח הגבורה הוא יוצא. ובהיות השלום מתגבר מאד – יגביר החסד על הגבורה ואז יהיו נקרבים כל המאורות אחד אל אחד בקירבה גדולה, כי יגבר במאורות כח הקורבה והיחוד. וגם במקבלים כך, שהם החיילים כל הצבאות למשמרותם, ועל כן יהיה "נגש החורש בקוצר" כי כל כח יתקרב לחברו ואין צריך כל כך גבול, כי כבר כל מאור קרב, וכל הפעולות לא תתרחקנה. ונמצאו כל המאורות מוציאים כל פעולותיהם כמעט בבת אחת.

ולא תאמר שעירבוביה היא זאת, כי כח השלום – המתחזק הוא, ומיחד הכל ביחוד גמור עד שנמצאו המאורות פועלים ביחוד, והמקבלים – מקבלים ביחוד, ומוציאים הפעולה גם כן זו אחר זו בלא הפסק גדול. והבן היטב כי הסוד עמוק מאד.