מ. החכמה | שמות הספירות מהותם חיבורים והשפעתם

מ. החכמה הספירות – כלל הגלוים כולם.

וכלל כל הדברים כלם הוא מה שנקרא ספירות. ולפי בחינות אלה נזכירם בשם אורות, או מדות, או כחות, או שרשים, ונדרוש בהם דרושים שונים אחד לפי בחינה אחת ואחד לפי בחינה אחרת.

וצריך שתדע שכפי התפרט ההשפעה וההארה פחות או יותר כן ייוחסו לה תארים שונים, ותקרא אור, הארה, מדה, פרצוף, או עולם כפי רבות הפרטים והתפשט הענין בהשלמת בחינותיו.

 

שמות הספירות, מבניהם ורמזיהם.

והנה שמות העשר ספירות בכלל הם: כתר, חכמה, בינה, חסד או גדולה, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

ואלה מתחלקים בחילוק אחר ונקראים ה' פרצופים: כתר נקרא ארך אנפין. חכמה – אבא. בינה – אימא. ה-ו' שהם חג"ת נה"י מתחברים ונעשים פרצוף אחד ונקרא זעיר אנפין, ומלכות פרצוף אחד ונקרא נוקבא.

עוד צריך שתדע שהעשר ספירות נרמזים בשם יהו"ה ב"ה. קוצו של יוד רומז לכתר. וגוף היוד – לחכמה. ה-ה' – לבינה. ה-ו' לשש ספירות חג"ת נה"י ונקראים ו' קצוות. וה' אחרונה – למלכות.

 

חיבור, השפעה וזיווג בין הספירות.

אלה האורות צריך שיאירו כלם בחיבור אחד, וביחס מיוחד שגזרה עליו החכמה העליונה. דהיינו: הכתר בבחינת שרש ומקור לכל. ואחריו במדריגה שני האורות 'חכמה ובינה' נקשרים בכתר, והם עצמם מתחברים זה עם זה חיבור גדול. ושניהם מתקשרים ב-ו' קצוות. וה-ו' קצוות בחיבור אחד עם המלכות. והנה בהיות האורות האלה מאירים על סדר זה, נמשך מזה שיהיו הברואים עומדים במצב טוב והברכה והרוחה רבה בהם. ואם אחד מהתנאים האלה יחסר הנה יחסר הטוב מהברואים.

 

מיעוט או גדלות שייך באור המלכות הנשפע ממנה לנבראים.

ואולם מה שאפשר ליחסר הוא, אור המלכות שלא יאיר אלא מעט, וז"א ולא יתחבר לה, ואבא ואימא לא יתחברו ב-ז"א ונוק'. אך או"א לא יתכן שלא יאירו תמיד בחיבור בלי הפסק ונולד מזה שיתקיים העולם ולא יחרב. אך רוחתו תלוי בהתקשר חכמה ובינה בז"א, וז"א בנוק'. ונקראו, דרך משל ז"א ונוקבא חתן וכלה והחיבור ביניהם כמשוש חתן על כלה.