תיקון ליל שבועות בסוד קישוטי השכינה.

הקלק כאן להורדת התיקון

 

 

"ובערב שבועות ילך לטבול לקבל קדושת הרגל.

ואחר כך בלילה ילמוד הכ"ד ספרים, היינו ג' פסוקים בראש כל פרשה, וג' בסוף, לבד מפרשיות פרטיות שקוראים יותר. וכן יקרא ו' פסוקים – ראש וסוף של כל ספר. (כמו שמסודר בסדר תיקון ליל שבועות). ובסופם יכוין הכ"ד קישוטים, ויוצאים השמות שלהם מן הר"ת וס"ת של התיבה הב' של הפסוק האחרון של הספר, והם מנוקדים בניקוד:
ֻ ָ וס"ז כי נוק' נקשרת בהוד, ואנו מכינים אותה בכ"ד קישוטים אלו, שתהיה שלימה בכתר שלה להזדווג ביום.

לכן בא הניקוד של שלש נקודות (קובוץ) וקמץ, אחד – לפי הנוק' המקבלת, ואחד – לפי התיקון שהוא כתר וניקודו קמץ, וניקוד ההוד הוא שלש נקודות כידוע. קיצור הכוונות עמ' ק'.

במאמר כ"ד קישוטי כלה (אוצרות רמחל עמ' רצ') הביא עט"ר את סוד תיקון השכינה הרמוז בפסוק האחרון כל ספר, והתיקון הוא הקישוט שלה שבו היא מתפארת  ובו מתעטרת בבואה להתייחד למחרת כידוע. בחלק מספרי תיקון ליל שבועות מופיע רק צירוף הניקוד בסוגרים בתוך הפסוק, ולרוב מופיע רק הצירוף הראשון ולא השני.
למען הקל והאר, הבאנו להלן את השמות של הקישוטין משולבים ממאמר 'כ"ד קישוטי כלה' למען יהיה התיקון בהיר. ניתן להדפיס את המאמר, ולכוון את כוונת השמות ולקרא את פירוש הקישוט (כלך יפה וכו'…) אחרי קריאת כל ספר במקומו בעת תיקון ליל שבועות, או את כולו בסיום קריאת כל הכ"ד ספרים כפי התיקון.

אין להוציא את שמות הקודש (המנוקדים בצבע כחול) בפה אלא לכוון אותם במחשבה.

 

הקלק כאן להורדת התיקון מסודר ומפורט


 

בראשית  יֻפָ  בֻנָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁהַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת יֵשׁ יְסוֹד עִמָּהּ, לֹא נִשְׁאַר לַחוּץ, אֶלָּא בִּפְנִים מְתַקֵּן הַנּוּקְ' בְּהַשְׁוָאָה אַחַת – "כֻּלָּךְ יָפָה". וְזֶהוּ, "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן", בִּזְמַן הַקְּלִפּוֹת בְּמִצְרַיִם, "וּמוּם אֵין בָּךְ":

שמות  עֻנָ  בֻלָ

"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁנִּתְקָנִים כָּל הַחֲלָקִים לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל, בְּחִינָה אַחַת מֵחֶסֶד וּגְבוּרָה דְּז"א מְכַסִּים עָלֶיהָ, וְנִתְקָנִים כָּל הַחֲלָקִים בְּהַשְׁוָואָה אַחַת, וְאֵין אֶחָד חָסֵר, כְּמוֹ מִתְּחִלָּה:

ויקרא  הֻתָ  בֻרָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה תִּקּוּנָהּ בְּמִצְוֹת בְּכָל תרי"ג אֵבָרִים שֶׁבָּהּ. וְעִם כָּל זֶה מֵהֵיכָן נִתְקֶנֶת לְגַמְרֵי? אֶלָּא, "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ" (שיר השירים ו, ט) – אִימָּא מְאִירָה עָלֶיהָ וּמְתַקַּנְתָּם בְּהַשְׁוָואָה אַחַת, וְזֶהוּ, "בְּהַר סִינָי":

במדבר  הֻתָ  יֻנָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כְּשֶׁנִּתְקְנָה לְמַעְלָה שׁוֹרָה לְמָטָּה עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל, "בְּיַד מֹשֶׁה" – בְּהַשְׁוָואָה אַחַת מַמְשִׁיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ, "בְּיַד מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב" – עַרְבוּת הָעֶלְיוֹן.

דברים  הֻדָ  כֻלָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). [בְּ]כָּל הַצְּדָדִים שֶׁהַס"א רָצְתָה לְהִתְאַחֵז, נִתְחַזְּקָה הַשְּׁכִינָה וְעָשְׂתָה נְקָמוֹת, וְאֵינָהּ עוֹלָה עַד שֶׁעָשְׂתָה כָּל הַנְּקָמוֹת, וְאָז "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – שְׁלֵימוּת הַתִּיקּוּן.

שיר השירים  דֻיָ  הֻיָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה מִתְפָּרֶשֶׂת עַל הַתְּרִין מְשִׂיחִין, וְהֵם כּוֹלְלִים כָּל יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר הָרֵיחַ רַע מִיִּשְׂרָאֵל – לְבַשֵּׂם אוֹתָם. וְצָרִיךְ שֶׁהַקָּבָּ"ה יִטּוֹל בְּעַצְמוֹ עִנְיַן הַתְּרִין מְשִׂיחִין, וְזֶה, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" (זכריה יד, ט), וְיַעֲלֶה עַל "הָרֵי בְשָׂמִים" (שיר השירים ח, יד) וְכֻלָּם מִתְבַּשְּׂמִים. אָז, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – אִתְבָּשְׂמַת בְּבִישּׂוּם אֶחָד כֻּלָּהּ, מֵחֲמַת תִּיקּוּן קֶשֶׁר הַמְּשִׁיחִין.

אסתר  מֻיָ  לֻלָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת – שֶּׁאֵין זִוּוּג לְמַעְלָה – הַקָּבָּ"ה מְיַחֲדָהּ בְּאֵיזֶה צַדִּיק לְמָטָּה, וְסוֹדוֹ מָרְדְּכַי. וְאָז כָּל פְּגַם שֶׁהָיָה רוֹצֶה הַשָּׂר לַעֲשׂוֹת – מָרְדְּכַי מְתַקֵּן, בְּסוֹד, "טוֹבֶלֶת וְיוֹשֶׁבֶת". וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה".

רות  הֻדָ  אֻתָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת לַמָּשִׁיחַ, א' בְּסוֹד עֶבֶד וּמְקוֹמוֹ בְּסוֹף הָרַגְלָיִם, וְאֶחָד בְּסוֹד רֹאשׁ. הַשְּׁכִינָה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּרַגְלַיִם, מִשָּׁם מְתַקֶּנֶת בְּחִינַת הָרֹאשׁ, וְסוֹד זֶה עוֹבֵד וְיִשַׁי – בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ. וּמֵעוֹבֵד יוֹצֵא יִשַׁי, אַחַר כָּךְ מִשָּׁם יָצָא דָּוִד, וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה", אֵינוֹ מוּם – שֶׁהָיְתָה בְּסוֹד עֶבֶד, כִּי אַדְּרַבָּא, שָׁם נִתְקַן הָרֹאשׁ.

איכה  אֻמָ  עֻדָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה – יָפָה, שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהִיא בְּסֵדֶר נָכוֹן – מַה שֶׁיּוֹתֵר טוֹב אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. וּמִשָּׁם אַהֲבָתָהּ שֶׁהֵם עִנְיָנִים עוֹמְדִים מַמָּשׁ לְפִי דֶּרֶךְ הַטּוֹב, וְלֹא כְּעִנְיָן הס"א. וְאִם נִמְאֲסָה – לֹא מִפְּנֵי שֶׁחָסֵר שׂוּם דָּבָר, אֶלָּא הַקָּבָּ"ה נוֹתֵן מָקוֹם לִקְצֹף, וְהֶעֱלִים הָאַהֲבָה – אֲבָל לֹא שֶׁחֲסֵרָה. וְלָכֵן אִם מְעוֹרֵר הָאַהֲבָה – כָּל הַחֲלָקִים יַחְזְרוּ. וְלָכֵן, "כֻּלָּךְ יָפָה", וְאֵין לִמְאֹס בְּשׁוּם חֵלֶק.

