תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)יא הקדמה שניה

(דף יא' עמוד א' סוף הקדמה א) בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – הַקְדָּמָה שְׁנִיָּה.

(דף יא' עמוד ב') "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב). קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִלֵּין תְּרֵין קְרָאֵי קָיְימִין בְּרָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא לָקֳבֵל דָּא סָלְקִין בְּאַתְוָן כִּדְקָא חֲזֵי, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּנָפִיק מִתְּרֵין אִלֵּין וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין. וְאִתְּמָר בְּהוּ "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹרָיְתָא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי שָׁרְשָׁא לְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּעָלְמָא. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּשֵׁירוּתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְחַד בְּסִיּוּמָא מִתַּתָּא לְעֵילָא. וּבְהוּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) דְּמֵהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ חוּקִּין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְדָא בְּרִית דִּבְּרֵאשִׁית, בְּרִית אֵשׁ, "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב) וּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא, "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א).

וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בְּגִין כָּךְ

ביאור נופת צופים

(דף יא' עמוד א' סוף הקדמה א) בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – הַקְדָּמָה שְׁנִיָּה.

(דף יא' עמוד ב')"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב). קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִלֵּין תְּרֵין קְרָאֵי קָיְימִין בְּרָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא לָקֳבֵל דָּא, סָלְקִין בְּאַתְוָן כִּדְקָא חֲזֵי, קם אליהו פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי אלה שני מקראות מ"ב אותיות הראשונות של ספר בראשית, ומ"ב אותיות אחרונות של ספר דברים, עומדים בסוד לבעלי החכמה, להיוודע שהם זה כנגד זה, ועולים באותיותם כמו שראוי, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּנָפִיק מִתְּרֵין אִלֵּין וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין. בסוד השם הקדוש שבו נבראו שמים וארץ, שם של מ"ב אותיות, שהם שבע שמות קדושים אבגית"ץ וחבריו, שיוצאים משני אלה הפסוקים, והם כללות כל הנבראים.

וְאִתְּמָר בְּהוּ ונאמר בהם "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹרָיְתָא. להראות שהכל היא התורה. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי שָׁרְשָׁא לְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּעָלְמָא. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּשֵׁירוּתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְחַד בְּסִיּוּמָא מִתַּתָּא לְעֵילָא. שהתורה היא שורש כל הבריות שנבראו בעולם, ואלה השניים, אחד בתחילה מלמעלה למטה, ואחד מהסוף מלמטה למעלה. ובהם וּבְהוּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) דְּמֵהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ חוּקִּין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא.  שמהם תלויים כל חוקי השמים והארץ. וְדָא בְּרִית דִּבְּרֵאשִׁית, בְּרִי"ת אֵ"שׁ, הברית הרמוז במילה בראשית "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב) וּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא, ובו תלוי הכל "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א).

וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בפסוק "בריתי יום ולילה" הראשון הוא היום והאחרון הוא לילה,