תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה דף כט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה דף כט
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה דף ל

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה דף כט.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יָד מִשַּׁדַּי, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לְד, יב) דָּא ש' דְּשָׁדַּי. וּשְׁמָא דָּא כָּלִיל רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. ש' תְּלָת אֲבָהָן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. ד' אַרְבַּע רָאשֵׁי הַחַיָּה – נֵצַח הוֹד יְסוֹד וּמַלְכוּת. תְּפִלִּין דִּדְרוֹעָא י' דָּא שְׁכִינְתָּא.

דָּבָר אַחֵר – ש' תְּלָת אֲבָהָן. ד' תְּרֵין וָוִין תְּרֵין סַמְכִין, וּבְגִין נְהוֹרִין דְּאִתְפָּרְשָׁאן בְּגַוַּיְיהוּ אִינוּן ד' וְאִתְּמָר. יו"ד דָּא צַדִּיק דְּקָאִים בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא, וְלָאו לְאַפְרָשָׁא לֵיהּ מִינַּהּ. "וּלְכָל", לְאַתוּיֵי אֲדֹנָ"י דְּמִתְחַבֵּר בַּהֲדֵיהּ. תּוּ, "וּלְכָל", לְאָתוֹיֵי אֵל, כְּמָה דְּאָמַר "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ" (בראשית כח, ג) וְכוּ'. אֵל דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת בְּהַהוּא שַׁדַּי. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב) דָּא אֵל שַׁדַּי, דְּהָא מֵהָכָא בִּרְכָאָן נָפְקִין לְכָל סְטַר בְּגִין כָּךְ "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ" (בראשית כח, ג). "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. "וּלְכָל", לְאָתוֹיֵי תִּפְאֶרֶת עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב), דָּא אֵל שַׁדַּי, דְּכֻלְּהוּ תִּיקּוּנִין אִלֵּין עַל יְדֵי דְּצַדִּיק, דָּא מֹשֶׁה מט"ט וְכוּ'.

וּבְקַדְמִיתָא "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה" (שמות ג, א) מִסִּטְרָא דְּכ"ז אַתְוָן רֹעֶה וַדַּאי. וּכְדֵין אֶתְיָהִיב לֵיהּ מַטֶּה וְדָא שַׁדַּי, מַטֶּה וַדַּאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. בֵּיהּ "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה" (שמות ד, יז) וְכוּ' דִּבְהַאי תַּלְיָין כֻּלְהוֹ אָתִין. בְּגִין כָּךְ "לְכָל הָאֹתֹת" (דברים לד, יא) וְכוּ' וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְעוֹד, מַטֶּה מֹשֶׁה דָּא מט"ט דְּאִתְהַפַּךְ מִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב וְדָא מט"ט. אֲשֶׁר עָשָׂה מש"ה, מ'ט"ט שַׂ'ר הַ'פָּנִים וַדַּאי, וְדָא מַשְׁכְּנָא דְּאִתּוּקַם בְּמַדְבְּרָא עַל יְדוֹי.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא מַשְׁכְּנָא דְּאָקִים מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כט, מה) "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" (שמות כט, מג). קְדוֹשָׁה דִּילֵיהּ תַּלְיָא בְּהַאי כָבוֹד דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי בַּיִת דִּירָה לְמַלְכָּא. וְכֹהֲנֵי קָיְימִין לְאַתְקָנָא לֵיהּ בְּפוּלְחָנָא דִּלְהוֹן. לֵיוָאֵי לְנַטְרָא לֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא. יִשְׂרָאֵל כְּלִילָן כֹּלָּא בְּקִטְרָא חַד.

וְתוּ, כֹּהֲנֵי לֵיוָאֵי בֵּינַיְיהוּ מַשְׁכְּנָא קָאִים, וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִתְּמָר בָּהּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו). יִשְׂרָאֵל, מִינַּיְיהוּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) דְּמַשְׁכְּנָא מִדִּילְהוֹן אִתְעֲבִיד. וְרָזָא דְּמִלָּה "זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וְכוּ' כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בְּרֵאשִׁית ב, כג).


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זו יָד מִשַּׁדַּי, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לְד, יב) דָּא ש' דְּשָׁדַּי. וּשְׁמָא דָּא כָּלִיל רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. וזה השם שד"י כולל סודות עליונים לבעלי החכמה. ש' תְּלָת אֲבָהָן שלושת קוי הש' הם שלושת האבות שכנגד חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. ד' של שם שדי אַרְבַּע רָאשֵׁי הַחַיָּה – נֵצַח הוֹד יְסוֹד וּמַלְכוּת. תְּפִלִּין דִּדְרוֹעָא י' דָּא שְׁכִינְתָּא. תפילין של יד כנגד אות י' של שם שדי והיא השכינה, סוף תפילין של ראש.

דָּבָר אַחֵר – ש' תְּלָת אֲבָהָן שלושת האבות. ד' תְּרֵין וָוִין תְּרֵין סַמְכִין, וּבְגִין נְהוֹרִין דְּאִתְפָּרְשָׁאן בְּגַוַּיְיהוּ אִינוּן ד' וְאִתְּמָר. ד' – צורתה ב' אותיות ו' שהם שני עמודים כנגד נצח והוד, ובגלל שמתחלקים בתוכם ההארות נעשים ד' אורות, וזה כבר נתבאר. יו"ד דָּא צַדִּיק דְּקָאִים בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא, וְלָאו לְאַפְרָשָׁא לֵיהּ מִינַּהּ. יו"ד הוא היסוד שנמצא עם השכינה שלא תיפרד ממנו, וזה סוד הפסוק, "וּלְכָל", לְאַתוּיֵי אֲדֹנָ"י דְּמִתְחַבֵּר בַּהֲדֵיהּ. וּלְכָל" לרבות את השכינה שהיא אדנ"י שמתחברת עימו.

תּוּ, "וּלְכָל", לְאָתוֹיֵי אֵל, כְּמָה דְּאָמַר ועוד, וּלְכָל" לרבות שם "אֵל" כמו שנאמר, "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ" (בראשית כח, ג) וְכוּ'. אֵל דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת בְּהַהוּא שַׁדַּי. "אֵל" זו השכינה שמתחברת באותו שד"י שהוא היסוד, "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב) דָּא אֵל שַׁדַּי, דְּהָא מֵהָכָא בִּרְכָאָן נָפְקִין לְכָל סְטַר בְּגִין כָּךְ מש"ה הוא סוד וגימ' א"ל שד"י, שהרי מהחיבור הזה יוצאים הברכות לכל צד. לכן, "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ" (בראשית כח, ג). מאל שדי ימשכו הברכות.

"הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. "וּלְכָל", לְאָתוֹיֵי תִּפְאֶרֶת עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּלְכָל" לרבות התפארת עמודא דאמצעיתא הנמצא בין החסדים והגבורות, "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב), דָּא משה זה אֵל שַׁדַּי, דְּכֻלְּהוּ תִּיקּוּנִין אִלֵּין עַל יְדֵי דְּצַדִּיק, דָּא מֹשֶׁה מט"ט וְכוּ' שכל התיקונים האלו נעשים על ידי הצדיק / יסוד והוא סוד חיבור משה ומט"ט בסוד גימ' שמו כשם רבו – שד"י.

וּבְקַדְמִיתָא ובתחילה "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה" (שמות ג, א) מִסִּטְרָא דְּכ"ז אַתְוָן רֹעֶה וַדַּאי. בתחילה היה משה מזומן לתקן את בנין השכינה בכ"ז אותיות שלה וע"כ נאמר "רֹעֶה" בכתיב חסר – ללא האות ו', וּכְדֵין אֶתְיָהִיב לֵיהּ מַטֶּה וְדָא שַׁדַּי, מַטֶּה וַדַּאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. ואז כשהיה רעה ניתן לו המטה שהוא אות ו' וזה סוד שד"י -מטה ודאי מצד היסוד שהוא סוף עמודא אמצעיתא, ו' המבריח מהקצה אל הקצה, ובו בֵּיהּ "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה" (שמות ד, יז) וְכוּ' דִּבְהַאי תַּלְיָין כֻּלְהוֹ אָתִין. וזה פירוש "וְאֶת" אות ו' שהיא היסוד המתחברת למלכות הכלולה מכל האותיות מא' ועד ת', שבזה המטה תלויות כל האותות בְּגִין כָּךְ "לְכָל הָאֹתֹת" (דברים לד, יא) וְכוּ' וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְעוֹד, מַטֶּה מֹשֶׁה דָּא מט"ט ועוד מטה משה הוא סוד מט"ט שגימ' שמו שד"י, והמטה הוא מסוד עץ הדעת טוב ורע דְּאִתְהַפַּךְ מִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב וְדָא מט"ט שהוא סוד להט החרב המתהפכת. אֲשֶׁר עָשָׂה מש"ה, בכח המטה שהוא מט"ט המכונה מ'ט"ט שַׂהַ'פָּנִים שניתן בידו של מש"ה וַדַּאי, וְדָא מַשְׁכְּנָא דְּאִתּוּקַם בְּמַדְבְּרָא עַל יְדוֹי. וזה המשכן שהוקם במדבר על ידו של משה.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא מַשְׁכְּנָא דְּאָקִים מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כט, מה) "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" (שמות כט, מג). קְדוֹשָׁה דִּילֵיהּ תַּלְיָא בְּהַאי כָבוֹד דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי בַּיִת דִּירָה לְמַלְכָּא. וְכֹהֲנֵי קָיְימִין לְאַתְקָנָא לֵיהּ בְּפוּלְחָנָא דִּלְהוֹן. לֵיוָאֵי לְנַטְרָא לֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא. יִשְׂרָאֵל כְּלִילָן כֹּלָּא בְּקִטְרָא חַד.

וְתוּ, כֹּהֲנֵי לֵיוָאֵי בֵּינַיְיהוּ מַשְׁכְּנָא קָאִים, וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִתְּמָר בָּהּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו). יִשְׂרָאֵל, מִינַּיְיהוּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) דְּמַשְׁכְּנָא מִדִּילְהוֹן אִתְעֲבִיד. וְרָזָא דְּמִלָּה "זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וְכוּ' כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בְּרֵאשִׁית ב, כג).