תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין דף עה

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין דף עה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין דף עו.

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין  דף עה.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא […] דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ. וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ'. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח). וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג). וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה. דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה. וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין. דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא.


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין הן שתי הזרועות, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ומשה הוא העמוד האמצעי השקול והממצע הין ימין ושמאל ומעלה את שכינה עד חסד וגבורה שבקוי הימין ושמאל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלה שתי ידים. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא זה בעל הבית – ז"א הנקרא שמש ובחינת זכר אליו עולה השכינה שהיא הנוק'. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב ומשה מתקנה בתמידות בסוד האבות שהם כנגד ספירות חג"ת שכמו שנאמר "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר ונאמר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן אלה העצומים הם האבות וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא במידת אל שהיא כנגד החסד. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא וגבורה שהיא כנגד שמאל. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא למעלה לבינה. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּאֶתְיָהִיב דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ ועם כל זה, בזמן שניתנה התורה העלה את שכינה עד לבינה שהיא סוד סיני, וזה סוד וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ' מי היא הבינה, וזאת היא השכינה העולה אליה. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ נאמר בהם "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח) באר זו השכינה, נדיבי עולם הם האבות. וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וכל זמן שהשכינה למטה – שוכבת בעפר כמו שנאמר, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג) רגליו של ז"א. וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, ומשה העלה אותה עד שתי הזרועות שכנגד חסד וגבורה, ואז יצאה מתוך הסטרא אחרא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת השלימה להעלותה כמו שיאה, עד למדרגת החכמה בסוד ה' נתן חכמה לשלמה, וכך הוא הסדר: אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה משה חיזק אחיזתה בבינה. דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ דוד שסודו מלכות השלים אותה בכל אורותיה, שחסרו ממנה. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה שלמה העלה אותה עד לחכמה כמו שכתוב, וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר ולעתיד לבא משה ישלים אותה להעלותה עד לכתר, וזה סוד הכתוב, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' משה עבדי, "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת ואז יהיו שתי המאורות הגדולים ז"א ונוק' / קוב"ה ושכינתא בתיקון שלם שמו שיאה, כלפני מיעוט הירח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי לעתיד לבוא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, עכשיו בזמן הגלות יש חילוק בין המאור הגדול לקטון. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אבל בזמן הגאולה "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) בזמן הלילה תאיר השכינה כמו הארת הז"א ביום ולא תרד למטה, ובאותו הזמן יהיה אור הלבנה שהיא נוק' / השכינה כאור החמה שהוא ז"א, דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין שהשכינה נקראת על שמו  של הקב"ה / ז"א בכל המדרגות המושפעות ממנו. וכשהם ביחוד שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וזה סוד שם ירושלים – יר"ו שלי"ם, יר"ו הם גי' ע"ב היורדים בג' קוים של קוב"ה / ז"א למלכות בסוד ג' ווין של ויסע, ויבא, ויט, ואז היא נעשים שלים – שלמה ונקרא על שמו. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, ובאותו הזמן העמוד האמצעי יתעורר בחוזקו, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא ושכינה גם כן תתחזק בו ותקרא על שמו, ויהיו שניהם נודעים בשיקול אחד.