מ. החכמה | יחוד ופשיטות אין סוף – שורש הספירות וההשפעות.

מ. החכמה יחוד ופשיטות אין סוף ית' הוא שורש הספירות וההשפעות.

והנה כמו שבבחינת המציאות של כל המצויים, הוא ית"ש סבת כל המציאיות וקיומם, כן בבחינת טבע ומהות השפעות המצבים והמקרים הנשפעים ממנו ית'. הנה היחוד והפשיטות שהוא הענין המיוחד לו ית' – הוא שרש כל ההשפעות השונות הנשפעות ממנו למצבים ומקרים השונים האלה, וכלם באמת אינם אלא גילוי האמת הזאת.

והיותם כל כך מתחלפים ורבים, הוא, שכיון שרצה האדון ב"ה בהדרגה – לא יוכל זה הענין להגלות כי אם לבסוף – אחר כל האמצעים האלה. ונמצא שממה שיש בו ית' במציאות אחד שהוא היחוד והשלימות, המציא לנמצאים בהדרגה רבה ומציאויות שונים, כפי מה שראוי להם. והנה על כן נאמר שפשיטותו ית' הנה היא שורש כל הספירות ובו תלוי קיום כלם, בכל בחינותיהם, הפנימיות והחיצונות, העליונות והתחתונות, ודבר זה נבחנהו בין בכלל הספירות בין בפרטיהם, שכלם כללם ופרטיהם נמשכים באמת מן היחוד והפשיטות וכל כחם ופעולתם תלוי בו.

ג' עיקרים הנמשכים מפשיטותו:

והנה פשיטותו ית' נקראהו בשם אין סוף ב"ה כמו  שביארנו. ואמנם נאמר שהוא בתוך כל ספירה, ומקיף לכל ספירה, ומקיף וסובב על כלל כל הספירות כלם. וזה יורה על ג' עיקרים אמיתים:

א': שאע"פ שחודשו הספירות הנה לא הגיע מזה שום שינוי או גבול אל המציאות האמיתי שהוא הפשיטות השלם אלא, הוא נמצא באמת בכל מקום וענין, ואין דבר שנאמר עליו היות הא"ס מוּסר משם.

הב': ענין הִתלות כל המציאיות במציאותו ית' המוכרח והיות כל קיומם תלוי בו עד שכל בחינותיהם הפרטים והכללים אינם הוים ולא מתקיימים אלא מפני המציאות האמיתי המתלוה אל כלם ומקימם.

והג': בבחינת ההנהגה עצמה ששרש כל הענינים הוא אמתת יחודו ית' ופשיטותו, וההנהגה כלה לגלות אמתת יחוד הזה, עד שאין שום גילוי והשפעה יוצא מענין זה כלל, אלא שנשלם הכל בדרכים הנאותים.