תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ט

תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף ט.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְחַבְּרוּן 'יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים' כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וְרָזָא דָּא יַעֲקֹב, בֵּיהּ תַּלְיָא פּוּרְקָנָא. יאהלוההי"ם דָּא יק"ב מִיַּעֲקֹב. ע' אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים מִבִּינָה יֱהֹוִה, דִּבְהוּ מִתְחַבְּרָן הוי"ה וֵאלֹהִים כַּחֲדָא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִיהִי שְׁבִיעָאָה לָשִׁית, כִּתְרָא בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) דָּא יב"ק יאהלוההי"ם, "יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". (תְּהִלִּים כ, ב) "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תְּהִלִּים כ, ג) אִלֵּין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תְּהִלִּים כ, ג) דָּא צַדִּיק, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו ב, ג) וְדָא סוֹד מִיְּסוֹד וַדַּאי, בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין.

כְּדֵין "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה" (תהלים עה, ט), דָּא שְׁכִינְתָּא אֱלֹהִים, "וְיַיִן חָמַר" אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ, כְּדֵין "אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" (תהלים עה, ט), אִלֵּין שְׁמָרִין דְּנָפְלִין מִלְעֵילָּא, דִּזְמִינִין לְמִנְפַּל עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּדֵין "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה), וְעָלְמָא בְּנַיְיחָא יִשְׁתְּאַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

וְעוֹד הָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא לְאַתְרֵיהוֹן כַּמָּה נִשְׁמָתִין דְּאָזְלָן מְנַדְּדָן בְּגָלוּתָא, וְאִתְּמָר בְּהוּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). וְהָכָא רָזָא "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו) וְכוּ'… מַאי "כִּי יִקָּרֵא"? אֲבָל קְרָא דָּא כַּמָּה זִמְנִין אִתְפְּרַשׁ, אֲבָל הָכָא רָזָא דְּפוּרְקָנָא. "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו) דָּא שְׁכִינְתָּא (זח"ג רנג ע"ב). מַאי כִּי יִקָּרֵא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא אָזְלַת וְסָחֲרַת בְּגָלוּתָא, וְכַמָּה אִינוּן דְּקָיְימוּ לְאַתְקָנָא לַהּ, וְכַמָּה תִּיקּוּנִין עָבְדוּ לַהּ, וְעִם כָּל דָּא תִּיקּוּנָא שָׁלִים לָא אִתְתַּקְּנַת עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְדָא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְלֵיהּ אִתְּמָר פִּיקוּדָא דָּא "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִתְּמָר בֵּיהּ "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְדָא צַדִּיק. וְעוֹד, "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" (דברים כב, ו), לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי תִּיקּוּנָא דָּא לְמֶעֱבַד קִינָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְכֻלְּהוּ נִשְׁמָתִין דְּאָזְלָן אַבַּתְרֵהּ. וּבְגִין דָּא "כִּי יִקָּרֵא", דְּאָזַלְתְּ וְסָחֲרַת עַד דְּאִזְדַּמְּנַת לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ תִּקּוּנָא דָּא. וְרוּת אִתְּמָר בַּהּ "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" (רות ב, ג) וְכוּ' דְּהַשְׁתָּא אִתְחָזֵי לַהּ לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאִתְפָּרְקָא עַל יְדוֹי. וּמֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות ג, א) דְּאִזְדָמְנָא דָּא לְגַבֵּי דָּא וְאִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא, כְּדֵין תִּיקּוּנָא סָלִיק כִּדְקָא יֵאוֹת. וְכָל חַד אִתְחָזֵי לֵיהּ תִּקּוּנָא לְגָרְמֵיהּ, וְאִתְּמָר 'אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ' (יומא לח ע"ב). בְּגִין כָּךְ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו).


ביאור נופת צופים.

סוד שם יעקב שבו תלויה הגאולה בסוד חיבור יהו"ה אלהי"ם, הנעשה ע"י זוהר תניינא.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְחַבְּרוּן 'יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים' כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. באותו הזמן יתחברו שני השמות יהו"ה ואלהי"ם הכל בחיבור אחד, וְרָזָא דָּא יַעֲקֹב, בֵּיהּ תַּלְיָא פּוּרְקָנָא. וזה סוד יעקב שבו תלויה הגאולה באופן הבא. יאהלוההי"ם דָּא גימ' יק"ב מִיַּעֲקֹב. ע' אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים מִבִּינָה, ע' של יעקב היא שבעין ניצוצין של אלהי"ם שנמצא בבינה, וזה רמוז בהוי"ת הבינה הנקראת אלהי"ם, שהיא אותיות הוי"ה ובניקוד ז' נקודות העולים בגימ' ע' ככה: יֱהֹוִה, דִּבְהוּ מִתְחַבְּרָן הוי"ה וֵאלֹהִים כַּחֲדָא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִיהִי שְׁבִיעָאָה לָשִׁית, כִּתְרָא בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא. ובהוי"ת הבינה מתחברים שני השמות הוי"ה אלהי"ם כאחד על ידי שבעים תיקוני זוהר תניינא אלה מצד אימא / בינה  שהיא השביעית לו"ק מלמטה למעלה, להיות כתר בראשו של המלך ז"א. כְּדֵין ואז "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) ר"ת גימ' דָּא יב"ק יאהלוההי"ם, "יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". (תְּהִלִּים כ, ב) ס"ת גימ' ע' וביחד יעקב. יעקב הוא סוד עמודא דאמצעיתא, אלהי יעקב היא הבינה שמעליו. ואז כשיתחברו כאחד "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תְּהִלִּים כ, ג) אִלֵּין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. אלו רזי התורה מצד עץ החיים, "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תְּהִלִּים כ, ג) דָּא צַדִּיק, ציון הוא היסוד "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו ב, ג) וְדָא סוֹד מִיְּסוֹד וַדַּאי, בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. ומהיסוד יוצא שפע הבינה והתורה וזה מאותיות סו"ד של הי'סוד שעולים גימ' ע' ודאי המתגלים בשבעים תיקונים אלה.

