תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף י

תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף י.

וְצַדִּיקַיָּא אִינוּן עָבְדִין קִינָא לִשְׁכִינְתָּא, וְאִתְּמָר בְּהוּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד) וְכוּ'. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּמַשְׁכַּחַת קִינָא לְגַרְמַהּ תָּמָן מִתְחַבְּרִין נָמֵי כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאָזְלִין אַבַּתְרֵהּ. וּכְדֵין אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא קְבִיעַת לַהּ אֲתַר. וְרָזָא דָּא "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" (יחזקאל יא, טז). וּגְדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב מַקְדְּשָׁא, בֵּיהּ קְבִיעַת שְׁכִינְתָּא גָּרְמָה. וְכֵיוָן דְּאִתְקְטַל, אִתְּמָר 'שְׁקוּלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ' (ראש השנה יח ע"ב). דִּבְזִמְנָא דְּאִתְקַטִיל מִיָּד לָא אַשְׁכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְגַרְמַהּ נַיְחָא, וּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב לְסִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְאַחֲדָא, וְרָזָא דָּא 'שְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ'. וְעוֹד, דְּעַד דְּצַדִּיק אֶשְׁתַּכַּח בְּעָלְמָא אִיהוּ מְנַחֵם לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה נֶחְמָתָא. וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ אֶסְתַּלֵּק, אֶסְתַּלֵּק מִינַּהּ נֶחֱמָתָא, וְאִתְחֲזֵי לַהּ כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא אִתְחֲרַב מַקְדְּשָׁא.

אֲבָל "יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כב, ו), בְּגָלוּתָא, בְּרָזָא דְּמְשִׁיחִין אִתְּמָר. "בְּכָל עֵץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה. "אוֹ בֵּצִים" אִלֵּין מָארֵי עוֹבְדִין כָּל דָּא בְּפַשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא. אֲבָל תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, וּבֵיהּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו). מַאי אֵם? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דִּלְגַו אִתְּמָר בָּהּ "כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְדָא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דִּבְהוּ "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט) אַחַת הִיא בְּלֹא מַחֲלֹקֶת בְּלֹא פִּלְפּוּלָא. "בָּרָה", מִסִּטְרָא דְּאוֹר וְלָא מִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ. וְאִתְּמָר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) אִימָּא וּבְרַתָּא בְּשִׁקוּלָא חֲדָא. דְּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִיהִי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, דְּתָמָן קָאִים פִּלְפּוּלָא, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא אוֹר וְחֹשֶׁךְ. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו "בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט), וְדָא קַבָּלָה, דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. אֲבָל הֲלָכָה, בְּגָלוּתָא, בָּהּ בְּסוֹף יוֹמַיָּא "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא, וּבָהּ 'עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם' (שבת קלח ע"ב) בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּקָאִים לְבַר. וּבֵיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו) דָא 'תַּלְמוּד בַּבְלִי' (סנהדרין כד ע"ב). אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו, "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט).

כְּדֵין "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְמִקְרַב לְגַבָּהּ לְאַבְאָשָׁא כְּלָל כֵּיוָן דְּאִיהִי מִתְתַקְּפַת עָלַיְיהוּ, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) מִגָּלוּתָא כְּדֵין "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם), אִלֵּין מְשִׁיחִין דִּזְמִינִין לְמֵיהַךְ לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.


ביאור נופת צופים.

וְצַדִּיקַיָּא אִינוּן עָבְדִין קִינָא לִשְׁכִינְתָּא, וְאִתְּמָר בְּהוּ והצדיקים עצמם עושים קן לשכינה, ונאמר בהם "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד) וְכוּ'. והאפרוחים הם הצדיקים. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּמַשְׁכַּחַת קִינָא לְגַרְמַהּ תָּמָן מִתְחַבְּרִין נָמֵי כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאָזְלִין אַבַּתְרֵהּ. שהרי בזמן שמוצאת קן לעצמה, באותו המקום מתחברים גם כן כל הנשמות שהולכים אחריה. וּכְדֵין אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא קְבִיעַת לַהּ אֲתַר. וזה, שאף על פי שהיא בגלות קובעת לה מקום. וזה סוד וְרָזָא דָּא "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" (יחזקאל יא, טז) וזה לאותם הצדיקים שעושים לבם מקום משכן לשכינה. וּגְדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב מַקְדְּשָׁא, בֵּיהּ קְבִיעַת שְׁכִינְתָּא גָּרְמָה. וְכֵיוָן דְּאִתְקְטַל, אִתְּמָר וכענין זה היה גדליה בן אחיקם בזמן שנחרב בית המקדש, וקבעה בו השכינה מקום לעצמה, כיוון שנהרג, נאמר בו 'שְׁקוּלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ' (ראש השנה יח ע"ב). דִּבְזִמְנָא דְּאִתְקַטִיל מִיָּד לָא אַשְׁכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְגַרְמַהּ נַיְחָא, וּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב לְסִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְאַחֲזָא, שבזמן שנהרג, מיד לא מצאה לה שכינה מנוחה לעצמה, וניתנה רשות לסטרא אחרא להיראות ולאחוז, וזה סוד וְרָזָא דָּא 'שְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ'. וְעוֹד, דְּעַד דְּצַדִּיק אֶשְׁתַּכַּח בְּעָלְמָא אִיהוּ מְנַחֵם לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה נֶחְמָתָא. ועוד, שכל זמן שיש צדיק בעולם, הוא מנחם את השכינה בהרבה נחמות, וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ אֶסְתַּלֵּק, אֶסְתַּלֵּק מִינַּהּ נֶחֱמָתָא, וְאִתְחֲזֵי לַהּ כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא אִתְחֲרַב מַקְדְּשָׁא. ובזמן שהוא מסתלק, מסתלקת מהשכינה נחמתה, ונראה כאילו אותו היום נחרב המקדש.

אֲבָל "יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כב, ו), בְּגָלוּתָא, בְּרָזָא דְּמְשִׁיחִין אִתְּמָר. "בְּכָל עֵץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה. "אוֹ בֵּצִים" אִלֵּין מָארֵי עוֹבְדִין כָּל דָּא בְּפַשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא. אֲבָל תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, וּבֵיהּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו). מַאי אֵם? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דִּלְגַו אִתְּמָר בָּהּ "כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְדָא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דִּבְהוּ "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט) אַחַת הִיא בְּלֹא מַחֲלֹקֶת בְּלֹא פִּלְפּוּלָא. "בָּרָה", מִסִּטְרָא דְּאוֹר וְלָא מִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ. וְאִתְּמָר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) אִימָּא וּבְרַתָּא בְּשִׁקוּלָא חֲדָא. דְּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִיהִי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, דְּתָמָן קָאִים פִּלְפּוּלָא, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא אוֹר וְחֹשֶׁךְ. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו "בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט), וְדָא קַבָּלָה, דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. אֲבָל הֲלָכָה, בְּגָלוּתָא, בָּהּ בְּסוֹף יוֹמַיָּא "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא, וּבָהּ 'עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם' (שבת קלח ע"ב) בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּקָאִים לְבַר. וּבֵיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו) דָא 'תַּלְמוּד בַּבְלִי' (סנהדרין כד ע"ב). אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו, "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט).

כְּדֵין "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְמִקְרַב לְגַבָּהּ לְאַבְאָשָׁא כְּלָל כֵּיוָן דְּאִיהִי מִתְתַקְּפַת עָלַיְיהוּ, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) מִגָּלוּתָא כְּדֵין "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם), אִלֵּין מְשִׁיחִין דִּזְמִינִין לְמֵיהַךְ לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.