תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף יא

תיקוני זוהר תניינא | הקדמה ראשונה דף יא.

כְּדֵין "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה) דָּא צַדִּיק דְּאִתְתְּקַן עַל יְדֵי דְּאִינוּן מָארֵי קַבָּלָה. דְּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל כְּמָה חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ'. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, "כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה). וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין אִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא, מִסִּטְרָא דִּאִימָא שׁוֹפָר עִלָּאָה דְּיִתְּעַר עַל גַּבֵּי שׁוֹפָר תַּתָּאָה דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, כְּדֵין "וַאדֹנָי יֱהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן" (זכריה ט, יד), דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּיהַךְ בְּגוֹ קְלִיפִין לְאַכְפְּיָא לוֹן, "יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם" (זכריה ט, טו) עַל מָּשִׁיחַ וְעַל שְׁכִינְתָּא, יְהֹוָה צְבָאוֹת וַדַּאי, בְּגִין מָארֵי קַבָּלָה דְּאִינוּן מְשַׁזְּבִין לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת.

וְעוֹד שִׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, וּבְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי שֶׁבַע סַלְקַת נָמֵי לְשִׁבְעִין, וְשִׁבְעִין אַנְפִּין אִינוּן מֵאִמָּא כְּמָה דַּאֲמִינָא. וְעוֹד, מ"ט פָּנִים טָמֵא מ"ט טָהוֹר, וְרָזָא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים טָמִיר וְגָנִיז, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה טָהוֹר וְטָמֵא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. וְכַד מִתְפַּשְׁטָן מִילִין אִינוּן שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתִין, וּלְכָל נִשְׁמָתָא אִית בְּאוֹרַיְתָא חוּלָקָא דִּילֵיהּ וַדַּאי, וְכֹלָּא כָּלִיל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה, דְּמִכָּל אָת וְאָת דִּילֵיהּ נָפְקִין כַּמָּה רְתִיכִין מְשַׁמְּשִׁין לְהַהִיא אָת.

וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּעוֹבְדִין אִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דְּנֵר מִצְוָה, וְאִתְקַשְּׁטַת בְּקִישּׁוּטִין דִּילַהּ לְאִתְחֲזָאָה בְּתִיאוּבְתָּא קַמֵּי מַלְכָּא. וְאִתְּמָר "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). אֲבָל בְּאוֹרַיְתָא, "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא), דִּכְדֵין אִיהִי אִתְקַשְּׁטַת בִּלְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְדָא "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּמִצְוָה נֵר דְּאִצְטְרִיךְ לְאַדְלָקָא לֵהּ, אֲבָל תּוֹרָה אוֹר דְּנָחִית וְאַדְלִיק לְנֵר. וְרָזָא דָּא "וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז, יא).

וּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי, כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' וְרָזָא דָּא סָתִים אִיהוּ. דִּשְׁכִינְתָּא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיהִי וְלֵית חוּלָקָא לְכָל אוּמִין בָּהּ כְּלָל. וְלֵית לַהּ חוּלָקָא בְּהוּ וְלָא בְּאַרְעָאן דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עִם כָּל דָּא אוּמִין מִתְקַיְּימָן בְּעָלְמָא. אֶלָּא בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, וּמַלְכָּא בָּעֵי דְּיִתְקַיְּימוּן עַד זִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ. וּמַלְכָּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיהוּ, בְּגִין כָּךְ אִלֵּין נָמֵי דְּמִתְקַיְּימִין בְּעָלְמָא, מִמַּאי דְּאִתְגְּזַר מִינֵּיהּ עָלַיְיהוּ אִיהוּ. בְּגִין כָּךְ אוּמוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה (סוכה כט.).