תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת דף צב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת דף צב.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא. וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי, שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה). בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח.

אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא, אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי ה' מְדִידַת מְשִׁיחָן כְּגַוְנָא דָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּרָזָא דִּילַהּ כֹּלָּא כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ ה' סִפְרִין אִינוּן, וְאִינּוּן ה' זִמְנִין אוֹר וְאִתְּמָר. לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ פַּרְשִׁיָן בְּרָזָא דִּלְהוֹן. מַאי רָזָא? אֶלָּא מִלָּה דָּא בְּסוֹד הָעִבּוּר תַּלְיַית, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּלָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִיהוּ סְתִימוּ טְמִירוּ עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ מְדַבָּר עָלְמִין בְּאוֹרַח קְשׁוֹט. וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְבַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּנִין חֲבִיבִין דִּילֵיהּ, וּמָסַר לְהוּ כָּל רָזִין דִּילֵיהּ. תָּא חֲזֵי, בְּכַמָּה סִטְרִין אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל כָּל חַד לַעֲבִידְתֵיהּ. אֲבָל כְּלָלָא עִלָּאָה דְּקָאִים לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, דָּא רָזָא דְּסֹוד הָעִבּוּר וַדַּאי, דְּהָא הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְדַבְּרַנוּתָא דְּעָלְמָא.

וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִלֵּין קָיְימִין לְאַסְחֲרָא עָלְמָא. אֲבָל שִׁמְשָׁא אַסְחַר לֵיהּ בי"ב יַרְחִין, וְסִיהֲרָא בְּכָל יַרְחָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ הָכֵי. דְּשִׁמְשָׁא בְּזִמְנָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא סְתִימוּ, חֵילָא נַטִּיל לֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, כָּל מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּתְרֵיסַר, לָקֳבֵל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, דְּהָכִי קָאִים שָׁרְשָׁא דְּכָל נִשְׁמָתִין, וְהָכִי אִשְׁתְּרָשׁוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא. וְלִזְמַנִּין אִינוּן תְּלֵיסַר, וְדָא לָקֳבֵל לֵוִי דְּלָא סָלִיק בְּמִנְיָנָא בַּהֲדֵי אֲחוּהִי. אֲבָל כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ.


ביאור נופת צופים.

וּמָאן דְּיָדַע רָזִין גּוֹ צֵרוּפֵי שְׁמָהָן כִּדְקָא יָאוּת, יָכִיל לְאַמְשְׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא נְהִירוּ תַּקִּיפָא. ומי שיודע פנימיות הסודות של צירופי השמות שכמו שראוי, יכול להמשיך אור חזק מלמעלה למטה, וְאִי תֵּימָא מַאי צֵרוּפֵי שְׁמָהָן? ואם תשאל, מהם סוד צרופי השמות? תָּא חֲזֵי, לֵית לְךָ קְרָא דְּלָא אִצְטְרִיפוּ בֵּיהּ כַּמָּה צֵרוּפֵי שְׁמָהָן. אלא בוא וראה, אין לך פסוק בתורה שלא מצטרפים בו כמה צירופי שמות, וְכָל קְרָא מִתְחַבֵּר תָּדִיר רֵישֵׁיהּ בְּסֵיפֵיהּ וְסֵיפֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, כֹּלָּא בְּרָזָא חַד. ובכל פסוק תמיד מתחברים ראשו בסופו, וסופו בראשו, והכל בסוד אחד. שָׁרֵי מִשֵּׁירוּתָא לְסִיּוּמָא, וְסָלִיק אֲבַתְרֵיהּ מִסִּיּוּמָא לְשֵׁירוּתָא. מתחיל מתחילתו לסופו, ואחר כך עולה מסופו לתחילתו בסוד אור חוזר. כְּגַוְנָא דָּא כֻּלְהוֹ פַּרְשִׁיָן דְּאִינוּן פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת, כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן הָכֵי שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, וכענין זה, כל הפרשות שבתורה שהם פתוחות וסתומות, כולם מתקשרות בסוד הזה תחילה וסוף, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא בְּכֻלְהוֹ אַתְוָן דִּלְהוֹן. לחברם כאחד בכל האותיות שבהן. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה אִצְטְרִיךְ לְמִיהְוֵי שְׁלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת דְּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת. לכן צריך ספר התורה להיות שלם בכל אותיותיו בתיקון שלם כמו שראוי בעניין החסרות והיתרות. דְּהָא אִי אָת חַד דְּאִצְטָרִיכַת לָא אִתְחֲזִיאַת, אוֹ דְּאִשְׁתַּכְּחַת יַתִּיר, שאם אות אחת מהתורה הצריכה לקיים את התיקון השלם הזה לא נראית שלמה, או חסרה, או מיותרת, צֵירוּפָא לָא סָלִיק בְּאַתְווֹי בְּהַהוּא פָּרַשְׁתָא. הצירוף לא עולה באותיות של אותה הפרשה. אֶלָּא כֹּלָּא יְהֵא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, אלא הכל חייב להיות בתיקון שלם כענין השלמות העליון.

