Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קיז המשך תקונא חמשין ותמניא

תוכן הדף

כפיית הרע בשורשם

יציאת הסטרא אחרא מפסולת העולמות שנשברו והתגברות דיני הגבורות

סוד החזרת הנחש למטה בשורשו

נחש שבקדושה רוכב ע"ג נחש של הטומאה ומכניע אותו

 

(דף קיז' עמוד א') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר. תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין. וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ.

שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. וְרָזָא דָּא כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין. (דף קיז' עמוד ב') דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם.

הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מַטֶּה נָפִיק נָחָשׁ דָּא, דְּאִיהוּ תַּנִּין וַדַּאי. וְלָקֳבֵל דָּא אֶתְיָהִיב חֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל לְאַכְפְּיָא לֵיהּ וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ" (בראשית מט, יז). וּמָשִׁיחַ כְּגַוְנָא דָּא אִיהוּ נָחָשׁ, לָקֳבֵל נָחָשׁ דָּא. וְדָן אִתְּמָר בֵּיהּ "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). דְּהַאי תַּנִּין כְּסוּסַיָּא אִיהוּ לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ, לְגַבַּיְיהוּ סוּסַיָּא אִתְקְרֵי דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. וּבְזִמְנָא דְּדָ"ן דְּאֲדֹנָ"י אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין נָחָשׁ דָּא נָפַל מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא

ביאור נופת צופים

(דף קיז' עמוד א') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. זה הכבוד של הדיקנא העליונה. כתוב, כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה.

תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ, בוא וראה, מתוך היתוך הזוהמא, יצאה הפסולת למטה לעולמות הקליפה, ונחלקה למדרגותיה כפי הסודות העליונים, שנאמר בהם, "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. בשלושה שרשים נחלק המקור החיצוני, כנגד שלושה זמנים הנודעים לבעלי הסוד.

קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, המקור הראשון בשלושת העולמות הידועים, הרמוזים בתורה בשמותם והם וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר ונתבאר.

תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין, וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. המקור השני בסוד "התנינים הגדולים" שנמצאים בתוך הים. והם יצאו מכללות ששת הצדדים, והראשון – מכללות העשר.

תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ. המקור השלישי, בסוד העורב מכללות השלושה, שנאמר בו עור"ב אותיות עבו"ר בו"רע

> כפיית הרע בשורשם.

שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. השורש הראשון עומד לכפות את הצדדים הטמאים הרעים, לעמוד עליהם כשרשרת בעורפם.

תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. השני, משם מתחזקים ויונקים, שם נכללים בתוך הים, אל אותם הסודות של צרופי אלהי"ם, מעוצם הדין שלהם מושכים ויונקים אלו הטמאים. וְרָזָא דָּא, כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. וסוד זה, כאשר אלו המדריגות עומדים בשלמות, הסטרא אחרא נשברת תחתיהם, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. אבל בזמן שהם אינם בשלימות שלהם בגלל מעשי התחתונים, אז אלו הטמאים יונקים משם להתחזק.

> יציאת הסטרא אחרא מפסולת העולמות שנשברו והתגברות דיני הגבורות.

תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי בוא וראה, בסוד זה מתבארים סודות הפסוק, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. זה קו תהו, הכל בכללות אחד. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. זו יציאת הסטרא אחרא, היוצאת מתוך שבירת העולמות הראשונים שנחרבו.

לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין.  אחר כך "בהו", אלו אבני "בהו" שכך מתחלקות המדריגות לכמה אבנים בכמה צדדים. (דף קיז' עמוד ב') דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. שהרי בתחילה, הכל בכללות אחת יוצא. אחר כך, בשעה שהתבררו המדריגות למעלה, כך נודעו המדריגות שבחוץ, אחר כך, לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם. זהו סוד של כל צרופי אלהי"ם שכולם נכללו באלו התנינים שנאמרו בבראשית, וזה עומד בזה התהום.

> סוד החזרת הנחש למטה בשורשו.

הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, כאן הוא סוד המטה שנהפך לנחש, כאן סודות עליונים לימד הקב"ה את משה בסנה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בזמן שהראה לו לאותו המטה שהתהפך לנחש ופחד משה ממנו. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ באותו הזמן אמר לו הקב"ה "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד).

תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. בא וראה, מט"ה הוא גימ' ד"ן וסוד אותיות ד"ן שבשם אדנ"י, ומשם היה יונק ומחזק פרעה הרשע שהוא "תנין", וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב וכאשר רצה הקב"ה להכות אותו כתוב, "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מַטֶּה נָפִיק נָחָשׁ דָּא, דְּאִיהוּ תַּנִּין וַדַּאי. וְלָקֳבֵל דָּא אֶתְיָהִיב חֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל לְאַכְפְּיָא לֵיהּ וַדַּאי. אבל בוא וראה, מזה המטה יוצא הנחש הזה, שהוא התנין ודאי. וכנגד זה ניתן כח לישראל לכפות אותו ודאי. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ" (בראשית מט, יז). וּמָשִׁיחַ כְּגַוְנָא דָּא אִיהוּ נָחָשׁ, לָקֳבֵל נָחָשׁ דָּא. ומשי"ח כדוגמת זה – גימ' נח"ש – הוא בסוד נחש שבקדושה, שעומד כנגד הנח"ש הטמא.

> נחש שבקדושה רוכב ע"ג נחש של הטומאה ומכניע אותו.

וְדָן אִתְּמָר בֵּיהּ ודן נאמר בו, "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). דְּהַאי תַּנִּין כְּסוּסַיָּא אִיהוּ לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. שזה התנין הוא כסוס לגבי אלו התחתונים שרוכבים עליו, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ, לְגַבַּיְיהוּ סוּסַיָּא אִתְקְרֵי דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. שאף על גב, שהוא למעלה מהם שמציאותו רוחנית, לגביהם הוא נקרא כסוס שהם רוכבים עליו. וּבְזִמְנָא דְּדָ"ן דְּאֲדֹנָ"י אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין נָחָשׁ דָּא נָפַל מִינֵּיהּ. ובזמן  שאותיות ד"ן שבאדנ"י מתחזקות בחוזק המלך, אז זה הנחש יפול ממנו, ולפיכך, בְּגִין כָּךְ "וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא כל זה יהיה בזמן הגאולה