תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת דף סח

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת דף סח
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת דף סט

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת דף סח.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז'. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ. דְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ'.


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. זה בית המקדש תוקפם של ישראל יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. יד הוא גם סוד מקום, מקום למלך. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. ובסוד המקום מתחברים האברים של העולמות העליונים והתחתונים כדי שיהיה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. זה האש שיורד מלמעלה על גבי המזבח ובו עולים כל הקורבנות בשעת העבודה. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא. שאם לא יורדת האש מלמעלה לא יכולה עבודת התחתונים לעלות ולהתקבל.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בית המקדש בודאי הוא מקום תוקפם של ישראל, מקום גילוי שכינה הנקראת ירושלים, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. בתחילה, קודם שנבנה המקדש היתה הארץ הקדושה מעמידה כל מקום בדרגתו. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. אחרי שנבנה ביתה מקדש, כל חלקי הארץ הקדושה התחברו בו בחיבור אחד, להיות הכל ביחוד אחר ובתיקון שלם. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. שבתחילה קודם שנבנה היה הגילוי של צד הקדושה מתגלה בכמה מקומות לפי הסודות העליונים, כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא. כיון שנבנה המקדש נאמר כי אם אל המקום ששם נכללים כולם בנקודה אחת נעלמת שהיא סוד המלכות.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ומלכות בית דוד עומדת כבחינת המקדש, שהמקדש עומד לכלול כל הבחינות מלמעלה למטה, וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. ומהשפע שיצא משם דוד שסודו הוא המלכות לקח אותו, וממנו נשפע לכל ישראל, שכך הוא סוד קיום המלך, ליטול השפע בעבור כל ישראל ודאי.

וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר ושלמה בנה את בית המקדש בשבע שנים, ואת ביתו ברבע עשרה שנים וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וזה סוד שבע ספירות תחתונות זו"ן שנכללו מלמטה למעלה בסוד ההתעוררות התחתונים לבנית בית המקדש, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת ואותם שבע ספירות מלמעלה למטה ליטול את השפע ולהורידו למטה כמו שראוי. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר דוד עולה בגימ' ארבע עשרה וזה גם סוד י"ד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז' שעולה בשבע הספירות ויורד בשבע ספירות שעולים ביחד י"ד. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ, וְרָזָא דְּמִלָּה וכל מעשי שלמה – מכוחו של דוד אביו לקח , וזה סוד "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. ובזמן שקלקלו ישראל נאמר "ראה ביתך דוד" זה בית ה' שהיא המלכות העומדת להמשיך לישראל אורות וברכות מתוך המקדש כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ ואז כפרו בו וגרמו לפירוד ואמרו "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ כל אחד לחלקו. דְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא שלא להתחבר יותר באותה נקודת המלכות שהיא המחברת את כולם, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם ולא ימצא שלטון בית דוד המאחד את כולם, אלא איש לאהליו בפירוד, להזמין תיקון אחר על ידו של ירבעם שאינו מבית דוד.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא ופחדו אל ה' שיבואו לבית המקדש ויקבלו את שפע טובו, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא להחזיר את המלכות למקומה ולהתחבר בו באותו חיבור המדרגות והמקומות שנעשה כבתחילה. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד ושני המשיחין יקומו כאחד בירושלים זה עם זה בחיבור אחד וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. הכל באחדות לשם המשכת שפע מבית במקדש, בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ' וזה זה הפסוק שאמר כסאות בריבוי שהן המשיחין שישבו במקדש באחדות.