Skip to content

אלו פסוקים במקרא נדרשים ע"פ תורת הגלגול, או מובאים כסמך לה?

 

אלו פסוקים במקרא נדרשים ע"פ תורת הגלגול, או מובאים כסמך לה?

 ביסוס מפסוקי המקרא.

פסוקים רבים בתורה מקבלים הבנה שונה ועמוקה ע"פ תורת הגלגולים. מעשים ומאורעות שונים נתפסים כמתחייבים על פיה, ונעזרים להבנת ההתרחשויות.

תורת הגלגול התפשטה ונקבעה בלבבות לאחר שרבנו האר"י פתח את שערי ההבנה, אולם גם פרשנים שקדמו לרבנו האר"י מצאו סימוכין בפסוקים ובמאורעות השונים במקרא.

גם אם נרצה לא נוכל להביא את כולם, כי רבים הם, והסתפקנו בדוגמאות מייצגות שהובאו במקורות שונים.

הספרות החסידית, כדרכה בקודש בהראותה את הרובד הנסתר מעבר לפשט פסוק הנראה, דורשת פסוקים ופרשיות רבות ע"פ תורת הגלגולים.

הרמב"ן ע"ה – ע"פ רבינו בחיי – סובר שהציר המרכזי בספר איוב נע סביב הדיון בשאלת הגמול והעונש, כנגזרת של תורת הגלגול, ועל המידה בה נתבע האדם החי בעולם הזה – להתחשב בה בבואו להבין את מעשי הבורא. וכך כותב:

להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים – אשר על פני האדמה הוכן… והנה הוא מתרץ קושית צדיק ורע לו, וממנה יבוא תירוץ רשע וטוב לו, הוא הדין והוא הטעם, רק מפני שזה חסד הוא, ואם יהיה אובד צדיק בלי פשע יהיה רשע ועול, יפליג וידבר בזה יותר. הנה פירשתי הענין הזה, והפסוקים ומילותיהם נאותים לפירוש מאד ומורים עליו הוראה שלמה, והטענה בעצמה טענת אמת ודברים מהוגנים, לא תישאר אחריהם קושיא בדעתו של אדם כלל, ועל כן החריש איוב ולא ענה אותו דבר. ואם תחפוץ להבין הסוד הנכבד, לבך תשית לדעתי וכליותיך תשתונן, ועלי חטא תתאונן, ויסור עלי פניך הענן, תחזינה עיניך המלך והכלה ותצפה לגאולה, ותראה עפרים תאמי צביה, והגזירה והבניה. רמב"ן בפירושו לאיוב לג ל

כותב ר' יונתן איבשיץ:

"וכל דברי איוב, כממו שכתב הרמב"ן, סובבים הכל על גלגול"… ספר יערות דבש חלק שני – דרוש ו.

מהפסוקים המרכזיים עליהם מתבססת תורת הגלגולים הוא: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" (איוב לג כט).

בעל חסד לאברהם רבנו אברהם אזולאי זי"ע מסביר את הפסוק:

הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. דע כי נפש הרשע אין הקדוש ברוך הוא מגלגלו בגלגול יותר מג' פעמים, שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר"ל פעמים ושלש בצורת גבר, אבל בפעם רביעית בבהמה טהורה. חסד לאברהם – מעין ה – נהר כב.

ואולי כוונתו לרצף של גלגולים הנקטעים בעונש מסוג אחד – אם כי אין הכרח שלאחר מכן לא יחזור בגלגול כי הכל תלוי בסוג התיקון.

יש הרואים באיוב בפסוק "יַחְשׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח  (איוב פרק לג יח), ב"מעבור בשלח" המוזכר בעניין גלגול נשמות במשמעות שילוח מגוף לגוף.

אומר איוב (ט' כ"א) אומר: "תם אני לא אדע נפשי", ושואלים מכיוון שתם הוא מדוע לא ידע נפשו שכשרה היא? אלא שאינו יודע את מעשיהם של הגופים בהם היתה נשמתו בעבר, ואת הנזקים שנגרמו לה בעקבות כך, ולכן "לא אדע נפשי", מה מצבה ברצף הגלגולים שעברה, למרות היותו "תם" בגלגולו הנוכחי. ע"פ מערכת האלוהות ז' ע"ד בפירוש פ"ז.

ישנם פסוקים שבראיה פשוטה ושטחית קשה לראות בהם ראיה ברורה לתורת הגלגולים, אולם תורת הגלגול מעניקה להם מימד עומק נוסף לאלו הקיימים – במהלך התשובות נכיר רבים כגון:

"ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו" ספר בראשית פרק לח יח.

"ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה ה' אתו ויקח בידו שני לחת אבנים" ספר שמות פרק לד ד.

"ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" ספר דברים פרק ג כו.

 "יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר" ספר דברים פרק לג ו'. (וכן בשאר הברכות השבטים).

"ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו. כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח". ספר שמואל ב פרק יד יג-יד.

"כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם: כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" ספר עמוס פרק ב ה-ו.

 ועוד רבים הפסוקים בספר איוב ובעיקר בחציו השני של פרק לג.

 "דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת" ספר קהלת פרק א.

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש: יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה" ספר קהלת פרק א ט-יא.

"ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה: וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש"  ספר קהלת פרק ד ב'-ג'.

"ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל: יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל": ספר קהלת פרק ח י' וכן פסוקים נוספים מפרק ח'.

"תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה": ספר תהילים פרק קד כט-ל.

רבי דוד קמחי (הרד"ק) רואה בפסוקים אלו ביטוי לרעיון הגלגול, כלשונו: "כי כל חי אחרי מותו יקום כי הנפשות הן עתידות להתגלגל ולחזור לעולם".  וזו כוונת הפסוק באמרו "תשלח רוחך יבראון".

"דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת" (קהלת א' ד'),אמר ר' עקיבא דור הולך ודור בא, היה לו לומר דור בא ודור הולך אלא מלמד שכבר בא"נשמת חיים (פרק עשירי).

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (ספר קהלת פרק א ט).

 

ועוד:

"ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה" (ספר קהלת פרק ד ב).

הזהר מביא ראיה לחיוב גלגולו של אדם שנמנע ממצוות פריה ורביה ולא הותיר אחריו זרע מכמה וכמה פסוקים, מתוך הבנה שזהו חיוב מוחלט להשאיר זרע באופן כלשהו, שאם לא כן אין לנשמתו יכולת להמשיך את קיום ניצוצי נשמתו בצאצאיו, וכפי שהוסבר בתשובה אחרת זו המצווה הראשונה והעיקרית שעליה אדם מתגלגל, כך לשון הזהר:

"ואית לנא ראיה מנדב ואביהוא, כדכתיבנא, דמיתו פלגי גופא הוו בגין דלא אנסיבו. ועוד אית לנא סמך, מענין יבמה יבא עליה. בגין דלא ישתרש זרעיה, ולא יצטריך למיתי זימנא אחרא בגוף. ותו אוליפנא מאונן, דאמרהכתוב ביה, לבלתי נתן זרע לאחיו".

ועוד:

"יולד בן לנעמי. וכי לנעמי יולד, והלא רות ילדתו. אלא ללמד, שזה עובד הוא היה מחלון, ומית בלא בנין". מדרש הנעלם פרשת כי תצא דף עב.

פסוקים נוספים המובאים בתיקוני הזהר:

"עלייהו אתמר הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר, ואם שלש אלה לא יעשה לה לנפשא בתלת גלגולין, דעביד לה שאר כסות ועונה, ויצאה חנם אין כסף, ועל שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, ועל ארבעה דאיהו מזל אדם לא אשיבנו, דלא יקלקלו ליה". תיקוני זהר תי' לב, דף עו:

על גלגוליו של אדם הראשון אומר בתיקוני הזהר:

"פתח ואמר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון, הכא רמיז גלגולא דצדיקיא"… תיקוני זהר דף צט:

על גילגולי קין:

"אתמר וישם ה' לקין אות לאגנא עליה, ומה דהוה אזיל נע ונד בגלגולא, אתעביד נוד"… תיקוני זהר דף קיט: (ת' ע').

ועל עניין הייבום כותב התיקונים:

קם סבא ואמר רבי רבי במאי אוקימתא סוד יבום וחליצה… הדא הוא דכתיב (תהלים פ"ד) גם צפור מצאה בית… הדא הוא דכתיב (איוב ל"ד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו…תיקוני זהר דף עב. תי' ו'.

פרשה שלמה הנדרשת בספר הזוהר על נושא הגלגולים, היא פרשת משפטים, "כי תקנה עבד עברי…" וכו', הידועה בשמה "סבא דמשפטים" ע"ש "ההוא סבא" הדורש שם את תורת הגלגולים: "פתח רבי שמעון ואמר, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם… אלין אינון סדורין דגלגולא"… זוהר (חלק ב דף צד.)

לסיכום רבים הם הפסוקים הנדרשים בסוד הגלגול אולם כפי שעניין הגלגול הוא עלום – כך לפעמים דרך הבנת הפסוק עלומה ואין לנו אלא רק להיתלות באילנות גבוהים שקבלו וכתבו את פירושם ולנסות להבינם.