תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פ

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פ
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פא
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פב.

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פ.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, אִתְּמָר בַּהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" (יונה ב, ז), דָּא לִילִית חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָה, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא זְכִירָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אִי תֵּימָא מַאי "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין. וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו). וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו). וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט).


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, אִתְּמָר בַּהּ בזמן שירדה השכינה למטה לתוך מקום הקליפות נאמר בה "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" קצבי הרים הוא המקום שבו נמצאות הנשמות העשוקות (יונה ב, ז), דָּא זו היא לִילִית הרשעה חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן שחושבת להתחזק על שכינה ולמנוע ממנה לצאת משם. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים בזמן שיתחברו יהו"ה שהוא ז"א ואלהי"ם שהיא המלכות המתגלה בכוחה ובשררה להיות שם שלם. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ באותו הזמן יאמר בה "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא  וְדָא פְּקִידָה ד"ל גימ' יד"ך והיא מצד אימא / בינה וזה זמן הפקידה זמן תחילת גאולת ישראל והקמת השכינה בכח ריבוע שם ע"ב שמתעורר לפעול וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י סוד אותיות י"ד של שם שד"י שהוא שם [1] היסוד ובו פעולת הפקידה. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. אחר כך, לאחר שיתחיל זמן הפקידה, עדין תישאר השכינה למטה, עד שתשלים פעולותיה בשלמות כמו שראוי. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא ואז תתגלה פעולת זְכִירָה, והיא בסוד "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ בזמן שיאמר "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ ודאי שנאמר לשכינה בזמן הגלות "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת מה סוד הפסוק? אלא השכינה מסתתרת בזמן הגלות, וזו י' סתומה שלא להתגלות ונאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שאני רק נראית שחורה בגלל שירדתי למקום הקליפות. אִי תֵּימָא מַאי אם תשאל מהו "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. אלא סוד עליון הוא הסתום בתוך המשנה, ששנינו שכל הימים, כל השנים, כל הדורות, כולם נרשמים בסוד עליון לפני המלך. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא ואפילו כל השעות, כל הרגעים, כולם סוד עליון הם הידוע לבעלי החכמה.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. ובכמה דרכים נחלקת השעה, שהשעה היא סוד השכינה, וכמה דרגות נחלקות בה. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. אבל סדר החלוקה לתתר"ף חלקים זה ההסדר של המדרגות העומדות להנהגת הזמן בסדר שלום בסוד העיבור. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין, ואלה החלקים מתחלקים לרגעים, וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וכל רגע מתחלק לרע"ג דרגות שמתחברים אלה באלה, להיות כולם בחיבור אחד של על מנת להתחלק. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ כמו שהעמידוהו 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. בוא וראה. מיום שהחלו ישראל לחטוא לפני אדונם, החלו הימים והשעות להחשך. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. ועם כל זה, לא נחשך ולא נסתם מהם האור מתוקף הרוגז החשכה גמורה, אלא רק רגע אחד. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים וסוד זה מקומו בהוד של השכינה, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר, והוא רק רגע מהשעה שהיא השכינה ולא יותר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם שאלמלא היה יותר מרגע, לא היו יכולים ישראל ח"ו לעמוד בתוף הרוגז וסתימת המאורות. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), וזה סוד הפסוק "לא שניתי" מלשון חזרת והכפלה אלא רק רגע אחד ולא יותר, כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. הרי שהיה הרוגז רגע אחד ולא יותר, ומיד לאחריו שכך. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו) לא כליתם בזכות שהיה רגע אחד ולא יותר. וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה רגע שנאמר בו "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו) הרוגז והסתימות היא רק רגע ומיד לאחריו נמשכים חיים. וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. ומאותו הרגע הבודד, התחזקו בכל זמן הגלות כל הטומאות לשלוט בעולם. וזה סוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) ארגיעה לשון השקטת הרגע שממנו נמשך הרוגז והשבתת אותם המתתקפים ממנו.

__________________

[1] ראה מאמר הגאולה פרק ג' זמן הפקידה