וְאִי תֵּימָא רָזָא דְּפָרְשִׁיָן מַאי אִיהוּ? ואם תשאל, מהו סוד הפרשיות? תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא אִשְׁתְּכַח. בא וראה, כאן ודאי נמצא סוד עליון לחכמי לב. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעָרוּ כֻּלְהוֹ רָזִין דְּבִרְיָין דְּעָלְמָא, כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לְאַתְקָנָא לְעֵילָא כִּדְקָא יָאוּת. בשעה שנתעוררו כל סודות שורשם של בריות העולם, כולם נכללו בתורה, לתיקון שורשם למעלה כמו שראוי, כֹּלָּא אִתְפְּרַשׁ בְּה', וְאִינּוּן ה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא. הכל נחלק לה' / חמש, והם חמישה ספרי / חומשי התורה. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ה'? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה ואם תשאל למה חמשה / ה'? אלא סוד דבר "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם" (תהלים יט, ז) מקצה השמים היא אימא מקום מוצא ז"א, ותקופתו על קצותם היא השכינה שסודה קצ"ה. מֵה' נַטִּיל וּלְה' אַזִּיל הוא סוד המשכת האורות. מה' ראשונה של שם הוי"ה יוצא והולך לה' אחרונה של שם וזה סוד הפסוק. דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה) השמש הוא ז"א הזורח מאור אימא ושוקע / מוריד השפע למלכות. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא בְּה' אִשְׁתְּכַח, לכן הכל נמצא בסוד ה'.

אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא, אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי ה' מְדִידַת מְשִׁיחָן כְּגַוְנָא דָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּרָזָא דִּילַהּ כֹּלָּא כִּדְקָא חֲזֵי. אבל סוד הכל, אימא עילאה / הבינה שהיא ה' ראשונה, מודדת המידות בסוד קו המידה כענין הזה, שהכל יהיה בסודה כמו שראוי,  בְּגִין כָּךְ ה' סִפְרִין אִינוּן, וְאִינּוּן ה' זִמְנִין אוֹר וְאִתְּמָר. לכן הם ה' ספרים, וביום הראשון של הבריאה נאמר ה' פעמים אור כמבואר במקום אחר. לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ פַּרְשִׁיָן בְּרָזָא דִּלְהוֹן. לאחר מכן, אחרי שירדו הארותיה, נחלקו הפרשות בסודות שלהם. מַאי רָזָא? אֶלָּא מִלָּה דָּא בְּסוֹד הָעִבּוּר תַּלְיַית, מהו הסוד? אלא ענין זה בסוד עיבור הזמנים תלוי, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּלָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שהוא סוד עליון שלא נמסר אלא לישראל. בְּגִין דְּאִיהוּ סְתִימוּ טְמִירוּ עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ מְדַבָּר עָלְמִין בְּאוֹרַח קְשׁוֹט. שהוא סוד סתום עליון ונעלם, איך הקב"ה / ז"א מנהיג את העולמות בדרך אמת. וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְבַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּנִין חֲבִיבִין דִּילֵיהּ, וּמָסַר לְהוּ כָּל רָזִין דִּילֵיהּ. ולא נמסר לאומות העולם שהם חוץ לקדושה ולכן אינם יכולים להשיג אותו באמת אלא רק ישראל, שהם בנים חביבים של ה', ולהם מסר הקב"ה את כל סודותיו.

תָּא חֲזֵי, בְּכַמָּה סִטְרִין אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל כָּל חַד לַעֲבִידְתֵיהּ. בוא וראה, לכמה צדדים התפשטו המדרגות / הספירות למעלה,  והכל נצרך ודאי, אבל כל אחד לפעולתו, אֲבָל כְּלָלָא עִלָּאָה דְּקָאִים לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, דָּא רָזָא דְּסֹוד הָעִבּוּר וַדַּאי, דְּהָא הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְדַבְּרַנוּתָא דְּעָלְמָא. אבל הכלל העליון העומד להנהיג את העולם בדרך אמת – זה סוד העיבור ודאי, שהרי כך מתחלקים המדרגות להנהגת העולם.

כדי להבין את המאמר הבא רק דברי עט"ר באדיר במרום – מאמר בשעתא דצלותא "אך האמת הוא אעפ"י שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים, הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים, בסוד הספירות של העשיה. וכל הדברים שתמצא שאומרים רז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים, שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם, שבהם עיקר ההנהגה. ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות. אבל העיקר הוא בפנימיות ההולך לפי דרכי ההנהגה הפנימית". וכו', עיין שם.

וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִלֵּין קָיְימִין לְאַסְחֲרָא עָלְמָא. אֲבָל שִׁמְשָׁא אַסְחַר לֵיהּ בי"ב יַרְחִין, וְסִיהֲרָא בְּכָל יַרְחָא, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ הָכֵי. בוא וראה, השמש והירח עומדים לסובב העולם. ואין משמע שהם מקיפים את עולמנו אלא רוצה לומר שקיומם נועד להנהיג את הזמנים הסובבים שבעולם, השמש זמן הקפתה נמשך י"ב חודשים, והירח בכל חודש, והכל צריך שיהיה כך. דְּשִׁמְשָׁא בְּזִמְנָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא סְתִימוּ, חֵילָא נַטִּיל לֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, כָּל מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. שבזמן שהשמש / ז"א יוצא מתוך הסתום ההוא, כח ניתן לו להנהיג העולם, כל מה שצריך וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּתְרֵיסַר, לָקֳבֵל תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, דְּהָכִי קָאִים שָׁרְשָׁא דְּכָל נִשְׁמָתִין, והכל נכלל בתריסר / י"ב כנגד שנים עשר השבטים הקדושים, וְהָכִי אִשְׁתְּרָשׁוּ כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, ובסוד זה נשרשו כל בריות העולם. וְלִזְמַנִּין אִינוּן תְּלֵיסַר, וְדָא לָקֳבֵל לֵוִי דְּלָא סָלִיק בְּמִנְיָנָא בַּהֲדֵי אֲחוּהִי. אֲבָל כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ. ולפעמים הם י"ג / תליסר חודשים, וזה כנגד שבט לוי שאינו עולה במנין אחיו השבטים אלא ה' הוא נחלתו, אבל הכל הוא סוד.