מאמר הגאולה | פרק ח'. בקיעת יגון ואנחה תביא לחיבור ששון ושמחה.

מאמר הגאולה | גם שהיה נראה בגלות שה' רחוק, תמיד היה קרוב אלא שהיה בהסתר מפני החטאים, ומההסתר גדלה גאוות הקליפה. ובגילוי האורות תשבר הקליפה ותושפל גאוותה וממילא יהיה ששון ושמחה.

ונחזור לענינינו כי אפילו היסורין מן היסוד אל המלכות יצאו וזהו "כאשר שש ה' להיטיב אתכם".

ותראה איך ששון הוא ביסוד:

שני שינין הם ג' ווי"ן לאחד, והם חג"ת נה"י, והם ש'ש' ביסוד עצמו. 

והכל נכלל ונעשה ו' אחת. ומשם מתחברים אחר כך זכר ונקבה כ-נו"ן ן' הארוכה כידוע.

ותדע כי "הששון" הוא מן היסוד כמו שאמרתי, והשמחה מן "המלכות". והנה בזמן הגלות כתיב "למה ה' תעמוד ברחוק" כי באמת אף על פי שקרוב הוא לישראל – תמיד נראה ברחוק ונקרא אל מסתתר.

ואומר לך הטעם למה היה כך, כי כן נאמר "במסתרים תבכה נפשי מפני גוה", כי הקב"ה מסתתר מפני גאות הקליפות, ואיך היה זה? אלא שחטאת ישראל התישו כח המאורות, והקליפה בחציפות פנים היתה מתגאה להדבק במקום לא לה. ועל כן אמר "מפני גוה". אך האמת שאין הקליפה מעיזה פניה כך – אלא כשהמאורות מעלימים כחם מפני חטאת ישראל כמו שאמרתי.

אבל כשהם מתחזקים באורותיהם – אין כח לקליפה להסתכל בפניהם והיא הופכת פניה, ואז הקדושה משלחת אחריה רוב גבורתה הקשה, ודינה החזק, ובה תכניע אותה. ועל זה הסוד נאמר "ונתתי את אויביך אליך עורף", ומפני שבזמן הגאולה יתגלו כל אלה המאורות העליונים שלא היו מושגים עתה, על כן כתוב "ששון ושמחה ישיגו" ואז ונסו יגון ואנחה כי לא יוכלו לעמוד, ואחר ינקום ה' את נקמתו מהם.

בביטול הקליפות לא יהיה יותר מונע לטוב וע"כ יחזור מה שהסתלק וימשיך ויתגבר.

אמנם עתה תראה ראשית הענין שהתחלתי בו איך הדברים כלם נקשרים זה בזה, כי חלישת אור המאורות גרם שתוכל הס"א להתחזק, ובהתחזקה נסתם אור הקדושה עוד סיתום אחר קשה מהראשון הרבה.

אבל כשתהיה הגאולה הנה יתחזקו המאורות בראשונה עד שישברו לפניהם הקליפות, וזהו שנתבאר בפסוק שזכרתי "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". אך כאשר תתבלע הקליפה בסוד "בלע המות לנצח" ולא יהיה לטוב שום מונע הנה – יחזרו המאורות ויאירו גילוי אחר גילוי, אור אחר אור, והיה האור גדול הרבה מאד, ואז נאמר "ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה", כי מפני שכבר "נסו יגון ואנחה" על כן "ששון ושמחה ישיגון", והוא הגילוי הב' שהוא הנשאר אחר כך עד העולם.

וכאן נמצאת הנו"ן פשוטה כי שם יהיה נקבע החבור לנצח נצחים ושם יתגלה הכתר שהוא שער החמשים. ולמה יתגלה? אלא מפני שכבר יגיע אליו שפע הכתר הנשא ורם אשר בראש האצילות כלו. והוא שנאמר "ונחה עליו רוח ה'" וגו'.