משכני עליון | פרק ז'. שלשה סדרים בנתינת השפע.

משכני עליון | שלשה סדרים בנתינת השפע.

סדר ראשון: הר הבית – קיום הנבראים.

והנני מפרש לך עתה סודות גדולים בענין השפע הנתן לבריות העולם הזה מגדלם ועד קטנם.

ותדע באמת, ששרש כל הבריות הם הכ"ב אותיות, שהכל מהם יצאו, מצירופיהם ותולדותיהם. והכ"ב אותיות האלה יושבות ראשונה במלכות, ומשם יוצאים צרופים עד אין חקר. וצרופם בתחלה – רל"א שערים, פנים ואחור, ואחריהם יוצאים תולדות אין חקר ואין מספר. ושלוש אלפא ביתות נראו בראשונה, ראשים על כל האחרים, והם, אבג"ד לימין, תשר"ק לשמאל, אתב"ש לאמצע.

כאשר האיר אור מן הזיווג הקדוש במקום הזה, מרוב האור והזיו נתחזקו הכ"ב אותיות האלה העומדים שם. ומרוב החוזק והכח נראה כאלו נתחדשו אז. ומאור אחד נתגבר מאד כולל את כל הכ"ב האלה, וגם ה' אחרים שהם מנצפ"ך. ושם המאור הזה – אוחז"ה ונכלל בפסוק, "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו". ונמצא שהשם הזה העולה כ"ז, אחר הזיווג הוא יוצא ומתגבר ומכסה על כל האחרים. על כן גדלה קדושתו מאד ולהמשיך קדושה על האדם, עם שמות אחרים המתחברים לו ונצרפים באותו הפסוק עצמו. ועל כי מן הזיווג הוא יוצא, על כן נאמר, "אעלה בתמר", וכבר ידעת כי התמר מורה תמיד על הזיווג. ואז מתגבר זה השם אוחז"ה, הוא כולל כל האותיות, וה"סנסניו" שלו, מורים כמשל על הצרופים היוצאים מן האותיות.

וצריך שתדע, כי מכאן נמשך כל השפע אל כל הצריך לו, ועל כן נאמר "ויהיו שני שדיך", כי שדיים נקראים המאורות העליונים הנותנים השפע לתחתונים. ולמה אמר "כאשכלות הגפן"? אלא בשעה שעולים התחתונים לקבל מן השערים, הם מתדבקים ונתלים באותיות המאירות בשער, כמו שאמרתי, כי אלה הם שרש לאלה. ובהיותם דבוקים שם, נראו ממש כאשכול שבו תלויים הענבים. ומ"ש, "וריח אפיך כתפוחים", הוא ריח הקרבן העולה באף… למתק הגבורה הנמצאת בו.

ועתה אשלים לפרש ענין השפע שהתחלתי. בשעה שנתחברו יחד התפארת והמלכות, ג' מאורות גדולים יצאו מן ראש התפארת, וירדו דרך היסוד אל המלכות, ושם הגיעו אל ג' האלפא ביתות האלה. ובהגיעם אליהם – מי יוכל להגיד רוב הדרם וזיוום, כי האור עולה ויורד ועולה, בכל אחד מהם בעצמה רבה, ומתפשט בכל תולדותיהם כאחד. ועל ידי זה נמצא כח לכל בריה שבעולם כראוי לה.