משכני עליון | הקדמה. אבן השתיה מקום גילוי שכינה.

משכני עליון | אבן השתיה, קודש הקדשים ושאר הבית.

כשרצה המאציל לברוא את העולם הזה, כלל הכל בעשר מאורות גדולים, שמהם יצאו כל הנבראים כענפים היוצאים מנוף האילן, עד שלא נמצא דבר שאין לו מקום [1]במרכבה העליונה.

והמאור האחרון שבהם הוא הנקרא שכינה, ושם נשרשו כל הנמצאים, והבן מאד. כי מלבד השרש אשר להם בשאר המאורות, [2]יש להם שרש זה בשכינה, להיותה נקראת במשל – אם הבנים, והכל יוצא מתחת ידיה, לכן בה נשרשו כלם.

וצריך שתדע כי יש [3]מקום אחד מיוחד ונודע [4]לה, שבו נכללים כל השרשים [5]האלה, ושם יש השרש לכל הדברים לתלויים [6]בה ולתלויים בשאר [7]המאורות – כאחד. כי בו נשרשים הארץ ומלואה השמים ושמי השמים וכל צבאותיהם, איש לא נעדר.

ובהקבץ כל השרשים [8]האלה אל [9]מקום אחד, באמצע [10]יראה שם כמו [11]אבן אחת. והאבן הזאת יקרה מאוד, כלולה מכל יופי וחמדה, והיא הנקראת
[12]"אבן שתיה". וכן היתה אבן הזאת [13]בעולם הזה למטה במקום קודש הקדשים, כאשר אבאר עוד.

וממנה [14]נתפשטו סביב מסילות ושבילים לכל הדברים.

ובתחלה נעשו [15]מסילות גדולות סביבותיה, הם הדרכים לכל הנבראים למיניהם, כי כולם [16]מבינים את דרכם, ומשם יקחו חלקם ארוחת תמיד הנתנה להם מאת המלך.

ואחר אלה המסילות נמצאו עוד [17]שבילים רבים קטנים מהם. לשבילים האלה אין חקר ואין מספר, כי בהם נשרשו [18]כל הדברים למגדול ועד קטן, ונמצא לכל דבר שביל בפני עצמו.

וכל הדרכים האלה – כל המסילות והשבילים, כולם עומדים באותו [19]המקום אשר זכרתי לך בראשונה. ובהיותם מתקבצים באבן אשר באמצע המקום הזה, משם ישגיח עליהם היוצר ב"ה, וסוקר אותם בסקירה [20]אחת, ועל הסוד הזה נאמר, "היוצר יחד [21]לבם המבין אל כל מעשיהם". כי זאת האבן [22]בלב העולם היא עומדת, ושם הם כולם יחד מתחברים ונאספים ונסקרים בסקירה אחת מאת המלך.

 

הרחבות:


[1] סוד מרכבה, הוא תשלום ספירת המלכות, ועל כן פירוש מעשה מרכבה על מלכות, היא באמת "מעשה מרכבה" והיינו פרטיות עניני המלכות הם המאורות של ההרכבה. וכל ענינם כענין הנשמה של האדם עם כל כחותיה ועניניה. וזה סוד שהמלכות נקראת, מחשבה התחתונה… אך המרכבה הזאת היא שרש התחתונים בתכונתם, ומסדרת עניניה, שהוא תכונת התחתונים בכל איכותיהם ועניניהם. ועל כן נדרשים כל עניניה בסוד הנשמה בכל חוקותיה, כי היא העיקר בנבראים… ונמצא לפי זה שהמלכות מגלה אורותיה בפרט, והם הם המרכבה הזאת. ואלה האורות שהם ציור לנשמה, הם הם מאורות ההנהגה שבם תלויות כל הפעולות, כל מאור לפי ענינו.

אך פרטיות תיקון המלכות הוא בסוד אורות המרכבה האלה, שבהם ההשפעה נשפעת אל המשרתים, לכל אחד ואחד בפרט.

