תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית דף עד

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית דף עד.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה), דָּא שְׁכִינְתָּא. וָעֹז דָּא צַדִּיק. בֵּיהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה" (משלי יח, י). אֵימָתַי אִיהוּ "מִגְדַּל עֹז"? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּ"בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק". כְּדֵין "וְנִשְׂגַּב" הַהוּא מְגַדְּלָא. וְעוֹד, רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בְּהוּ "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ" (דברים יא, יד). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א' ב, ל) דָּא כִּבּוּד בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. "וּבוֹזֵי יֵקָלּוּ" בְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וּמִצְוֹת עֲשֵׂה לָא עֳנָשִׁין עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּרִיתְחָא. אֲבָל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה מָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" (במדבר טו, לא) דָּא שְׁכִינְתָּא, כְּגוֹן "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, קכו) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְאַחֲדַת בַּהּ. דְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה אִינוּן מִשְׁמָרוֹת לִשְׁכִינְתָּא וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח). בְּגִין כָּךְ "יֵקָלּוּ" מִסִּטְרָא דְּהַהוּא מְסָאֲבָא, דִּכְתִיב "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע" (משלי ה, כב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה)לֵאלֹהִים דָּא שְׁכִינְתָּא. וָ"עֹז" דָּא צַדִּיק. צדיק זה היסוד, ובחיבורם שנאמר בֵּיהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה" (משלי יח, י). אֵימָתַי אִיהוּ "מִגְדַּל עֹז"? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּ"בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק" מגדל היא המלכות, ואמתי הוא נקראת מגדל עוז? בזמן ששפעו של הצדיק נמשך אליה במרוצה ואז שניהם נקראים מגדל עז. כְּדֵין "וְנִשְׂגַּב" הַהוּא מְגַדְּלָא, ובקבלת השפע המלכות שהיא המגדל – נשגבת, ומתחזקת וזהו היד החזקה .

וְעוֹד, רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בְּהוּ "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ" (דברים יא, יד) ועוד רמ"ח עולה גימ' מט"ר עה"כ שהוא השפע הניתן "בעיתו" שהיא המלכות הנקראת עת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. דְּאִתְּמָר בְּהוּ במצוות עשה "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א' ב, ל) דָּא כִּבּוּד בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. "וּבוֹזֵי יֵקָלּוּ" בְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וּמִצְוֹת עֲשֵׂה לָא עֳנָשִׁין עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּרִיתְחָא וכשעוברים על מצוות עשה לא נענשים מיד אלא הקב"ה מאריך אפו, אלא אם כן זו שעה של כעס. אֲבָל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה מָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ אבל מי שעובר על מצוות לא תעשה נאמר עליו "כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" (במדבר טו, לא) מִצְוָתוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא, כְּגוֹן "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, קכו) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְאַחֲדַת בַּהּ בגלל שגורם החוטא שהסטרא אחרא תאחז ותינק ממנה. דְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה אִינוּן מִשְׁמָרוֹת לִשְׁכִינְתָּא וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ, שס"ה מצוות לא תעשה הם שס"ה גדרות סביב לשכינה השומרים עליה מפניהם שס"ה נחשים הנמצאים סביבה, ומי שעובר עליהם גורם לפרצות בגדר ונאמר בו "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח). בְּגִין כָּךְ "יֵקָלּוּ" מִסִּטְרָא דְּהַהוּא מְסָאֲבָא יקלו ויתבזו ממעשיהם עצמן, מצד שנדבקו בסטרא אחרא, כמו שנאמר דִּכְתִיב "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע" (משלי ה, כב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.