תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פז

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פו
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פז

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פז.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' אַנְתְּ נְהִירוּ דְּנָהִיר בְּעָלְמָא, וּמִינָּךְ מִתְנַהֲרִין כַּמָּה אָחֲרָנִין לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר. וְרָזָא דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). דְּהָא שִׁמְשָׁא נַטִּיל כָּל חֵילָא לְאַפָּקָא לְעָלְמָא. לְבָתַר מִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ חֵילָא לְכֻלְּהוּ כּוֹכְבַיָּא, וְכָל חַד עָבֵיד דִּילֵיהּ בְּעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כא). דְּהָא מִילִין מִסְתַּדְּרָן הָכִי בְּסִידוּרָא שְׁלִים, דָּא בָּתַר דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. כְּדֵין "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה.

וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק. דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. וּמִתַּמָּן "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְיִתְּמַר בֵּיהּ "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:


ביאור נופת צופים.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט השר הגדול בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, אַנְתְּ נְהִירוּ דְּנָהִיר בְּעָלְמָא, אתה האור שמאיר בעולם, וּמִינָּךְ מִתְנַהֲרִין כַּמָּה אָחֲרָנִין לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר, וממך מאירים כמה אחרים להאיר לכל צד. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). דְּהָא שִׁמְשָׁא נַטִּיל כָּל חֵילָא לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, לְבָתַר מִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ חֵילָא לְכֻלְּהוּ כּוֹכְבַיָּא, וזה השמש לקח כל את כל הכח – להוציאו לעולם, ואחר כך ממנו מתחלק הכח לכל הכוכבים, וְכָל חַד עָבֵיד דִּילֵיהּ בְּעָלְמָא, וכל אחד עושה תפקידו בעולם. וְרָזָא דָּא וזה סוד התפרטות ההנהגה והאצלה "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כא). דְּהָא מִילִין מִסְתַּדְּרָן הָכִי בְּסִידוּרָא שְׁלִים, דָּא בָּתַר דָּא כִּדְקָא יָאוּת, שכך מסתדרים דרכי ההנהגה בסידור שלם, זה אחר זה, כמו שראוי.

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ובתחילה משה היה עומד להנהיג לבדו את כל ישראל, שנאמר בו 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה שהכל בסוד עליון. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שהרי הדברים למטה צריכים להיות כעין אלה של מעלה וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. ואם הם אינם כך, לא עומדים בקיומם, בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא לכן אמר לו יתרו שאין כך דרכי דרכי ההנהגה העליונה אלא בסוד של דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. ומשה למעלה מכולם, וכללות כולם, וממנו מתחלקים ומקבלים בתחילה כל אחד מאלה ראשי העם את ההנהגה וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. ותחתיו מתחלקים, של שאר המחנות. כְּדֵין ואז "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, שימצא כל אחד במדרגתו הראויה לו, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. ולא כולם בכלל אחד – בערבוביא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה ולכן אמר יבוא בשלום, שהכל נוטלים מההוא השלום העליון שהוא היסוד המוציא את כל השפע וההנהגה שקיבל מעליו ומוסרה למלכות.

וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא, ומצוה זו של חלוקת ההנהגה היתה ראויה להאמר על ידי משהאֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ, ולא ציווה אותה אלא כדי שיבוא יתרו ויזכה בה. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, שהרי היה מאותם היועצים של פרעה וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, והמשיך למצרים כח מצד החכמה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, ובגלל שנמלט ולא רצה לחזק את מצרים זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. זכה לסדר את סידורי ההנהגה לישראל בסדר שלם. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד החכמה שנאמר בה "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא ולכן אמר לו משה "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא מצד דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, ולעתיד לבא גם כך הכל יסתדר בסדר זה של החכמה, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ שיהיו אותם הראשים העליונים מזהירים כזוהר הרקיע. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומהם יתחלקו כמה מנהיגים אחרים שיעמדו במקומם ומשם ינהיגו לכאן ולכאן, להנהיג את ישראל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. וכולם נוטלים מאלו הראשים העליונים העומדים על כולם.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק, דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. ועם כל זה, הכל יצא מירושלים, ששם בירושלים נמצאים שורשי ההנהגה הראשונים כולם, וּמִתַּמָּן ומשם "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים, ובתחילה יקחו מהם כל אלו המנהיגים האחרים לתת לעולם בסדר שלם, וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, וכולם יתעוררו כלפי השורש הנמצא בירושלים. וְיִתְּמַר בֵּיהּ ויאמר בהם "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן שם "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. ובגילוי קב"ה ושכינתא, שיתגלו שם על המשיחין, ועל האחרים שיהיו עימם, וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. ולשם יבואו שלוש פעמים בשנה כל האחרים, לקבל מהם שפע ככוכבים המקבלים מהשמש. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. ועוד יבואו ביום ההקהל, בזמן שהמלך מתחזק להמשיך כח לכל ישראל לכל השבע שנים, עד למעמד ההקהל בא, אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. אבל בכל שנה, ודאי יבואו לשם להתחזק בשביל כל ישראל, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן: