מאמר הגאולה | פרק ח'. שני מיני שפע נמצאו לשכינה.

מאמר הגאולה | שני מיני שפע נמשכים לשכינה, אחד לעצמה ואחד לכל התלויים בה.

"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהֹוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ": (ישעיה ס"א י').

ובראות הנביא גודל השמחה שתהיה לישראל באותו הזמן אמר "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" ובזה הפסוק תראה סודות נעלמים מאד.

ותדע כי שני מיני שפע נמצאו לשכינה.

(א.) אחד למה שהוא חלק עצמה ולתקון מדרגותיה ואורותיה, ועל זה אמר "שוש אשיש בה'", וכבר בארתי לך איך הששון מורה על היסוד. ואמרו "שוש אשיש" יורה על התמדת השפע, שפע אחר שפע, ברכה אחר ברכה.

(ב.) ויש שפע אחר שהוא לתת אל כל צבאותיה ובפרט לישראל שהם בני הקב"ה והשכינה, ועל זה אמר "תגל נפשי באלקי". והנה גם הגילה בצדיק אבל מפני היותו אב לישראל שהם צדיקים יען מהם נגזרו ויצאו, והרמז על זה "גיל יגיל אבי צדיק", ועל כן אמר "תגל נפשי באלקי" ואמר "כי הלבישני בגדי ישע".

 

תיקון הבגדים והלבושים של השכינה.

והסוד, הלבושים המכסים על הגוף, וכל לבוש הוא חיצון, והוא מצד הגבורה, כי החסד נגנז לפנים. והנה בגלות היו הלבושים לבושי קדרות ואפלה, בסוד הקליפה הסובבת על המוח, ועל כן למענם ימנע האור ולא יאיר.

אבל בזמן הגאולה הנה יהיו הלבושים "בגדי ישע", והגבורה נקראת כך, וגם הבינה להיותה לשמאל, והאמת שממנה יוצאים הבגדים האלה. ועל הכל "מעיל צדקה יעטני" והוא המעיל היקר והנכבד הניתן לה מאת המלך. ומפני שמעת החבור ניתן, נקרא "מעיל צדקה" כי הצדקה הוא החבור העליון.

ואמר "כחתן יכהן פאר" וגו' וזה יורה רוב התחדשות האורות תמיד, ומפני שאמר התחילה "שוש אשיש בה'" שהוא המלך, על כן אמר "כחתן יכהן פאר" והוא אל המלך הנזכר למעלה. "וככלה תעדה כליה" מדבר על השכינה עצמה. ואמר "כחתן יכהן פאר" בהיותו מתעטר תמיד בעטרות חדשות מלמעלה, "וככלה תעדה כליה" בהיותה מתקשטת בקשוטיה מלמטה. וכל זה נמשך מהפרד הקליפה והכרתה לעולם, והוא הסוד שהזכרתי למעלה בפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ".