משכני עליון | פרק ג'. ענין החומות והשערים.

משכני עליון | ענין החומות והשערים.

ועתה אפרש לך ענין השערים הנמצאים בחומות. ואתה הסתכל מאד מאד בדברים, כי הם גדולים ונכבדים, ותראה סודות עצומים.

דע, כי כל הדברים יש להם שרש למעלה למעלה, והם מתפשטים ויורדים ממדריגה למדריגה, עד הגיעם למטה. ושרש לכל נמצא [1]בחכמה העליונה העומדת בראש כל המדריגות, ומחלקת משא לכל צבא השמים ושמי השמים. כי משם ולמעלה לא נודע ולא נרמז, אלא בהסתר גדול בלבות החכמים, לדעת כי הכל יוצא מאחד יחיד ומיוחד, שאין לו שם ולא כינוי, הוא עשנו ולו אנחנו, אין סוף ב"ה.

ולחכמה הזאת נמצאו מבואות גדולים, ומאלה המבואות יצא לחוץ מזיווה ורוב הדרה, להאיר לכל התחתונים המתאוים להתענג ברוב נועמה.

וב' מבואות נמצאו, שהם גדולים מאד ושקולים ככל האחרים, והם שני מאורות גדולים ועצומים, עומדים לכל דבר לפעול על פי החכמה, כל מעשה העולם בכל צרכיו. והמאורות האלה נקראו בדרך משל "שני מזלות", עליון ותחתון, הנוזלים מים מתוקים ונעימים להשביע לכל חי רצון. הם הפותחים והסוגרים לכל מעשה ולכל דבר, ואין זולתם. ובראות החכמים הסוד הגדול הזה, אמרו, "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

בהיות החכמה העליונה שמה פניה להתפשט למטה דרך [2]המבוא העליון, ג' מאורות האירו שם, מאורות גדולים ועצומים אשר ליכלתם אין קץ ולהדרם אין תכלה. ושמות נמצאו להם חזקים מאד, והם יהו"ה יהו"ה יהו"ה. בצאת המאורות האלה מן החכמה, יצאו והגיעו אל המבוא הזה, ולפניהם נפתחו כל שערי הרחמים. ואם השערים האלה נפתחים, לא יהיה שער מן השערים התחתונים שלא יפתח, כי כל מעשי התחתונים תלויים בעליונים, ונודע שהכל השתלשלות אחד מן הראש ועד הסוף.

שלש מאורות אלה, בשעה שיצאו ממקום כבודם והגיעו אל [3]המבוא התחתון, מצאו שם שלשה אחרים ראויים לערכם מאד, ונקראו שמותם אהי"ה אהי"ה אהי"ה, ושם נתחברו זה בזה חיבור גדול, וירדו יחדיו עד למטה. אך הראשונים נמצאו תמיד שולטים ועיקרים, כי הם כזכר, והשניים כנקבה.

והמאורות האלה יורדים עד שיגיעו אל הקצה התחתון אשר [4]בעולם, ולקצה הזה נמצאו כמו כן שלושה שמות מובחרים, והם [5]אדנ"י אדנ"י אדנ"י. ובהגיע המאורות האלה אליהם, נתמלאו כלם ברכה ורצון, ונתמלאו באותיותיהם שנים עשר [6]לאחד, כזה [7]"אלף דלת נון יוד", ואז נפתחו השערים.

ואפרש לך זה הענין היטב. כי כל חומה שמה אדנ"י, ועל כן כתוב, "הנה אדני נצב על חומת אנך". [8]ושלמה אמר "אני חומה", וזה הענין מובן מאד למי שהלך לבו בדרכי החכמה ועמד על שרשיה. בהיות המדה הזאת אספקלריא שאינה מאירה, על כן היא מחיצה עומדת בפני האורות, ולא יצאו ממנה.

ושערים נמצאו בחומה הזאת, כי לולא השערים האלה, מאין היה השפע יוצא לתחתונים?

