תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ח

תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ח.

וּתְלָת אֲבָהָן אִינוּן שָׁרָשִׁין דְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵילָּא לְתַתָּא. מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין לְקַשְּׁרָא מִילִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. הָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא אָדָם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְאִתְתְּקַן לְבָתַר בִּתְלָת אֲבָהָן וְאִינּוּן י'ו'י וְדָא א' דְּאָדָם. וּבְדָוִד אִשְׁתְּלִים רְתִיכָא וְדָא ד'. וְכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְבָתַר כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים בְּמָשִׁיחַ וְדָא מ'. כְּלָלָא דְּד' מִתַּתָּא לְעֵילָא.

וּמ' דָּא רָזָא דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו), עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים. וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

בְּהַהוּא זִמְנָא "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט). וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר.

כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו), בְּגִין דְּ"אֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט) דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, דִּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא וְיִפְּלוּן בַּגֵּיהִנֹּם. וְרָזָא דְּמִלָּה "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה) לְאִתְמַשְּׁכָא זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. לְבָתַר רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא וְטוֹב אִשְׁתְּאַר, כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים כא, כג). וְעֵשָׂו בֵּאלֹהִים אִלֵּין אִתְתְּקַף וַדַּאי. וְד' אֱלֹהִים וְאַתְוָן דִּלְהוֹן אִיהוּ הַשָּׂטָ"ן וְדָא עֵשָׂו. וּלְקֳבְלֵיהּ מָּשִׁיחַ דְּאִיהוּ נָחָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח, כז) דְּנָחָשׁ אִיהוּ עֲקַלָּתוֹן, וּמָשִׁיחַ לְקֳבְלֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ לְאַעַקְרָא לֵיהּ מִכֹּלָּא. וְכַד דָּא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו).


ביאור נופת צופים.

סוד שם אדם – כלל תיקון העולם, אבות, דוד, משה ב' משיחין, י"ב שבטים.

וּתְלָת אֲבָהָן אִינוּן שָׁרָשִׁין דְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵילָּא לְתַתָּא. שלשת האבות הם השורשים של ישראל מלמעלה למטה. מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין לְקַשְּׁרָא מִילִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. ומשה ושני המשיחין עומדים לקשר הדברים מלמטה למעלה. הָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא אָדָם, וזה שלמות תיקונו של אדם הראשון ונרמז שמו אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ באופן הבא. דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. אדם הוא כללות הכל, וְאִתְתְּקַן לְבָתַר בִּתְלָת אֲבָהָן וְאִינּוּן י'ו'י' וְדָא א' דְּאָדָם ואחר כך נתקן בשלושת האבות שהם כנגד אותיות י' ו' י' שהם חלקי האות א', והיא האות א' שבמילה אדם. וּבְדָוִד אִשְׁתְּלִים רְתִיכָא וְדָא ד'. ודוד הוא שלמות המרכבה והוא ד' של אד'ם, וְכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, והכל מלמעלה למטה. לְבָתַר כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים בְּמָשִׁיחַ וְדָא מ'. כְּלָלָא דְּד' מִתַּתָּא לְעֵילָא. לבסוף הכל יושלם במשיח והוא רמוז במ' של אדם, כללות כל הארבעה: ג' אבות ודוד, מלמטה למעלה.

משה וב' משיחין ממשיכים את הארת הבינה המאבדת את הסטרא אחרא.