וכבר שמעת שכל אלה אינם אלא חלקי המלכות, והם החלקים של פרטיות העבודה. ואמנם כל אלה יוצאים מסוד העשר ספירות כנ"ל, שבהיותם נרכבים בהרכבות שונות ונקשרים הרבה, עושים שרש לכל הנמצאים. כי הלא רק עשר ספירות הם, ואף על פי כן הם לבדם שרש לכל הבריות שהם כל כך, אין זה אלא מכח הרכבות רבות הנעשות מהם, שכל הרכבה הוא שרש פרטי לדבר אחד בפרט. ונמצא שלהוציא נמצא אחד, לא תאיר אלא חצי ספירה או שליש או רביע, ולהוציא נמצא אחר יתחברו יותר מספירה אחת, או בכל חלקיהם, או בהרכבת איזה חלקים מזו ואיזה חלקים מזו. והרי הכל יוצא רק מן העשר ספירות. אבל כל ההרכבות האלה מתפרטות כל אחד בפני עצמו, וכללם הוא המרכבה בשלימותה…

וכשנקח המלכות בכלל – היא כלל המצא התחתונים, והיא ספירה העשירית לתשע ספירות, המרכבת וקושרת מה שצריך לכל זמן, לפי הזיווג שצריך להעשות.

ובפרט היא כללות כל ההרכבות האלה בסוד מעשה המרכבה. ותראה שהפעולות תלויות במרכבה, כי הזיווג הוא שווה לכל ואינו שרש פרטי. אלא במרכבה כל מאור הוא שרש פרטי ממש – מה שצריך לפעולה ההיא. ולכל שרש – משרת בפני עצמו, ואין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, ואין מאור משתמש לשני דברים". סוד אדם מרכבה….

[2] השורש יכול להיות בשאר הספירות אבל לעולם המלכות תהיה זו שתוציאם ותהיה השורש להם.

[3] כבוד.

[4] ביסודה.

[5] שמעליה.

[6] מלאכים.

[7] נשמות.

[8] עליונים ותחתונים.

[9] כבוד.

[10] חוק ההיראות.

[11] יסוד הכבוד.

"פנה רביעית היא השקט ובטח עד עולם. עליה נאמר, "מושל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה" וגו'. שבע מדריגות עומדות ומשגיחות על כל הצדדין, והם שנאמר בהם, "שבע הם עיני ה'". ובהיותם רואים בראשונה איך: אבן השתיה, שם קבעו חוקות ומשפטים, כל החוקים אשר לשמים ולארץ, שבהם מהלכים כל סיבוב העולם, וזה סוד, "ממנו הושתת העולם", "על אבן אחת שבעה עינים" ודאי ז' היכלות:.

ולפי שאין החוקים עומדים אלא על כח התורה, על כן הושם ארון הברית על האבן השתיה, וס"ז, "אם לא בריתי יומם ולילה" וגו'. וכל הז' אלה עומדים תמיד, מביטים בכל פעולות בני האדם, להעמיד המשמרות על מכונותיהם לפי מעשה התחתונים, ועל כן אמרו "הכל לפי רוב המעשה". פנות המרכבה – פנה רביעית.

[12] כבוד. "ש"ם וכבו"ד – ב' דברים כלולים בהם, וסוד זה "ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו". "ויחזו את האלקים", שהיו נהנים מזיו השכינה – וזה סוד ש"ם. "ויאכלו וישתו" – זה כבוד". דרוש בסעודת ליל טו"ב בשבט ה' תצ"ג.

[13] גשמית.

[14] הרוחנית.

[15] היכלות.

[16] כל צבא המרום ומלאכים המשמשים אותה כעבדים כל אחד במקומו ובתפקידו הם בחינת מבינים ולא משפיעים..

[17] נפשות שבהיכלות.

[18] כל שאר הבריאה.

[19] היכל ק"ק.

[20] לאחר שהתחברו ונעשו אחד בנפש ורוח.

[21] לבם – הם נשמות הנקשרות בלב השכינה, המבין – שאר משמשי השכינה.

[22] נקודת המלכות.