תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת דף צ

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת דף צ.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר, וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ'. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא. וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וְרָזָא דְּמִלָּה "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. וּבְמַשְׁכְּנָא כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא). וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי.


ביאור נופת צופים.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר, בכל מדרגה שהיו מתדבקים בה, היו תאוים להתדבק יותר בבחינות הנסתרות שבה, ואמרו וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ' שהוא בסוד הרוח הנסתר שבתוך הפה. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין, ומיד התגלה להם והיו אומרים "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" דדיך הם סוד השפע הנמשך מיי"ן שעולה בגימ' סו"ד (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וכך היו מתגברים ומתחזקים בתמידות. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּ. אחר כך הכל נקשר בקשר אחד באימא / מצד הבינה שעמדה עליהם וממנה נמשך קול השופר שהעלה אותם אליה, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) שהיובל הוא סוד הבינה, דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, שאז הכל נקשר באותו היובל שהוא סוד הבינה ועלה למעלה. וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי וכאן בסוד זה תלויה עבודתם של ישראל בסוד הפנימיות העליון ודאי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. מה ראה דוד להזכיר כאן את המדרגות האלה? אלא, הכל הוא סוד עליון ודאי בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא. בזמן שהיו ישראל במדבר, נתקן תיקון המשכן, וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וישראל בד' דגלים ראשים נחלקו סביב המשכן והכל בסוד עליון. כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. כיון שהגיעו לבית המקדש, אותו הסדר שהיה במשכן לא הי עוד אלא סדר אחר. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, אלא, השכינה מתוך החיבה שמחבבת את ישראל, כך נתקנה אחריהם בכמה לבושים השונים אלה מאלה, ונראתה בכמה תיקוני קישוטים, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. הכל לפי הזמן כמו שצריך. וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. ובמדבר התחלקו כך בסוד ארבע דגלים, דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, בגלל שבמדבר ההוא היו שולטים ארבעה ראשי הטומאה הרמוזים בפסוק "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן וכנגדם היו ארבעה דגלים סובבים את המשכן כדי לכפות אותם שלא יתקרבו. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא.  אבל, אחרי שבאו לבית המקדש, נסדרו הסדרים  הדרך אחרת. וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וכעניין זה, בכל שר ושר הממונה על כל אומה, כשישראל נכנסים תחת חסותו, נראית השכינה כך כפי הסדרים העליונים, כפי הסדרים של אותו השר הממונה ממש. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ, שהרי כמו שנראים סדרי המחנות האלו של כל אומה ככה נמצאת השכינה כנגדם.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. באותו הזמן של דוד המלך, שעת שהתנדבו ישראל לבית המקדש "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת-הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים" (דב"ה א כב. ב.), התחיל התיקון של המקדש להתקן, וּבְמַשְׁכְּנָא בבנין המשכן כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. שהשכינה צריכה לקחת השפע מכל המדרגות של המלך שהם גם בניינה אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. אבל במדבר לקחה בסוד אותו התיקון שהיה שם, וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי ועתה בבנין המקדש נטלה בדרך אחרת כפי הסוד שהיה ראוי עתה. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין לכן, עתה בזמן דוד הלך ע"ה הסתדרו הסדרים כפי שכתוב "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא) שהם גילוי הסדרים של מדרגות זו"ן. וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, ועם כל זה, לא נשלמו הסדרים בסדר שלם שראוי להיות לפי הסודות העליונים לישראל דווקא המושרשים בכל הספירות ולא רק בזו"ן אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אלא רק בזמנו של שלמה המלך. דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי שאז הכל הסתדר בסוד כל הי' ספירות שלא נסדרו בזמן אחר, שהיו ראויים דווקא לישראל ולא לאחרים, ועל זה תמהה מלכת שבא ודאי.