תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין דף פג

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין דף פג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין דף פד
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין דף פה

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין דף פג.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דְּמֹשֶׁה בָּעָא לְאַעַבְרָא גּוֹ אַרְעָא לְאַתְקָנָא אִיהוּ תִּיקּוּנָא דָּא. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה) דָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "הָהָר הַטּוֹב" (שם) דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וְהַלְּבָנוֹן" (שם) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעָא דְּיֶעְבַּר. וְעִם כָּל דָּא אִיהוּ מֵרָחִיק אַנְהִיר מִלְּגַו, כְּשִׁמְשָׁא לְסִיהֲרָא. וִיהוֹשֻׁעַ אָעִיל לוֹן בְּרָזָא דְּסִיהֲרָא. וְעִם כָּל דָּא מֹשֶׁה מֵרָחִיק אַתְקִין תִּיקּוּנָא. וּבְגִין כָּךְ לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה. דִּירוּשָׁלַיִם אִתְּמָר בַּהּ "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז). וְדָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט). דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפָּרְשַׁת בְּרָזָא דִּשְׁבָטִין, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בִּירוּשָׁלַיִם. וְדָא יָד הַחֲזָקָה מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, כְּיַד דָּא דְּנָטְלַת כַּמָּה חֲבָלִין בִּידַהּ לְקַשְּׁרָא לוֹן, הָכִי יְרוּשָׁלַיִם תְּפָסַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין לְקַשְּׁרָא לְהוּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּתָמָן שָׁרֵי מַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (בראשית כח, יז). וְאִיהוּ גָּדוֹל בְּכַמָּה עִטּוּרֵי נְהוֹרִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" (תהלים מח, ב).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ" (ישעיהו ס, יט). דְּהַשְׁתָּא הַשָּׁמֶשׁ קָאִים לָאוֹר יוֹמָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט) דָּא חֶסֶד, נְהוֹרָא דְּסָתִים וְשַׁלִּיט לְגוֹ. אֲבָל לְתַתָּא הַיָּרֵחַ אִיהוּ מֵאִיר לְנֹגַהּ, דְּעָלְמָא לָא נַטִּיל אֶלָּא מִשְּׁכִינְתָּא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּיִתְגְּלֵי לְאַנְהָרָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּפוּרְקָנִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, וַהֲוָה בַּתְרַיְיהוּ גָּלוּתָא. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּלֵית אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא. וּבֵי מַקְדְּשָׁא יִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), בִּתְרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אֵימָא מִילָךְ דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֶיעֱבַד שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, בְּצַדִּיק דְּאֶתְיָהִיב לְחוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). וְעַל יְדָךְ יִתְגַּלֵּי הַאי בְּעָלְמָא, דְּאַנְתְּ מְחָת לֵיהּ בְּזִמְנָא דְּקְנִיאַת בְּגִין שְׁכִינְתָּא, וְגָרְמַת לַצַּדִּיק לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהּ בְּרְחִימוּתָא. וְאַנְתְּ תִּיתוּב לְגַלָּאָה לֵיהּ בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'.


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דְּמֹשֶׁה בָּעָא לְאַעַבְרָא גּוֹ אַרְעָא לְאַתְקָנָא אִיהוּ תִּיקּוּנָא דָּא. רצה משה להיכנס לתוך הארץ, כדי שהוא עצמו יתקן את התיקון הזה של המקדש דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה) "הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" דָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "הָהָר הַטּוֹב" (שם) דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וְהַלְּבָנוֹן" (שם) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעָא דְּיֶעְבַּר. הקב"ה לא רצה שיעבור את הירדן ויכנס לארץ, וְעִם כָּל דָּא אִיהוּ מֵרָחִיק אַנְהִיר מִלְּגַו, כְּשִׁמְשָׁא לְסִיהֲרָא. ועם כל זה, נמשכת מרחוק הארה פנימית ממשה כמו השמש לירח. וִיהוֹשֻׁעַ אָעִיל לוֹן בְּרָזָא דְּסִיהֲרָא ויהושע הכניס אותם לארץ בסוד הירח שהוא סוד המלכות שהיא סוד ארץ. וְעִם כָּל דָּא מֹשֶׁה מֵרָחִיק אַתְקִין תִּיקּוּנָא. ועם כל זה משה שהוא מקור השפע בעלה דמטרוניתא  מתקן תיקוניה מרחוק.  ולכן נאמר וּבְגִין כָּךְ "לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה".

דִּירוּשָׁלַיִם אִתְּמָר בַּהּ נאמר בה "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז) ירושלים היא סוד המלכות. כל נחלי השפע היוצאים מבינה נמשכים דרך ז"א והולכים אל המלכות הנקראת ים. וְדָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט) המלכות נמצאת מתחת לשמים שהוא ז"א ואליה נקוים כל מי השפע מכל הספירות. דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפָּרְשַׁת בְּרָזָא דִּשְׁבָטִין, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בִּירוּשָׁלַיִם. שארץ ישראל מתחלקת לכמה מדרגות בסוד השבטים שהם גבולות האלכסון של ז"א הממשיכים אליה שפע והיא נשרשת בהם ומגלה אותם וכולם נקראים כאחד בבית המקדש שהוא הנקודה הנימית של ירושלים וזה. וְדָא "יָד הַחֲזָקָה" מִסִּטְרָא מצד דִּשְׁכִינְתָּא, כְּיַד דָּא דְּנָטְלַת כַּמָּה חֲבָלִין בִּידַהּ לְקַשְּׁרָא לוֹן, כמו היד האוחזת בכמה חבלים לקשור אותם לאחד, הָכִי יְרוּשָׁלַיִם תְּפָסַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין לְקַשְּׁרָא לְהוּ. ככה ירושלים שהיא המלכות כלי קיבול לכל שפע המדרגות של ז"א שהם סוד השבטים לקשור אותם כאחד בְּגִין כָּךְ לכן אמר הפסוק "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) וְכוּ' שהשכינה נקראת מקום.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּתָמָן שָׁרֵי מַלְכָּא המורא הגדול זה בית המקדש ששם נמצא המלך השוכן בהיכלו. וְאִתְּמָר בַּהּ "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (בראשית כח, יז) והוא ז"א הוי"ה מ"ה השוכן במקום הנורא שהוא יסוד דמלכות. וְאִיהוּ גָּדוֹל בְּכַמָּה עִטּוּרֵי נְהוֹרִין והוא גדול במוחין ובשפע שנמשך לו מבינה,  וכל זה רמוז בפסוק דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" (תהלים מח, ב).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ" (ישעיהו ס, יט). דְּהַשְׁתָּא הַשָּׁמֶשׁ קָאִים לָאוֹר יוֹמָם שעתה השמש נמצאת להאיר ביום שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט) יומם דָּא חֶסֶד, נְהוֹרָא דְּסָתִים וְשַׁלִּיט לְגוֹ שהוא אור סתום ושולט בפנימיות היום. אֲבָל לְתַתָּא הַיָּרֵחַ אִיהוּ מֵאִיר לְנֹגַהּ, דְּעָלְמָא לָא נַטִּיל אֶלָּא מִשְּׁכִינְתָּא, אבל למטה, הירח הוא מאיר לנוגה – בעת חשכת הגלות, שהעולם לא מקבל אלא מהשכינה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל, לעתיד לבא "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּיִתְגְּלֵי לְאַנְהָרָא, מצד הזכר שיתגלה להאיר, באותו הזמן יאמר. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּפוּרְקָנִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, וַהֲוָה בַּתְרַיְיהוּ גָּלוּתָא. שהגאולות הקודמות היו מצד השכינה ועל כן היה בהם דין ויכלו לקלקל אותם, ולכן היה אחריהן גלות. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא, אבל גאולה מצד הזכר היא נצחית ונאמר בה "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּלֵית אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא, וזה סוד שיר חדש, גאולה מצד הזכר שאין אחריו גלות. וּבֵי מַקְדְּשָׁא יִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, ובית המקדש יבנה מצד היחוד – מצד הזכר ומצד הנקבה, באותו הזמן יאמר דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) אור הלבנה רומז על משיח בן דוד, ואור החמה על משיח בן יוסף שיאירו כאחד, בִּתְרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, והמלך ה' הוא יהיה אור לישראל, שיאיר להם באור יחוד קבו"ה.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אֵימָא מִילָךְ דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֶיעֱבַד שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, בְּצַדִּיק דְּאֶתְיָהִיב לְחוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אליהו הנביא הנאמן, אמור דבריך, שאתה עתיד לעשות שלום בעולם, ושלום הוא סוד היסוד / צדיק, שניתן בחלקך, וזה מה שהקב"ה שולח אותו לבריתות שבישראל, שנאמר בעניינך "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). וְעַל יְדָךְ יִתְגַּלֵּי הַאי בְּעָלְמָא, ועל ידך יתגלה השלום בעולם דְּאַנְתְּ מְחָת לֵיהּ בְּזִמְנָא דְּקְנִיאַת בְּגִין שְׁכִינְתָּא, וְגָרְמַת לַצַּדִּיק לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהּ בְּרְחִימוּתָא. שאתה היכתה את הטומאה והסטרא אחרא בזמן שקינאת לה' בגלל השכינה, ובכך גרמת לצדיק / יסוד  להתחבר עם המלכות באהבה, וְאַנְתְּ תִּיתוּב לְגַלָּאָה לֵיהּ בְּעָלְמָא, ובמידה זו, אתה תשוב בעת הגאולה לגלות בחינה זו שוב בעולם, שנאמר דִּכְתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'.