תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר דף נג

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר דף נא
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר דף נב
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר דף נג

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר דף נג.

וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ, עַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ. כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'.

קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, לִירֵאָיו וַדַּאי. חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד), דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן:


ביאור נופת צופים.

וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא וישראל מוסרים גופם למיתה על השכינה להצילה מאותו הנחש היונק ממנה, ומי הורג את הנחש נותנים לו את ביתו של המלך שהיא השכינה לאשה, דהיינו כדוגמת הגבר המשפיע באשתו, זוכה אותו אחד להיות הגורם שבגינו יושפע השפע לשכינה כאשתו ממש. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ כמו משה הרועה הנאמן, ובזמן שראה את הנחש במעמד הסנה פחד ממנו וברח מפניו, עַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא עד שחיזק אותו המלך ונתן בו כח ואמר לו, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, וכמו כן, בכל זמן שמתעורר הנחש, צריכים אותם הזכאים בישראל יראי שמים שאין בהם חטא לקום כנגדו בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ, בכמה כלי מלחמה עד שימיתו אותו.

כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. ואז, לקח אליהו את הקֶלַע בידו והטיל עליו האבן. קם ואמר, בואו לעזרתי באבנים שלכם. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'. מיד נטל הרמח"ל את הקל בידו, והיכה את הנחש עד שהרג אותו. מיד יצא קול ואמר, זה הנחש הטמא מת במכות שהיכו אותו אליהו הנביא והרמח"ל.

קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ בזמן שיבוא מלך המשיח, בגינו כל המאורות יהיו מתחזקים בכח רב, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, לעומת מה שהיו חלשים בזמן הגלות, וזה יהיה בזמן יעבור הנחש הזה לגמרי מהעולם וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים והכל יתוקן בתיקון שלם.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ קם משה הרועה הנאמר ואמר רבי רבי הרמח"ל, אשרי חלקך שנאמר עליך "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, לִירֵאָיו וַדַּאי אלה ע' פנים של התורה שנמסרו להתגלות לשניים והם: חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ' אחד הוא רבי שמעון בר יוחאי המאור הקדוש ואחד השני אתה הרמח"ל וכו'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. שבשעה ששבעים תיקונים אלה של הזוהר נתקנו בהתחלה, השכינה שהיא בת שבע – שביעית למאורות שעליה – נתקנה בכל אלה המדרגות העליונות מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. משם והלאה החכמה התפשטה בכל העולם, והכל נתקן בסוד זה כראוי. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. אבל הרשב"י התחיל את הגילוי ואתה משלים אותו, ואז נאמר, וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) ששניהם מצד הברית שהוא סוד המשכילים, שלהם ניתנה הרשות לכתוב, דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. שמקום זה הוא המקום שבו נכללים כל הסודות של כל העולמות העליונים והתחתונים, כל הסדרים וכל התיקונים שלהם. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, ואם לא שנתקנו באותו המקום – לא היו יוצאים אח"כ במקומם, לכן אמר הפסוק בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית שהוא סוד היסוד המשפיע מכל מה שעליו למלכות שנתקן ויכל השפע לרדת. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן שלכם נמסר התיקון הזה – תיקון של כל העולמות באורו של הזוהר העליון שעומד לפרנס לכל העולמות. אשר חלקכם.