קהלת  אֻתָ  וֻמָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה הוּא הַגַּלְגַּל שֶׁכָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם נִטְבְּעוּ בָּהּ, וּלְעוֹלָם הַכֹּל יָבִיא בַּדִּין, לָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה – יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת.

יהושע  בֻנָ  בֻרָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַכֹּחַ שֶׁל מֹשֶׁה נִיתַּן לִיהוֹשֻׁעַ, וְהַכֹּחַ שֶׁל אַהֲרֹן בְּאֶלְעָזָר. אַחַר כָּךְ פִּנְחָס כָּלַל שְׁנֵיהֶם, וּבְכֹחַ זֶה תִּיקֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוּ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם, לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן יִשְׂרָאֵל – אִם לֹא הָיָה הוּא. וְזֶהוּ שֶׁקְּבָרוּהוּ בְּגִבְעַת פִּנְחָס וְהוּא בְּהַר אֶפְרַיִם. וְעַל יְדֵי כָּךְ – "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי", הס"א חֲשָׁבָהּ חַס וְשָׁלוֹם לְהַפְרִיד וְלֹא יָכְלָה.

שפטים  הֻמָ  בֻוָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כָּאן סוֹד גָּדוֹל וַדַּאי, הַשְּׁכִינָה הִיא שֹׁרֶשׁ יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה הַהַנְהָגָה בְּסוֹד הַמַּלְכוּת. אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְקְנוּ תִיקוּנִים גְּדוֹלִים, אָז הַקָּבָּ"ה – אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, נָתַן הֲכָנָה לְהָבִיא סוֹף הַכֹּל לְתִיקּוּן שָׁלֵם – לֹא לְפִי הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִיא זֶה מִפְּנֵי הַבְּחִירָה. וְאָז נִתְקַן, שֶׁהַקָּבָּ"ה יַעֲשֶׂה מַה שֶׁרוֹצֶה, לְהַכְרִיחַ הַתִּיקּוּן, וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", לֹא תַּעֲרוֹבֶת הָיָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא תִּיקּוּן גָּדוֹל, וְלֹא מוּם כְּלָל.

שמואל  שֻמָ  מֻלָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). וַדַּאי בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד תָּלָה הַקָּבָּ"ה תִּיקּוּן הַשְּׁכִינָה, וְהוּא שֹׁרֶשׁ – שֶׁיָּדַע הַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא הַיּוֹתֵר נִתְקַן וְהָגוּן לָהּ. וְעַל כֵּן, "כֻּלָּךְ יָפָה" וַדַּאי, כִּי נִתְיַחֲדָה בְּחִינָה שֶׁהָיָה מוּכָן לָזֶה וַדַּאי. בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה דָּוִד הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, מִיַּד מָצְאָה חֵן לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה, וּבְכֹחָהּ נַעְצְרָה הַמַּגֵּפָה, שֶּׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן תִּיקּוּן זֶה כָּמוֹהוּ, שֶּׁאֵין שׂוּם פְּגַם יָכוֹל לְהַעֲבִיר תִּיקּוּנוֹ, וְזֶה סוֹד, "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי" (תהלים פט, לה).

מלכים  אֻתָ  יֻיָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשְּׁכִינָה הִיא אֲרוּחַת תָּמִיד, כִּי יֵשׁ יָפִים שֶׁבְּאֵיזֶה זְמַן יִשְׁתַּנֶּה יוֹפְיָם, וְזֶה נִקְרָא מוּם, כִּי הוּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ חָזָק. אֲבָל הַשְּׁכִינָה – תִּקּוּנֶיהָ עוֹמְדִים תָּמִיד, יַעַן כָּל תִּקּוּנֶיהָ חֲזָקִים.

ישעיהו  וֻוָ  לֻלָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הַשֶּׁבַח שֶׁל הַשְּׁכִינָה – "כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי" (ישעיהו נד, ד), שֶּׁאֵין בֹּשֶׁת כְּלָל. וְזֶה כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה שׁוּם פְּגַם. וּלְהַרְאוֹת זֶה הַתִּיקּוּן, יִהְיֶה זֶה "וַיֵּצְאוּ וּרְאוּ" וְגוֹ', שֶׁאִם לֹא כֵּן, מַה תּוֹעֶלֶת בָּזֶה? אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶּׁאֵין בֹּשֶׁת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. כִּי אֵין לוֹמַר, 'טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ', אֶלָּא וַדַּאי, "וּמוּם אֵין בָּךְ". כִּי לְלוֹט נֶאֱמַר "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" (בראשית יט, יז), אֲבָל כָּאן "וְיָצְאוּ וְרָאוּ".

ירמיהו  אֻתָ  יֻיָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא בְּתוֹךְ הַקְלִי', בָּהֶם סְדָרִים עֶלְיוֹנִים הִיא מְסַדֶּרֶת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַס"א הִיא חֲצוּפָה, אֵינָם פּוֹגְמִים בָּהּ כְּלָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, הִיא מְכוּבֶּדֶת בֵּינֵיהֶם, וְלֹא קִבְּלָהּ שׂוּם פְּגַם – לֹא שׂוּם בִּזָּיוֹן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ גּוֹרְמִים לָהּ פְּגָמִים, בְּכֹחַ סְדָרִים הָעֶלְיוֹנִים הוּצְרָךְ מַלְאַךְ רַע לַעֲנוֹת אָמֵן בָּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא נִרְאָה פְּגַם וְדִמְיוֹן וַדַּאי. וּמַה שֶׁמַּחְצִיפִים, הִיא קוֹדֵם שֶׁמַּגִּיעִים לָהּ, וְזֶה וַדַּאי שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהָנִיחַ לָהֶם, אֲבָל בִּתְבוּנָה, שֶׁלֹּא תַגִּיעַ פְּגַם. וְזֶהוּ, "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" וַדַּאי, וַאֲפִילוּ מֶלֶךְ בָּבֶל מָכִיר אוֹתָהּ, וְנוֹתֵן אוֹתָהּ, כְּשֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, "אֲרוּחַת תָּמִיד" וַדַּאי.

יחזקאל  שֻהָ  יֻהָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל מְכוֹנֹתָיו, כָּל בִּנְיָנָהּ וְתִקּוּנֶיהָ מְאִירִים בְּסוֹד שֵׁם יהו"ה ב"ה, וְזֶה, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – כֻּלָּהּ נִתְקֶנֶת בְּסוֹד זֶה שֶׁהוּא עִיקָּר הַיּוֹפִי.

מלאכי  לֻבָ  הֻצָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). וַדַּאי בְּסוֹף הַכֹּל, "וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ" (שמואל ב' יד, יד) וְגוֹ', כִּי אִם הָיָה אֵיזֶה נְשָׁמָה נִדָּחָה, הָיָה פּוֹגֵם בִּדְמוּת הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לֹא כָּךְ יִהְיֶה, אֶלָּא, "כֻּלָּךְ יָפָה" וְגוֹ'.

תהילים  הֻהָ  יֻהָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). שְׁלֵימוּת הַשְּׁכִינָה – בְּנִשְׁמַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בַּת יְחִידָה. אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מִתְחַבְּרוֹת בָּהּ כָּל שְׁאָר הַנְשַׁמּוֹת, וְנַעֲשׂוֹת כֻלָּם אַחַת בָּהּ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְאִירָה בְּתִיקּוּן גָּדוֹל, כִּי הִיא 'כָּלָה', וְאָז, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְאֵין נִשְׁאַר שׂוּם מוּם, כִּי בְּכֹחַ הָעַרְבוּת – אֶחָד מְתַקֵּן בַּעֲבוּר הָאַחֵר, וְנִמְצָא הַכֹּל מְתֻקָּן.

משלי  לֻהָ  בֻמָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). כַּמָּה תִיקוּנִים תִּיקְּנָה הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְהָבִיאָה כַּמָּה מִן הס"א אֶל עֲבוֹדָתָהּ, וְאֵין שׂוּם דָּבָר בְּלֹא עִתּוֹ, אֶלָּא הַכֹּל מְתוּקָּן בְּתִיקּוּן גָּמוּר. וְהַהַשְׁפָּעָה הַבָּאָה לָהּ מִמַּה שֶׁהוֹסִיפָה הִיא – זֶהוּ עִיקָּר הַשֶּׁבַח, וְהַהַשְׁפָּעָה עִקָּרָהּ תִּקָּרֵא עַל שֵׁם זֶה, וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה" וְגוֹ' שֶּׁאֵין שׂוּם תִּיקּוּן שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם לְגַמְרֵי.

איוב  אֻבָ  וֻעָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). אִיּוֹב – סוֹד יִשְׂרָאֵל אַחַר הַגָּלוּת. וְזֶה כִּי הַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה שְׁלֵימָה בְּלֹא עִצָּבוֹן מִזֵכֶר הַגָּלוּת כְּלָל, וְזֶהוּ, "וּמוּם אֵין בָּךְ", שֶׁהָעֶצֶב לֹא יוֹלִיד חוֹשֵׂךְ. וְכֵן הַדְּבָרִים עוֹלִים לְאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי בַּהֲכָנָה שְׁלֵימָה בְּלִי שׂוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי לְפִי הַהֲכָנָה כֵּן יִהְיֶה הַתִּיקּוּן.

דברי הימים  אֻרָ  עֻוָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). הִנֵּה פָּרַס הוּא הָעוֹמֵד לְהוֹצִיא הַשָּׂרִים מִיַּד הס"מ לְפִי הַסְּדָרִים שֶּׁהֵקִים, וּלְהַעֲמִידָם לְפִי סֵדֶר הָעֶלְיוֹן, בְּסוֹד, "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, ח), וְזֶהוּ סֵדֶר נָכוֹן – שֶׁאֵינוֹ בְּסוֹד בִּלְבּוּל כְּמוֹ סֵדֶר הס"א צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים.

דניאל  לֻכָ  לֻצָ
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). בִּזְמַן יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל אָז יִרְאֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּדְבַּק אֶל הַשְּׁכִינָה בְּוַדַּאי שֶׁנִּצּוֹל, שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת עַל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְתַצִּילֵם כֻלָּם, בְּסוֹד, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס, כא). וְזֶהוּ, "לֵךְ לַקֵּץ" (דניאל יב, יג) – בְּהִתְדַּבְּקוּת הַשְּׁכִינָה, וּבְכֹחַ זֶה, "וְתָנוּחַ", וְזֶהוּ, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְגוֹ'.

נחמיה  הֻמָ  אֻיָ
"וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים הֻמָ בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי אֻיָ לְטוֹבָה" (נחמיה יג, לא).
"כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). סוֹד זֶה, "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ" (קהלת ג, יא), שֶׁמַּה שֶׁהוּא בְּסוֹד הַשְּׁכִינָה וַדַּאי מַצְלִיחַ, וְזֶה סוֹד, "יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים א' יב, לג), וְלָכֵן "בְּעִתִּים מְזוּמָּנוֹת", "כֻּלָּךְ יָפָה" וַדַּאי, "וּמוּם אֵין בָּךְ" – שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ.

 

הקלק כאן להורדת התיקון מסודר ומפורט