שמרי השכינה יאבדו את אמות עובדי עבודה זרה.

כְּדֵין "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה" (תהלים עה, ט), דָּא זו שְׁכִינְתָּא אֱלֹהִים הנקראת כוס, "וְיַיִן חָמַר" אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ, ויין אלו שבעים הניצוצין שלה, ואז כְּדֵין "אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" (תהלים עה, ט), אִלֵּין שְׁמָרִין דְּנָפְלִין מִלְעֵילָּא, דִּזְמִינִין לְמִנְפַּל עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אלו השמרים שנופלים מלמעלה ,שעתידים ליפול על ראשיהם של אומות עובדי עבודה זרה, ואז יאמר בהם כְּדֵין "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה), וְעָלְמָא בְּנַיְיחָא יִשְׁתְּאַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. ויישאר העולם במנוחה ובתיקון שלם.

מצות קן ציפור שייכת למשיח שיעשה קן לשכינה ולנשמות הנודדות עמה בגלות.

וְעוֹד הָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא לְאַתְרֵיהוֹן כַּמָּה נִשְׁמָתִין דְּאָזְלָן מְנַדְּדָן בְּגָלוּתָא, וְאִתְּמָר בְּהוּ ועוד, כאן צריך להחזיר למקומן הרבה נשמות שהיו הולכות נודדות בגלות, ויאמר בהם "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). וְהָכָא רָזָא וכאן הסוד "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו) וְכוּ'… מהו מַאי "כִּי יִקָּרֵא"? אֲבָל קְרָא דָּא כַּמָּה זִמְנִין אִתְפְּרַשׁ, אֲבָל הָכָא רָזָא דְּפוּרְקָנָא. מקרא זה פורש הרבה פעמים, אבל כאן הוא סוד הגאולה. "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו) ציפור זו דָּא שְׁכִינְתָּא (זח"ג רנג ע"ב).  מַאי מהו כִּי יִקָּרֵא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא אָזְלַת וְסָחֲרַת בְּגָלוּתָא, וְכַמָּה אִינוּן דְּקָיְימוּ לְאַתְקָנָא לַהּ, וְכַמָּה תִּיקּוּנִין עָבְדוּ לַהּ, אלא השכינה הולכת וסובבת בגלות, וכמה שעמדו לתקן אותה, וכמה תיקונים עשו לה, וְעִם כָּל דָּא תִּיקּוּנָא שָׁלִים לָא אִתְתַּקְּנַת עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ועם כל זה, תיקון שלם לא נתקנה עד שיבוא אותו אחד שנאמר בו "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְדָא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְלֵיהּ אִתְּמָר פִּיקוּדָא דָּא והוא מלך המשיח, ולו נמסרה מצוה זו "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְדָא צַדִּיק דודי הוא היסוד.

וְעוֹד, "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" (דברים כב, ו), לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי תִּיקּוּנָא דָּא לְמֶעֱבַד קִינָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְכֻלְּהוּ נִשְׁמָתִין דְּאָזְלָן אַבַּתְרֵהּ. למי שמיועד התיקון הזה לעשות קן לשכינה ולכל הנשמות שהולכות אחריה בגלות. וּבְגִין דָּא ולכן, "כִּי יִקָּרֵא", דְּאָזַלְתְּ וְסָחֲרַת עַד דְּאִזְדַּמְּנַת לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ תִּקּוּנָא דָּא. "כי יקרא" וְשהולכת וסובבת עד שתזדמן למי שראוי לו לעשות התיקון הזה.

רוּת אִתְּמָר בַּהּ ורות נאמר בה "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" (רות ב, ג) וְכוּ' דְּהַשְׁתָּא אִתְחָזֵי לַהּ לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאִתְפָּרְקָא עַל יְדוֹי. שעכשיו היה ראוי לה להיתקן ולהגאל על ידו. וּמֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ ובמשה נאמר "וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות ג, א) דְּאִזְדָמְנָא דָּא לְגַבֵּי דָּא וְאִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא, כְּדֵין תִּיקּוּנָא סָלִיק כִּדְקָא יֵאוֹת. שנזדמנו זה לגבי זה והתחברו כאחד, ואז התיקון עלה כמו שראוי. וְכָל חַד אִתְחָזֵי לֵיהּ תִּקּוּנָא לְגָרְמֵיהּ, וְאִתְּמָר וכל אחד מזדמן לו התיקון כפי שראוי לו, ונאמר 'אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ' (יומא לח ע"ב).ולכן בְּגִין כָּךְ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו).