תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא דף קכט

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא דף קכט.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּרָזִין עִלָּאִין דְּמָארָךְ אִתְגַּלְיָין לְךָ. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא זְעֵיר אַנְפִּין. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה). "יְהֹוָ"ה" – בְּעַתִּיקָא, "הוּא הָאֱלֹהִים" – בִּזְעֵיר אַנְפִּין. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא סָלִיק זְעֵיר אַנְפִּין לְגַבֵּי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה) בְּנוּקְבָא. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" (שמות יט, ו) בִּזְעֵיר אַנְפִּין. "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שם) בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְדָא כֹּהֵן גָּדוֹל דְּמִינֵּיהּ תַּלְיָין ח' בְּגָדִים לְתַתָּא. דְּד' קַדְמָאִין אִינוּן ד' אוֹתִיּוֹת הוי"ה חֲדָא. וּתְרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִינַּהּ, וְאִינּוּן בְּח' אָחֲרָנִין. קַדְמָאִין אִינוּן שָׁרְשָׁא. תִּנְיָנִין נָפְקִין מִגּוֹ קַדְמָאִין.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט). דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מֵאַבָּא וְאִימָּא נָפְקִין, יִשְׂרָאֵל מִזְּעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא סַלְקוּ עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אֲבַתְרַיְיהוּ וְאִינּוּן לְעֵילָא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְרָזָא דָּא "עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) סָלְקִין בִסְלִיקוּ דִּילֵיהּ. "מָגֵ"ן עֶזְרֶךָ", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דִּתְלַת אֵ"ל דִּלְעֵילָא. "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" (דברים לג, כט) דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא. וְחֶרֶב דָּא רי"ו. וּבְגִין דִּסְלִיקוּ לְעֵילָא מֵאַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג). דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְתַתָּא.

רָזָא דְּכֹלָּא י"וה, וְדָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בִּתְלָת קִטְרִין דִּמְהֵימָנוּתָא. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "הוֹ"י גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד) דְּכֹלָּא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ:


ביאור נופת צופים.

> בגדי לבן שורשם בעתיקא, בגדי זהב בזו"ן בסוד הוי"ה הוא האלהי"ם.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אליהו הנביא הנאמן פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּרָזִין עִלָּאִין דְּמָארָךְ אִתְגַּלְיָין לְךָ. אשרי חלקך שסודות עליונים של ריבונך מתגלים לך. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא הוא זְעֵיר אַנְפִּין. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא הוא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא וזה סוד "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה). "יְהֹוָ"ה" – בְּעַתִּיקָא, "הוּא הָאֱלֹהִים" בִּזְעֵיר אַנְפִּין. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא סָלִיק זְעֵיר אַנְפִּין לְגַבֵּי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. באותה השעה עולה זעיר אנפין לגבי עתיקה קדישא, בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן נאמר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה) בְּנוּקְבָא וזה בנוקבא – במלכות. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" (שמות יט, ו) בִּזְעֵיר אַנְפִּין. "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שם) בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְדָא כֹּהֵן גָּדוֹל דְּמִינֵּיהּ תַּלְיָין ח' בְּגָדִים לְתַתָּא. וזה כהן גדול תלויים ח' בגדים למטה שהיה לובש בבית המקדש. דְּד' קַדְמָאִין אִינוּן ד' אוֹתִיּוֹת הוי"ה חֲדָא. וּתְרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִינַּהּ, וְאִינּוּן בְּח' אָחֲרָנִין. ד' בגדי לבן הראשונים שאותם היה לובש כהן הכהן הגדול ביום הכיפורים הם כנגד ד' אותיות של הוי"ה אחת, ושתי הויו"ת יוצאות ממנה והם ח' בגדי זהב האחרים. קַדְמָאִין אִינוּן שָׁרְשָׁא. תִּנְיָנִין נָפְקִין מִגּוֹ קַדְמָאִין. הראשונים היוצאים מההוי"ה הראשונה הם השורש, והשניים יוצאים מתוך הראשון.

> ישראל עולים בעתיקא קדישא, מעל שורש מקום המלאכים.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל באותו הזמן נאמר בישראל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט). דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מֵאַבָּא וְאִימָּא נָפְקִין, יִשְׂרָאֵל מִזְּעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. שמלאכי השרת יוצאים מיחוד נשיקין של אבא ואמא, וישראל יוצאים בנוסף גם מיחוד יסודות של זעיר אנפין ונוק', בְּהַהוּא זִמְנָא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא סַלְקוּ עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אֲבַתְרַיְיהוּ וְאִינּוּן לְעֵילָא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. באותו הזמן, זעיר אנפין ונוק' עלו עד עתיקא קדישא, וישראל עלו אחריהם והם למעלה ממלאכי השרת, וזה סוד וְרָזָא דָּא "עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) סָלְקִין בִסְלִיקוּ דִּילֵיהּ עַם שעולה, נוֹשַׁע בעלייתו של ז"א שהוא בַּיהֹוָה. "מָגֵ"ן עֶזְרֶךָ", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דִּתְלַת אֵ"ל דִּלְעֵילָא. מגן עזרך זו השכינה שנתקנת בסוד ג' א"ל שעולים בגימ' מג"ן – למעלה בתיקוני אריך. "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" (דברים לג, כט) דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא. זה לימין וזה לשמאל, וְחֶרֶב דָּא גימ' רי"ו. וּבְגִין דִּסְלִיקוּ לְעֵילָא מֵאַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ ובגלל שעלו לעתיקא קדישא שהוא למעלה מאבא ואימא נאמר במלאכים "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג). דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְתַתָּא, שישראל למעלה והמלאכים למטה באבא ואימא.

> בגלות מתהפך הצירוף י"הו שהוא הצירוף הראוי להו"י.

רָזָא דְּכֹלָּא יו"ה, וְדָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בִּתְלָת קִטְרִין דִּמְהֵימָנוּתָא. וסוד הכל, י"וה: י' עתיקא, ו"ה זו"ן, וזה התיקון הראוי, התיקון שנתקן בג' קשרים של אמונה, והוא סוד סגולה. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר ובזמן אחר של הגלות נאמר "הוֹ"י גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד) דְּכֹלָּא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, שהכל חוזר אחורה דהיינו ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא וכאן בצירוף הזה תלוי סוד הגלות והגאולה, ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', ה' עולה בו', ו' מתחברת בה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין והכל עולה בי' לתיקון המדרגות, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. התיקון שנמשך אחרי שלטון הרשעים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, אבל בזמן שהתיקון יהיה על סדר י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ה' מתפרשת על ב' מדרגות שכינה עליונה שהיא הבינה ושכינה תחתונה שהיא מלכות, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן וזה סוד השם הקדוש שמאיר בחודש סיון יוה"ה שמזלו תאומים הרומז על ב' ההין שנמצאות ביחד. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, ראשי תיבות עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. שלושת הקשרים האלה שנאמרו. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. ועוד לפני שנתנה התורה צוו ישראל לשמור שבת כדי להתקן התיקון ענ"ג, כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ: וכענין זה הדינים שנצטוו במרה ודאי, לגרש את הסטרא אחרא מהם.