תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ג

תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ג.

וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן.

פָּתַח וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) דָּא רָזָא דְּיִחוּדָא. כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין שְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה. לְבָתַר אִתְפָּרִישׁ לְכַמָּה רָזִין לְכַמָּה סִטְרִין. וְעִם כָּל דָּא לְבָתַר תָּב וְאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּיהֹוָה כִּבְקַדְמִיתָא, דְּהָא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא קָאִים וְלָא בְּפֵירוּדָא. וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" דָּא אִתְפַּשְׁטוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי, וְהָכָא קָאִים בְּרִיבּוּיָא אֱלֹהֵינוּ וַדַּאי, וְדָא אֵלֶּה, שִׁית סִטְרִין. לְבָתַר תָּב כֹּלָּא וְאִתְכְּלִיל כִּבְקַדְמִיתָא, "יְהֹוָה אֶחָד".

וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנָטְלוּ רִיבּוּיָא וְלָא יִחוּדָא.

וְאוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכֻלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מֵרָזָא דְּ'אֵלֶּה' תַּלְיָין עַד לָא תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בהוי"ה, וְאִינּוּן בְּפִירוּדָא קָיְימִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב, י). וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בֵּיהּ "גּוֹי אֶחָד" (שמואל ב' ז, כג), דְּקָאִים בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּתָב כֹּלָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּרָזָא דהוי"ה.

וּבְזִמְנָא דַּהֲווּ יִשְׂרָאֵל אָזְלִין לִקְרַבָא, בְּחֵילָא דָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם" וְכוּ' (דברים כ, ג) בְּחֵילָא דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (סוטה מב).

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנַן לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּגִינַיְיהוּ, וְכַמָּה זִינֵי קְרָבָא תַּלְיָין מִינַּיְיהוּ בְּזִמְנָא דְּמִתְפַּשְּׁטָן לְכַמָּה סִטְרִין. אֲבָל כֹּלָּא תָּב לְאִתְכַּלְלָא בְּקִטְרָא חַד בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. כְּדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּחַרְבָּא חֲדָא דְּאִזְדַּמְּנַת לְגַבֵּיהּ, וְדָא אִתְקְרִיאַת "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) מַמָּשׁ.


ביאור נופת צופים.

הרמח"ל דולה ומשקה לישראל. סוד המשכת הצדקה והחסד ע"י היסוד.

וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ כעין מי שנותן צדקה לעני נאמר עליו "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) וכן כתוב גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. כגלגל המשאבה, מצד אחד בירידתו מוריד מוריק מימיו למדרגה שתחתיו ובעלייתו מהצד השני שב וממלא כליו במים חדשים. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב עליכם נאמר, "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, שאתם נקראים ברוכים מצד היסוד שהוא המידה התחתונה של ז"א הנקרא שָׁמַיִם המוריק שפעו לארץ שהיא המלכות, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. ומזומנים לשמו הקדוש שהיא המלכות הנקראת 'שם' לקבל אורתיה על ידכם בעולם. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא שמי שלא רוצה להשפיע ברווח לאחרים – לא ראוי לו להדבק בזרע הקודש. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שנאמר באברהם איש החסד המוריד חסדים לבריכה התחתונה שהיא המלכות "והיה ברכה", וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. ומי שהוא מזרעו של אברהם צריך באופן זה להיות מברך ולהשפיע לאחרים ברווח. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן. וזה הסימן שלקח לו אליעזר לבדוק את רבקה, וכך היה ראוי לבודקה. אשרי חלקיכם. 

סוד "שמע ישראל" שם הוי"ה – סוד הייחוד, שם אלהים – התפשטות במדרגות, ה' אחד – חזרה לאחדות.

פָּתַח וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) דָּא רָזָא דְּיִחוּדָא. זה סוד היחוד, כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין – שְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה. כללות כל המדרגות הוא שם הקדוש הוי"ה הראשון שבפסוק. לְבָתַר אִתְפָּרִישׁ לְכַמָּה רָזִין לְכַמָּה סִטְרִין. אח"כ באמצעיתו בשם "אלהינו" – מתחלק לכמה סודות ולכמה צדדים וכינויים. וְעִם כָּל דָּא לְבָתַר תָּב וְאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּיהֹוָה כִּבְקַדְמִיתָא, עם כל זה אח"כ נכלל הכל בשם ההוי"ה השני שבפסוק באחדות אחת כבשם הוי"ה שבראשונה, דְּהָא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא קָאִים וְלָא בְּפֵירוּדָא. והוא שהכל עומד בחיבור ולא בפירוד.

וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" דָּא אִתְפַּשְׁטוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי, וסוד זה "הוי"ה אלוהינו", הוא התפשטותו של השם הקדוש הוי"ה שהוא החכמה בשם אלהי"ם שהיא הבינה המתפשטת במדרגותיה שהם הז"ת. וְהָכָא קָאִים בְּרִיבּוּיָא אֱלֹהֵינוּ וַדַּאי, וכאן השם אלהינו עומד בריבוי התפשטותה בז"א, ונקט לשון ריבוי – אלוהינו ודאי, וְדָא אֵלֶּה, שִׁית סִטְרִין. וריבוי זה הוא סוד אותיות אל של אלהי"ם הרומזות על ו' צדדים בהם נברא העולם. אל"ה בגימ' ל"ו הרומז על ו' קצוות, כל אחד כלול מכולם, יחדיו עולים ל"ו. לְבָתַר תָּב כֹּלָּא וְאִתְכְּלִיל כִּבְקַדְמִיתָא, "יְהֹוָה אֶחָד". בסוף הפסוק חוזר הכל ונכלל בהוי"ה כבראשונה באחדות אחת – יהו"ה אחד.

וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בשעה שחטאו בָּעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנָטְלוּ רִיבּוּיָא וְלָא יִחוּדָא. סוד העניין שאמרו אֵלֶּ"ה ששמו עצמם תחת הנהגת הריבוי של אלהים אחרים והפרידו המדרגות ולא דבקו ביחוד.

וְאוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכֻלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מֵרָזָא דְּ'אֵלֶּה' תַּלְיָין עַד לָא תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בהוי"ה, וכל האומות עובדי עבודה זרה וכל הצדדים הטמאים שורשם מהפירוד ולא מאחדות ויוצאים מסיגים של אותיות אל"ה של שם אלהים, עד שלא שבים לתחבר בשם הוי"ה באחרית הימים, וְאִינּוּן בְּפִירוּדָא קָיְימִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וקיומם הוא בפירוד ועליהם נאמר "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב, י). ולהבדיל מהם וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בֵּיהּ "גּוֹי אֶחָד" (שמואל ב' ז, כג), דְּקָאִים בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּתָב כֹּלָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּרָזָא דהוי"ה. שעומדים וקיימים בסוד היחוד, שהכל שב ונקשר ביחוד סוד ההוי"ה בלי פירוד.

אומות העולם וכוחות הטומאה עומדים בפירוד בסוד אל"ה. כשישראל הלכו למלחמה, התחזקו באמונת הייחוד הנלחמת בעבורם.

וּבְזִמְנָא דַּהֲווּ יִשְׂרָאֵל אָזְלִין לִקְרַבָא, בְּחֵילָא דָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. ובזמן שהיו ישראל יוצאים למלחמה בכח זה של היחוד היו מתחזקים וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם" וְכוּ' (דברים כ, ג) בְּחֵילָא בכוח יחוד דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (סוטה מב) בסוד הענין שאומר שמע ישראל ולא שמעו ישראל (סוֹטָה מב').

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנַן לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּגִינַיְיהוּ, באותה השעה, עומדים כל מדרגות וחילות הקדושה לערוך מלחמה בעבורם, וְכַמָּה זִינֵי קְרָבָא תַּלְיָין מִינַּיְיהוּ בְּזִמְנָא דְּמִתְפַּשְּׁטָן לְכַמָּה סִטְרִין. והרבה כלי מלחמה תלויים בהם בזמן שמתפשטים לכמה צדדים. אֲבָל כֹּלָּא תָּב לְאִתְכַּלְלָא בְּקִטְרָא חַד בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. ואף על פי כן, כולם שבים ונכללים בקשר אחד באחדות שם ההוי"ה הקדוש. כְּדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּחַרְבָּא חֲדָא דְּאִזְדַּמְּנַת לְגַבֵּיהּ, וְדָא אִתְקְרִיאַת "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) מַמָּשׁ. ואז הכל נכלל בחרב אחת הכוללת את כל הצדדים המזדמנת אליהם, ונקראת חרב לה' ממש.