והשערים האלה נעשים, כאשר נתגבר האור במקום מן המקומות בחומה הזאת, מרוב האור נתמלא המקום ההוא רחמים גדולים, ונמצא אותו המקום שער ופתח אל האור לצאת חוצה, והבן. כי בהיות השם הזה [9]מתמלא כמו שאמרתי, עולה במספרו תרע"א והוא שע"ר.

ועל כן בהגיע שמות המבואות שזכרתי בראשונה אל שמות [10]הקצ"ה הזה, נתמלאו [א]לה ברוב אורם, וכל אחד מהם נעשה שער אחד. ועל כן נמצאו ג' שערים לחצירות  כמו שתראה, [11]וכאן שער אחד (ז) היה לבד, אבל ב' פשפשין קטנים (ט) נמצאו לו לימין ולשמאל.

 

הרחבות:


[1] חכמה דלא ידיעא.

[2] מזל נוצר חסד. אדיר במרום ח"א – שערא דנפיק מבתר אודנין: סוד גומל הוא סוד המזל העליון נוצר חסד, שממנו יוצא אבא, והאור שלו מתגלה בזה [נ"א, וזה] היסוד דאבא היוצא חוץ מיסוד אימא. וסוד זה הוא גומ"ל, שהוא כמנין ג' הויו"ת של מזל נוצר חסד. ואחר כך קונ"ה הכל, הוא מזל ונק"ה המאיר ביסוד אימא:

[3] מזל ונקה

[4] יסוד דנוק' דאצילות.

[5] קצ"ה = ג' פעמים אדנ"י. "ג' שמות אדנ"י יש ביסוד נוקבא שעולין קצ"ה, בסוד קצ"ה הארץ. וכשג' הויו"ת יורדין להם שהם כמנין לח"ם, אז יתמלאו האדני ויעשו כל אחד מהם שער. ואז הוא שער מוכן להכנס, ולצאת הראוי לצאת". אדיר במרום – עינוי דרישא חוורא.

[6] "והנה מכאן נמשכין אחר כך הי"ב שערים של ירושלים. כי הנה ג' אדנ"י הם, וג' הוי"ה נמשכו אליהם ועשו אותם שערים כנ"ל. ואחר כך כל אות של הוי"ה אחת יוצאת ממנה הוי"ה שלימה בסוד הי"ב שבטים. ואז כל אחד ואחד מהם שנתחברו אל אות אחד מן אדנ"י נעשה לו גם כן שער שלם, ואז הם י"ב שערים." אדיר במרום – עינוי דרישא חוורא.

"יוס"ף שהוא מקום ביאת יוסף, והוא בית המקדש. אך ירושלים הוא התפשטות לצורך ישראל, והסוד – י"ב שערים שלה, ונמשכת מן צדק שבתוכו החותם, והוא ג' אדנ"י שהם י"ב אותיות – י"ב שערים, בסוד תרע"א, שהוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, והיא עיר הצדק". קיצור הכוונות – סוד הסוכה.

[7] ג' אדנ"י זהו קצ"ה. ג' הויו"ת =לח"ם: יורדים כנגדם שנאמר, אז לח"ם שערים, הרי רע"ב =לח"ם קצ"ה:. ההויו"ת מלאות חסד – רי"ו, כולם לח"ם קצ"ה רי"ו =: פת"ח. שבהם נעשים האדני שערים, והם פתוחים שנאמר "פתחו לי שערי צדק". אדיר במרום – יחוד הגן.   פת"ח = תרע"א. תרע"א = אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.

[8] שלמה – חכמה שבמלכות.

[9] אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.

[10] ג' אדנ"י.

[11] ג' שערים. אחד באמצע, וב' פשפשים אחד לימינו ואחד לשמאלו. י"ב אותיות לי"ב שבטים. השער הגדול כוללם באמצע – אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, והוי"ה כנגדו, ועליו הוא אומר "זה השער לה'". הצדיק מכה בו ועושהו כשערים העליונים – נ', שנאמר, "צדיק י"ם יבואו בו" אדיר במרום – יחוד הגן.