Skip to content

משכני עליון | פרק ב'. מדות הבית בקנה המדה ופתיל פשתים.

משכני עליון |  מדידת הבית בקנה המדה ופתיל פשתים.

ספר יחזקאל פרק מ'.
(א) בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה:
(ב) בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב:
(ג) וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר:
(ד) וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה הֻבָאתָה הֵנָּה הַגֵּד אֶת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל:

ותראה שכל המדות זה הבית נמדדו "בקנה המדה", והוא סוד גדול נמשך מזה הענין שאני אומר לך, שהבנין הזה על פי אורות הכתר הוא נבנה. וכל אחד מן המאורות כולם, בהתפשטם מן המציאות או בהתפשטם לכאן או לכאן, נמצא בקרבו השיעור והמדה יוצאת מן [1]המקור והיא העמידה אותו בגבולו ולא יעבור. ועל כן בהבנות הבית הזה בכל צורותיו ובכל תורתיו, נתחזק השיעור והמדה בכל דבר ממנו, ואז עמדו כל הדברים בסדר נכון ומתוקן הרבה.

ועתה אפרש לך הענין באר היטב. כי כל החדרים האלה וכל החצירות וכל המקומות, אחד הוא הבונה אותם. הוא המאור [2]ה-ט' הנקרא בפי החכמים [3]"חי העולמים", כי ממנו תוצאות חיים לכל. והמאור הזה הוא הנקרא "קנה", והוא באמת עתה [4]"קנה המדה", בהיות המדה נכללת בו להגביל את כל הבנינים היוצאים [5]ממנה.

ותדע, כי "פתיל הפשתים" הוא המדה באמת. [6]וה"פשתים" בגבורה הוא נשרש, וה"[7]פתיל" הם עשר מאורות חזקים מאד נמשכים כולם בגבורה, להגביל כל דבר ולהעמיד כל נברא בתחומו בל יצא החוצה. והם עשר שמות כזה: "יוד הה וו הה" נודעים אל החכמים, שהם שמות גבורה, [8]נותנים מדה ושיעור לכל. ומזה הפתיל נמשכה המדה במאור שזכרתי, ואז נקרא הוא "קנה המדה". על כן כל בניניו במדה יצאו ממנו.

ותדע כי תר"ך מאורות גדולים ועצומים, נמצאו מתפשטים מן המאור הראשון, הוא הראשית הנעלם שזכרתי למעלה. והם נשרשים בשני שמות גדולים, מלאים כוח ועצמה, והם א"ל א"ל. כי בהראותם את רוב תקפם ואת יקר תפארת גדולתם, נתפשטו כל אחד מהם ל-ש"י עולמות, וב' ש"י הם תר"ך, והם כת"ר, כי הם בכתר הנשגב והנורא. וש"י מהם נשארו במקומם, והש"י האחרים נתנו ממנו אל החכמה והבינה. ואז נתחלקו ביניהם קנ"ה לאחד, ועל הסוד הזה אמר הכתוב, [9]"קנה חכמה קנה בינה". והבינה היא הנותנת גבול והמדה, כי ממנה היא יוצאה. ובהגיעה אל היסוד אז נקרא הוא על שמה "קנה המדה".

והנך רואה כי כל זה נמשך מהִגלות אותו [10]הראשית, כי ממנו יצאו אלה השני קנים, [11]והשמאלי הוא למדה, כמו ששמעת.

ושיעור הקנה הוא שש אמות, והאמה ששה טפחים. על כן תראה, כי כל המאורות נקשרים במאור הזה, והוא הנקרא בדרך משל "כל" כי הכל בו. והקצוות הם ששה, וכאשר יתחברו זה בזה עולה מספרם ל"ו [12]כמנין הקנה הזה.

ועד כאן דברתי כמו בכלל, והייתי מקדים הקדמות גדולות. ועתה אחל לבא בפרטות הבית הזה, ואבאר לך כל צורותיו וכל חוקותיו באר היטב בס"ד. ואני אהיה מהלך אחר דרך השפע היוצא מן המקור ומתפשט לכל הצדדים. ועל כן אתחיל מן המקום שהוא יוצא ממנו, ואומר לכמה רוחות הוא מהלך אחר שיצא משם, או מה הדרך שהוא הוליכה בראשונה ומה באחרונה, והבן מאד.

 

הרחבות:


[1] המקור = א"א. והיא = בינה.

[2] יסוד ונקרא גם קנ"ה. המד"ה היא הבינה ונקרא יקרא בשם "קנה מידה" בעת שהבינה משפעת בו ומגבילה אותו.

[3] "זאת התורה אדם כי ימות באהל", אהל הזה היא השכינה ששם המלך שורה. והנה בהיות שני זמנים, יש זמן שהקב"ה מראה את גבורתו, ואז נקרא חי העולמים, לפי שהוא חי בכל העולמים שהם כמה בחינות נוקבין… ואמר "כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" משלי ג, ב:. כי בודאי כל עת הגלות הולכים ומזדמנים תיקונים גדולים לעת הגאולה, אשר תעשה בכח א"א – פלא עילאה. ואז כל הנוקבין שהם בבחינת מלכות לבד, יהיו בבחינת כתר מלכות. וזהו, "כי ארך ימים" – ימים ארוכים מצד א"א. "ושנות חיים" אלו הם חיים הבאים מאימא, שאז נעשה היסוד חי, וזהו, "חי – ים". ואז הזיווג יהיה תמידי – "ושלום יוסיפו לך", כי בודאי יוסף הוא בחינת היסוד, וכאשר מקבל הכח מאבא שהוא סוד י', ומכל השש קצוות שהם ו', מיוסף נעשה יוסיפו, וזה, "ושלום יוסיפו לך", כי לעולם לא נתפרש הזיווג, אבל עכ"ז יהיה תוספת בשלימות הכל. הרמח"ל על הכתובים.

[4] הוא הקנה והיא המידה.

[5] בינה.

[6] פשתי"ם = 830 = י' פעמים ס"ג. "והנה הפשתן… הוא לבוש חיצון שיוכל להנתן על הגוף. והוא נמשך מן הדין שבמ"ק, פירוש – הבחינה היותר דין שבהם". אדיר במרום – תאנא בגולגלתא דרישא.

[7] פתיל = 520 = י' פעמים ב"ן.

[8] אורות הבינה מתלבשים ב-י' שמות ב"ן שהם גבורה – אור המקיף הנמשך לז"א, כדי שירדו ליסוד בשיעור ומידה לצורך נתינתם בנוק'.

[9] קנה = 155. פעמיים קנ"ה = 310 = ש"י. ע"כ נמשך קנ"ה אורות אחד לחכמה וקנ"ה אחד לבינה.

[10] כתר.

[11] הבינה.

[12] בכל אחד מהו"ק יש שם הוי"ה ב"ה. ו' פעמים הוי"ה = קנ"ה עה"כ. התפשטות קנ"ה אורות הבינה בז"א.