תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פא

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פ
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פא
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פב.

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע דף פא.

וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא. "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר. וְדָא עב"ר מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם).

וְתָא חֲזֵי, דְּכָל זִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפִין וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אַסְתִּימַת גָּרְמָהּ, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (שם), וְדָא י' סְתִימָא. בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִתְּעַר לְגַבָּהּ לְפַקְדָּא לַהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת י' דָּא, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד. וְדָא יָדוֹ הַיָּד הַחֲזָקָה בִּפְקִידָּה. וּבָהּ "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז) דְּי' סְתִימָא אִיהִי, וְכַד אִתְעֲבִידַת הָכִי – יָדוֹ אִתְפַּתְּחַת, וְכַמָּה נְהוֹרִין וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין מִינַּהּ לְכָל סְטַר. דִּבְקַדְמִיתָא אִיהִי י' סְתִימָא וְאִתְמְלִיאַת זְעֵיר זְעֵיר, לְבָתַר אִתְפַּתְּחַת. אֵימָתַי? אֶלָּא "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז), בְּפַתָּח אִתְפַּתְּחַת.

וְכַד אִשְׁתַּלִימַת לְגַמְרֵי אִתְּמָר בַּהּ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". בְּהַהוּא זִמְנָא "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" (דברים לב, מ) לְנַטְּלָא לַהּ לְעֵילָא, "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שמואל א' ב, ח). דִּכְדֵין אִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי עִטְרִין לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, דִּכְתִיב "וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהֹוָה" (ישעיהו מד, ה) דְּדָא זְכִירָה. דִּפְקִידָּה אִיהִי בִּשְׂמָאלָא, זְכִירָה בִימִינָא "הַגָּדוֹל" וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

מִיָּד קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ. וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) דְּבָךְ חוֹתְמִין 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל מִסִּטְרָא דִּילָךְ, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא.


ביאור נופת צופים.

וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. בוא וראה, אפילו אותו רגע – לא נשלם בכל חלקיו הפרטיים לצאת מהם מכולם הרוגז, וזה סוד הענין. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא ערב הוא זמן הגלות. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא, אבל ערב הוא גם סוד רע"ב חלקים מתוך רע"ג, דהיינו רג"ע פחות חלק אחד, וחלק זה בו נמצאת הגאולה. שהגאולה היא זמן הבוקר זמן היום "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא, כדי שאפילו הרגע כולו לא יוחשך בכל חלקיו. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע וזה סוד בעיתה הנמשך מרע"ב חלקי הרגע, ואחישנה הנמשך מאותו חלק בודד העמוד בסוד הגאולה. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא, ולכן פירוש המילה רֶגַע הוא גם גָּרַע, מלשון גרעון – חסרון מכל החלקים. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב ובזה הרגע נאמר "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי שהוא החסרון שיש בגלות ממנו יכולה לצמוח בכל יום הגאולה, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר, שאין הגלות חייב להשלים את כל זמנו אלא עד שיתגלה אותו החלק השייך לגאולה ויעביר את כל הגלות. וְדָא עב"ר חלקים מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם) עד שאות י' משד"י כדלעיל יעביר את רע"ב חלקים הרמוזים במילה יַעֲבָר.

וְתָא חֲזֵי, דְּכָל זִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפִין וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אַסְתִּימַת גָּרְמָהּ, ובא וראה, בכל זמן שהסטרא אחרא מתחזקת – ודאי השכינה מסתירה עצמה, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (שם), וְדָא י' סְתִימָא. בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִתְּעַר לְגַבָּהּ לְפַקְדָּא לַהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת י' דָּא, ובזמן שהמלך הקדוש / שהוא יסוד דז"א שיתעורר אליה לפקוד אותה בשלב הגאולה הנקרא 'פקידה', אז תתמלא י' הזאת בשפע כגון, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד. וְדָא יָדוֹ "הַיָּד הַחֲזָקָה" בִּפְקִידָּה. וּבָהּ "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז) דְּי' סְתִימָא אִיהִי, וְכַד אִתְעֲבִידַת הָכִי יָד"וֹ – אִתְפַּתְּחַת, וְכַמָּה נְהוֹרִין וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין מִינַּהּ לְכָל סְטַר. י' היא סתומה, וכאשר היא מתמלאת שפע ונעשית י"דו, שוב אינה סתומה ונפתחת, והרבה ברכות והרבה אורות יוצאים ממנה לכל צד,  דִּבְקַדְמִיתָא אִיהִי י' סְתִימָא וְאִתְמְלִיאַת זְעֵיר זְעֵיר, לְבָתַר אִתְפַּתְּחַת. שבתחילה היא י' סתומה, ומתמלאת מעט מעט, ואחר כך נפתחת. אֵימָתַי? אֶלָּא "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז), בְּפַתָּח אִתְפַּתְּחַת מתי? אלא זה סוד "פותח את "ידך" יודך, כאשר אורות החכמה הרמוזים בניקוד פתח נפתחים בסוד פות"ח בעת הפקידה בהתעוררות ריבוע שם ע"ב כלפי היו"ד הזאת וזה יוד"ך.

וְכַד אִשְׁתַּלִימַת לְגַמְרֵי אִתְּמָר בַּהּ וכאשר תושלם להפתח לגמרי יאמר בשכינה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" (דברים לב, מ) לְנַטְּלָא לַהּ לְעֵילָא, להעלות אותה שהיא יד"י – למעלה עד לתפארת שהוא שמים וזה כשיתחיל שלב "הזכירה" "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שמואל א' ב, ח) שאביון הוא המשיח שיתרומם מתפחתה של רומי,  [1]"ובתוך הזמן בין הפקידה לזכירה האיש אשר לו משפט הגאולה לגאול – ראוי להתקן ולהיות נכון למעשהו". דִּכְדֵין אִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי עִטְרִין לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, ואז מתעטרת בכמה תיקוני עטרות, כדי להתחבר במלך, דִּכְתִיב "וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהֹוָה" (ישעיהו מד, ה) הכתיבה היא בספר שהיא המלכות העומדת בגדלות בסוד ידו לחברה במלך שהוא יהו"ה דְּדָא זְכִירָה. דִּפְקִידָּה אִיהִי בִּשְׂמָאלָא, זְכִירָה בִימִינָא "הַגָּדוֹל" וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

מִיָּד קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא משה רבנו הרועה הנאמן וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא אהוב המלך דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ, על ידך נקשרת השכינה בצד ימין שהוא החסד להתבשם ולהתמתק בו, שנאמר בך, וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) חש"ק הוא סוד הניקוד הרומז לג' אבות אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן והם ג' אבות, וזה סוד, וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ וזה סוד "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שהיא המידה שירש אברהם אבינו שהיא המלכות הממותקת ממידת החסד דְּבָךְ חוֹתְמִין ובך חותמים ברכה ראשונה של תפילת עמידה 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, שהכל נקשר בסוד הנהגת החסד שבקו הימין, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי ובזכותך הוזכרה מידת האהבה שהיא בחסד על כל ג' אבות, וכן נרמז בברכת אבות. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל שם א"ל הוא שם החסד, הנזכר על כל אחד מג' אבות, ג' פעמים א"ל עולה מג"ן מִסִּטְרָא דִּילָךְ מצד החסד שהוא מידתך, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא כולל את כולם בחסד שבימין. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא, וזכות הראשונים שלך שמסרת נפשך לשם גילוי מלכו של עולם, הוא המגן להציל את ישראל מכל רעות הגלות.

______________

[1] ראה מאמר הגאולה: פעולת פקידה, בניית היחידה של המשיח.