וּמ' דָּא רָזָא הוא סוד דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ, והמ' של משיח מתפשטת במילויה מ"ם והוא סוד ב' משיחין – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, וכאן שלושת ממי"ם אחד של משה ושנים של המשיחין, ושלושתם עולים במנין ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. ובהם נכללים י"ב שבטים שהם בגדלות ק"כ, וכן כל אחד מהשלושה כולל ארבעה שבטים. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וסוד הדבר שלוש הוויו"ת עליונות שיורדות מלמעלה, וכך הן נחלקות בי"ב אותיותם, וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. ובאלו הק"כ נמתקים ק"כ צירופי שם אלהי"ם וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, והרבה אלהים אחרים ישברו באותו הזמן, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וכאן סוד סתום, שכמה אלהים הם שמתפשטים מדריגה אחרי מדריגה, וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, ומשם נאחזים מיני הטמאים למטה, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, אבל בזמן שעולה שורש הדינים למעלה לגבי אותו המקור הכל שהיא הבינה שממנה מתערים הדינים ושכולם יוצאים משם, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. מיד כל הטומאות נשברים משלשלותיהם בהם בם נאחזים לינוק ונופלים, וזה סוד וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו), עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים. על השמים שהוא ז"א ודאי, מעליו נמצאת הבינה הנקראת אלהים חיים, וסוד וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין ובהארת הבינה נשברים כל הסטרא אחרא ונאמר בהם "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

סוד שם אלהי"ם חיבור אל"ה מ"י.

בְּהַהוּא זִמְנָא  באותו הזמן "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט). וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ וזה הסוד, שאמרו הערב רב "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. שגרמו לפירוד בשם אלהי"ם בפירוד אל"ה ממ"י. פירוש אל"ה עולה בגימ' ו' פעמים ו' כנגד הו"ק, מ"י היא הבינה, ע"כ הפרידו את אל"ה ממ"י דהיינו את הו"ק מהבינה, כדי שיוכלו לינוק מהקדושה ולא יתבטלו מהרת הבינה. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. ואז משם – מאל"ה, מתחזקים האלהים האחרים להיאחז  מתוך אלהים שבקדושה, וזה סוד שאמרו הערב רב לאהרן במעשה העגל וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. אמרו "לפנינו" דייקא, דהיינו במקום אחיזתנו, שלא יעלו למעלה לגבי הבינה / אמא, דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר. שאימא היא אדון הדינים כיוון שהדינים מתעוררים ממנה, ובזמן שהאלהים שלמטה דהיינו כל מדריגות הדינים שבקדושה שנמצאים תחתיה עולים לגביה, הכל נקשר בקדושה עליונה, ואלהים אחרים נשברים כמו שנאמר.

סוד משי"ח נחש דקדושה שעוקר את נח"ש הטומאה והאלהים האחרים.

כְּדֵין ואז "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו), בְּגִין כיוון דְּ"אֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט) דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, דִּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא וְיִפְּלוּן בַּגֵּיהִנֹּם. שהם הערב רב, שאז יעברו מהעולם ויפלו בגיהנם, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה) לְאִתְמַשְּׁכָא זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. וימשכו מין אחר מינו, לְבָתַר רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא וְטוֹב אִשְׁתְּאַר, כְּדֵין, ואז יעבור הרע מהעולם, וישאר רק הטוב, ואז "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן אחר כל זמן שיש קלקול ורע נאמר "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי"  (דברים כא, כג). קללת אלהים הם האלהים האחרים התלוים באלהים דקדושה ומשם הם יונקים. וְעֵשָׂו בֵּאלֹהִים אִלֵּין אִתְתְּקַף וַדַּאי. ועשו באלהים האחרים הרעים האלה התחזק ודאי, וְד' אֱלֹהִים וְאַתְוָן דִּלְהוֹן אִיהוּ הַשָּׂטָ"ן וְדָא עֵשָׂו. ד' פעמים אלהי"ם עולה שמ"ד, ועם כ' האותיות שלהם עולה גימ' השט"ן, וּלְקֳבְלֵיהּ מָּשִׁיחַ דְּאִיהוּ נָחָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וכנגדו עומד המשי"ח (גימ' שס"ד עה"כ), שהוא נח"ש – גימ' משי"ח דקדושה וזה סוד "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח, כז) דְּנָחָשׁ אִיהוּ עֲקַלָּתוֹן, וּמָשִׁיחַ לְקֳבְלֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ לְאַעַקְרָא לֵיהּ מִכֹּלָּא. שהנחש הוא עקלתון ודרכיו עיקשים ופתלתלים, ומשיח צריך ללכת כנגדו ולעקור אותו מהכל, וְכַד דָּא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, כְּדֵין וכאשר הוא יעבור מהעולם אז יאמר "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו).