תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מד

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מב
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מג
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מד

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מד.

לְבָתַר כַּד מָטָאן יִשְׂרָאֵל לִצְלוֹתָא בְּלַחַשׁ, אִתְּמָר "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח) לְקַבְּלָא לָהּ מִלְּגַו. כְּדֵין "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), דְּהָא כֹּלָּא קָאִים בַּחֲשַׁאי לְגוֹ לְגוֹ. וְאִימָּא אִיהִי דִּמְחַבְּרַת חִיבּוּרִין כִּדְקָא יָאוּת, וּבָהּ "וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת" (חבקוק ג, יט) וְכוּ' דָּא חִיבּוּרָא דְּאֵיבָרִין דְּמִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. כְּגוֹן "וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו" (מלכים ב' ד, לד). דְּהַהוּא יְנוּקָא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא הֲוָה וּבְגִין כָּךְ מִית, וְאִיהוּ גָּלִיף בֵּיהּ רָזָא דִּדְכוּרָא. בְּמַאי? אֶלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּע"ב שְׁמָהָן. וְרָזָא דָּא וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן. אִימָּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ וּמְחַבְּרַת לוֹן כֻּלְהוֹ בְּשְׁכִינְתָּא. כְּדֵין שְׁמָא נָפִיק כְּלָלָא דְּע"ב שְׁמָהָן, וּבֵיהּ אֲחֵיי לֵיהּ וַדַּאי. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר בָּהּ "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). וּבְזִמְנָא דְּיֵיתֵי לְגַבָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְלָת אֲבָהָן לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, אִתְּמָר בָּהּ "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ'. כְּדֵין 'מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים' (ברכת גבורות דעמידה). וְכֹלָּא עַל יְדָא דִּאִימָא, הַיָּד הַחֲזָקָה, ה' יָד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּתוּקְפָּא שְׁלִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לַהּ וַדַּאי.

וְעוֹד, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, דָּא חַשְׁמַל. וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת (חגיגה יג) וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה חַשְׁמַל.


ביאור נופת צופים.

לְבָתַר כַּד מָטָאן יִשְׂרָאֵל לִצְלוֹתָא בְּלַחַשׁ, אִתְּמָר ולאחר מכן, כאשר באים ישראל תפילת העמידה בלחש, נאמר "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח) לְקַבְּלָא לָהּ מִלְּגַו לקבל את התפילה מבפנים בסוד הפנימיות. כְּדֵין ואז נאמר במלאכים שהם בסוד החיצוניות "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד), דְּהָא כֹּלָּא קָאִים בַּחֲשַׁאי לְגוֹ לְגוֹ שהרי כאן הכל עומד בחשאי לפני ולפנים. וְאִימָּא אִיהִי דִּמְחַבְּרַת חִיבּוּרִין כִּדְקָא יָאוּת ואימא שהיא הבינה מחברת את זו"ן יחודים כמו שראוי מבחינת הזמנים, וּבָהּ "וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת" (חבקוק ג, יט) וְכוּ' דָּא חִיבּוּרָא דְּאֵיבָרִין דְּמִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ זה חיבור הפנימי חיבור האברים מתיחדים זו"ן קב"ה ושכינתא. כְּגוֹן "וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו" (מלכים ב' ד, לד).

דְּהַהוּא יְנוּקָא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא הֲוָה וּבְגִין כָּךְ מִית, וְאִיהוּ גָּלִיף בֵּיהּ רָזָא דִּדְכוּרָא. בְּמַאי? אֶלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּע"ב שְׁמָהָן. שאותו התינוק שהוא חבקוק היה מצד הנוקבא בלבד שהוא סוד יחוד עליון, יחוד נשיקין רוחא ברוחא בלא שקבלה את רוח הזכר ובגלל זה מת. ואלישע חקק בו השלמה בסוד הזכר ולכן נתן לו קיום ובכך החייהו. במה? אלא בכח שם ע"ב הקדוש. וְרָזָא דָּא וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן. אִימָּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ וּמְחַבְּרַת לוֹן כֻּלְהוֹ בְּשְׁכִינְתָּא. וסוד זה של שם ע"ב היוצא מהפסוקים, ויס"ע ויב"א ויט הם בסוד שלושת האבות, ואימא השורה עליהם מחברת אותם. כְּדֵין שְׁמָא נָפִיק כְּלָלָא דְּע"ב שְׁמָהָן ומחיבורם זה עם זה יוצא השם בן ע"ב שמות הנכבד, וּבֵיהּ אֲחֵיי לֵיהּ וַדַּאי ובו החייה אותו ודאי.

וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר בָּהּ ובגלות נאמר בשכינה "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). וּבְזִמְנָא דְּיֵיתֵי לְגַבָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְלָת אֲבָהָן לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, אִתְּמָר בָּהּ ובזמן שיבוא קב"ה בג' קויו שהם ג' אבות להתחבר בשכינה יאמר בה "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' שהיה תקומה לג' אבות המכונים ישני עפר, והקיצתם היא תחייתם, ואז. כְּדֵין 'מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים' (ברכת גבורות דעמידה). וְכֹלָּא עַל יְדָא דִּאִימָא והכל על ידי אימא השורה עליהם שהיא בסוד אותיות הַיָּ"ד של הַיָּד הַחֲזָקָה, ה' יָ"ד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּתוּקְפָּא שְׁלִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לַהּ וַדַּאי שבה עומדים כולם בחוזק גדול ומושלם שהסיתרא אחרא לא יכולה לעמוד כנגדה.

וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" – דָּא חַשְׁמַל. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ "חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת" (חגיגה יג) וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" חַשְׁמַל.