מ. החכמה | תפילות ימים נוראים: עלינו לשבח.

מ. החכמה תפילות ימים נוראים: עלינו לשבח.

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ

זֶה שֶׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִים לְפָנָיו יִתְ' וּמוֹדִים לוֹ עַל הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיב לָנוּ שֶׁבָּחַר בְּנוֹ וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ.

וְהִנֵּה הָאָדוֹן ב"ה אֲדוֹן כָּל בֶּאֱמֶת כִּי הוּא לְבַדּוֹ הַמָּצוּי הָרִאשׁוֹן וְכָל הַנִּמְצְאִים מֵאִתּוֹ יִתְ' נִמְצָאוּ, וְנִמְצָאִים כֻּלָּם שֶׁלּוֹ, וּבִבְחִינָה זוֹ נַזְכִּירֵהוּ בְּתֹאַר זֶה שֶׁל אֲדוֹן הַכֹּל, וְאָמְנָם בִּבְחִינַת סִדְרֵי הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא נִקְרָאֵהוּ "יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית".

וְהִנֵּה יֵשׁ לָנוּ לְשַׁבֵּחַ לְפָנָיו שֶׁנָּתַן לָנוּ חֵלֶק גָּדוֹל וְיָקָר בִּמְצִיאוּת, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ הַמְּעֻתָּדִים לְהִדַּבֵּק בּוֹ וְאָנוּ הַזּוֹכִים לַעֲבוֹד לְפָנָיו וְלִהְיוֹת עוֹבְדִים לְפָנָיו לָנֶצַח נְצָחִים, וְזֶהוּ "שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת" וְכוּ' וְהַיְינוּ שֶׁבְּחִינָתֵנוּ בְּחִינָה נִבְדֶּלֶת מִכֻּלָּם לְגַמְרֵי, וְאָנוּ מְצִיאוּת אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְעֻתָּד לַעֲבוֹדָתוֹ וְלַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְ', וְזֶהוּ "שֶׁלֹּא שָׁם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם" וְכוּ'.

וְהִנֵּה סִדְרוּ ד' שְׁבָחִים כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ב"ה וְהֵם: "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ", "לָתֶת גְּדוּלָה", "שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ", "וְלֹא שָֹמָנוּ". אַחֵר כָּךְ מְסַפֵּר כְּנֶגֶד זֶה בִּגְנוּתָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וְהַיְינוּ "שֶׁלֹּא שָׁם חֶלְקֵנוּ", "וְגוֹרָלֵנוּ", "שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים" "וּמִתְפַּלְלִים", וְהִנֵּה חוֹזֵר וּמְבָאֵר עִנְיַן הַשֶּׁתַּעַבְדֶנּוּ לְמַלְכוּתוֹ יִתְ' וְהַיְינוּ וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וְכוּ'.

וְהִנֵּה כְּלָל הַבְּרִיאָה מִתְחַלֶּקֶת לְב': וְהַיְינוּ מַעְלָה וּמָטָה. מַעְלָה – כְּלָל הַמַּשְׁפִּיעִים. מַטָּה – כְּלָל הַמְּקַבְּלִים. וְזֶהוּ "שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם" – דְּהַיְינוּ מַעְלָה. "וְיוֹסֵד אֶרֶץ" – מַטָּה. וְהִנֵּה הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלֵּית בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד בְּמַדְרֵיגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בַּשָּׁמַיִם וְזֶהוּ "וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל". וְהִנֵּה הַכָּבוֹד מִתְגַּלֶּה בְּרֹאשׁ עוֹלָם הַבְּרִיאָה, עַל הַכִּסֵּא, וְהוּא עַצְמוֹ מִתְעַלֶּה בִּבְחִינָה יוֹתֵר מְרוֹמֶמֶת וְהוּא בָּאֲצִילוּת, וְעָלָיו נֶאֱמַר "וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים".

 וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים וּמוֹדִים בְּפִינוּ, הוּא שֶׁהָאָדוֹן ב"ה הוּא מָצוּי רִאשׁוֹן מְיֻחָד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא אַחֵר בִּלְתִּי נִבְרָא מִמֶּנּוּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹהִים וְהוּא הָרָאוּי לֵיעָבֵד, וְאֵין אַחֵר רָאוּי לֶיעֱבַד כְּלָל, וְהוּא עַצְמוֹ מָצוּי אֱמֶת – פֵּירוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא, שֶּׁאֵין הַהֶעְדֵּר אֶפְשָׁרִי בּוֹ כְּלָל, וְזֶהוּ "הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין אַחֵר" – בִּבְחִינַת הַיִּחוּד שֶּׁזָּכַרְנוּ. "אֱמֶת מַלְכֵּנוּ" בִּבְחִינַת אֲמִתַּת הַמְּצִיאוּת. "וְאֶפֶס זוּלָתוֹ" שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִימָּצֵא מָצוּי אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה מוּכְרַח הַמְּצִיאוּת זוּלָתוֹ יִתְ', כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְצוּיִים מֻכְרָחִים שֶׁיִּמָּצְאוּ.

וְהִנֵּה אַחֵר שֶּׁבֵּיאַרְנוּ הַשֶּׁתַּעַבְדֶנּוּ אֶל מַלְכוּתוֹ יִתְ', נִתְפַּלֵּל שֶׁיְּגַלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם גִּילּוּי שָׁלֵם, וְהוּא מַה שֶׁהִבְטִיחָנוּ שֶׁיִּהְיֶה, וְהַיְינוּ "עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ" וְכוּ'. וְהִנֵּה תִּבָּעֵר הַטּוּמְאָה מִן הַבְּרִיאָה בְּכָל בְּחִינוֹתֵיהָ, וְזֶהוּ "לְהַעֲבִיר גִלּוּלִים" וְכוּ' וְאָז לֹא יִהְיוּ עוֹד אֱלִילִים בְּעוֹלָם. וְהִנֵּה זֶה סֵדֶר הַתִּיקּוּן בֶּאֱמֶת, כִּי בַּתְּחִלָּה:

צָרִיךְ שֶׁיּוּסַר הָרַע שֶׁהוּא הַמְּעַכֵּב אֶת הַתִּיקּוּן.

אַחֵר כָּךְ יְתוּקַּן הָעוֹלָם תִּיקּוּן אַחַר תִּיקּוּן, וְזֶהוּ "לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת" וְכוּ'.

וְהִנֵּה יַהֲפֹךְ הקב"ה אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים מֵרָעָה לְטוֹבָה וְזֶהוּ עִיקָּר שִׁבְחוֹ, וְזֶהוּ "לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ" וְכוּ', וְכֻלָּם יַכִּירוּ הָאֱמֶת בְּבֵירוּר מַה שְׁעָתָהּ נֶעְלָם מֵהֶם וְאַחֲרֵי הַיְּדִיעָה הַזֹּאת יִמָּשֵׁכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶהוּ "יַכִּירוּ וַיֵּדְעוּ לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ" וְכוּ'.

וְהִנֵּה בַּתְּחִלָּה יִהְיֶה תִּיקּוּן רִאשׁוֹן שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים יִתְקַדְּשׁוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ יִתְ' בְּמַה שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ לְמַלְכוּתוֹ. אַחֵר כָּךְ יִתְעַלּוּ עוֹד עִלּוּי אַחַר לִהְיוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא אֲפִילוּ מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל עַתָּה, וְזֶה עַל יְדֵי קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּתוֹ יִתְ' עֲלֵיהֶם וְיִהְיֶה הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ "וַיְקַבְּלוּ כֻלָּם" וְכוּ'. אַחַר כָּךְ שֶׁכְּבָר יִמְצְאוּ קְשׁוּרִים וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ יִתְ', הִנֵּה יִתְעַלּוּ בּוֹ מֵעִילּוּי לְעִלּוּי, עַד אֵין תַּכְלִית, וְזֶהוּ "כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא" וְכוּ'.