תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וּתְלָתִין דף קב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וּתְלָתִין דף קב.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וּתְלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זְכוּת אֲבוֹת. וְרָזָא דָּא אֲבָהָן עִלָּאִין מְקוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן, וּבְהוּ מִתְתַּקְּפִין בְּנֵיהוֹן. אֲבָל אִית זִמְנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'תָּמַהּ זְכוּת אֲבוֹת' (שבת נה). וּמֹשֶׁה בְּגִין הַאי קָאִים לְאִתְתַּקְּפָא לְהוּ, וְאִיהוּ אָמַר "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ" (שמות לב, יג). דְּמֹשֶׁה, רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְיִשְׂרָאֵל אִיהוּ וַדַּאי, וּבְכֹלָּא קָאִים לְאוֹטָבָא לוֹן. וּמִסִּטְרָא דָּא קָאִים לְאַתְקְפָא זְכוּת אֲבוֹת עֲלַיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב). וּמִסִּטְרָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְאַתְקְפָא לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּאִיהוּ סָבִיל מַרְעִין בְּגִינַיְיהוּ. וְאִיהוּ קָאִים נָמֵי תָּמָן בַּהֲדֵיהּ. וּבֵין הַאי וְהַאי מִשְׁתָּזְבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתַיְיהוּ:


ביאור נופת צופים.

> משה מחזק את כח האבות והמשיח להציל את ישראל בגלות.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זְכוּת אֲבוֹת. וְרָזָא דָּא אֲבָהָן עִלָּאִין מְקוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן, וסוד זה, האבות בעליונים שהם כנגד חג"ת (חסד, גבורה, תפארת) הם מקורם של ישראל, וּבְהוּ מִתְתַּקְּפִין בְּנֵיהוֹן, ובהם מתחזקים בניהם – ישראל. אֲבָל אִית זִמְנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ אבל יש זמנים שנאמר בהם 'תָּמַהּ זְכוּת אֲבוֹת' (שבת נה). וּמֹשֶׁה בְּגִין הַאי קָאִים לְאִתְתַּקְּפָא לְהוּ, ובגלל כך, עמד משה לחזק אותם  ולכן אמר וְאִיהוּ אָמַר "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ" (שמות לב, יג). דְּמֹשֶׁה, רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְיִשְׂרָאֵל אִיהוּ וַדַּאי, וּבְכֹלָּא קָאִים לְאוֹטָבָא לוֹן. ומשה, הוא הרועה הנאמן של ישראל ודאי, ובכל ענין עומד להיטיב לישראל, וּמִסִּטְרָא דָּא קָאִים לְאַתְקְפָא זְכוּת אֲבוֹת עֲלַיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ ומצד זה של האבות, עומד לחזק זכות אבות עליהם, לכן "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) עֲצוּמִים הם האבות אותם הוא מחזק כדי לתת שלל, כח לבניהם. ומצד זה, וּמִסִּטְרָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְאַתְקְפָא לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּאִיהוּ סָבִיל מַרְעִין בְּגִינַיְיהוּ. לחזק את מלך המשיח שהוא סובל חולאים בעבור ישראל בזמן הגלות, להקל על סבלם, וְאִיהוּ קָאִים נָמֵי תָּמָן בַּהֲדֵיהּ. ומשה, עומד שם גם בשבילו לחזקו כדי שיוכל לסבול היסורים בעבורם, וּבֵין הַאי וְהַאי מִשְׁתָּזְבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתַיְיהוּ ובין ענין חיזוק האבות וחיזוק המשיח ניצולים ישראל בגלותם: